השכלת והכשרת מורים - בעקבות ועדת דברת
בינואר השנה למדנו כי דרישת הסף להוראה בכיתות יא ו-יב, הכוללת חובת תואר שני ומעלה, אינה מתקיימת בפועל. הפרק השלישי בתכנית הלאומית לחינוך הידועה יותר כ"דוח ועדת דברת" מתמקדת בשיפור ההוראה במערכת החינוך. ועדת דברת ממליצה להעלות את דרישות הסף לכניסה למקצוע ההוראה, ובמקביל לשפר את הכשרת המורים והדרכתם וכן את תנאי עבודתם ותגמולם הכלכלי. הסתדרות המורים בישראל מקדישה חלק ניכר מתכניתה לקידום החינוך בישראל - "הצעד הקובע" - ל"שינויים ברמת המורה" ככלל ולשינויים באופן הכשרת המורים בפרט. מדינות רבות ביצעו בעשורים האחרונים רפורמות במערכות החינוך הכוללות גם התייחסות לתחום הכשרת סגל ההוראה, התמחות (הכשרה תוך כדי עבודה) ורישוי מקצועי.
ועדת דברת
בספטמבר 2003 מינתה ממשלת ישראל את "כוח המשימה הלאומית לקידום מערכת החינוך", במטרה "לבחון ולבדוק את מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תכנית כוללת - מבנית, ארגונית ופדגוגית - וכן על התוויית דרך ליישומה בזמן סביר". המלצות הביניים של כוח המשימה, הידוע בכינויו "ועדת דברת", פורסמו במאי 2004. הוועדה אמורה לפרסם את הדוח המסכם בימים אלה ממש. נושא הכשרת המורים מעסיק את ועדת דברת באופן נרחב וזוכה להתייחסות מפורטת בתכנית. הוועדה התרכזה במיוחד בהגדרת דמות המורה הרצוי, בשינויים במערכת ההכשרה למורים, בשינויים במבנה ובהיקף משרתם של מורים, בשכר ותגמול של מורים, בקיום התמחות ורישוי, בפיתוח כלי הערכה ובעידוד למידה מתמשכת של סגל ההוראה.
"הצעד הקובע" - תכניתה של הסתדרות המורים
במקביל לעבודת ועדת דברת, הכינה הסתדרות המורים בישראל תכנית משלה לקידום מערכת החינוך. גם בתכנית זו הושם דגש מיוחד על הכשרת המורים בסעיפים המרכזיים של דמות המורה, על דרכי המיון, דרכי הכשרת המורים ואופיה, על למידה לאורך מסלול הקריירה, ועל שינויים במבנה העבודה והתגמולים של מורים בישראל.
הכשרת מורים: המלצות ועדת דברת בהשוואה להצעות הסתדרות המורים
| הפרמטר | כוח המשימה- ועדת דברת | "הצעד הקובע"- הסתדרות המורים |
| מיון כ"א להוראה | * העלאת ציון הסף לקבלה. * הוכחת ידיעת השפה והערת משתנים התנהגותיים. * סינון במהלך תקופת ההכשרה באמצעות הפנייה למסלול BA ללא תעודת הוראה. * קיום מסלול הסבה לבעלי תואר אקדמי. |
* העלאת ציון הסף לקבלה. * מיון אישיותי. * סינון במהלך תקופת ההכשרה באמצעות הפניה למסלול BA כללי. |
| אופי ומבנה ההכשרה הראשונית | * חובת תואר ראשון: הכשרה פדגוגית ואקדמית מלאה במקצוע המיועד ללמוד, במכללות אקדמיות או באוניברסיטאות מינימום לתואר ראשון- ארבע שנים. * הכשרה על-פי תכנית לימודים מנחה שתקבע על-ידי המל"ג ומשרד החינוך, ותחייב את המוסדות המכשירים. * שנת התמחות בבית הספר לאחר התואר (סטאז') |
* חובת תואר ראשון: לימודים רגילים לתואר ראשון, הכרעה על מסלול הוראה החל מהשנה השלישית למשך שנתיים. * לימוד הוראה במשך שנתיים לפי חלוקה לקבוצות גיל התלמידים. |
| הכשרה נוספת | * עידוד הכשרה נוספת באמצעות קורסים אקדמיים ולמידת עמיתים בבתי הספר עצמם. | * תואר שני בהוראה במקביל לעבודה בהוראה. * המשך רציף נדרש ממורים חדשים; השלמה תוך 5 שנים למורים ותיקים. * מורי החטיבות העליונות ילמדו תואר שני בתחום ההתמחות המקצועית. |
| הכשרה בתפקיד | * ליווי על-ידי מורה ותיק (חונך) במהלך השנתיים הראשונות להוראה. | * תוכניות לפיתוח מקצועי שיופעלו על-ידי גורמים שונים כגון בתי ספר, הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בתיאום עם גופי הכשרה- פרטיים ואקדמיים. |
| רישוי | * מבחני רישוי בתום שנת התמחות (לאחר סיום התואר הראשון ולימודי תעודת הוראה). | * אין התייחסות. |
התייחסות במבט משווה
הן בדוח ועדת דברת והן בתכניתה של הסתדרות המורים הוקדשה תשומת לב רבה לנעשה בתחום החינוך והכשרת המורים במדינות אחרות. מתוך הסקירות המשוות המופיעות בדוחות אלה אפשר ללמוד כי במרבית הרפורמות שנסקרו הושם דגש על רישוי, על רמת הכשרה וסף קבלה, וכן על תקופת התמחות לפני תחילת העבודה במקצוע ההוראה; וכי לפחות בארצות הברית אפשר לראות השפעות חיוביות מסויימות של שינוי זה.
בפינלנד, מהמדינות המובילות בתוצאות מבחני הערכה בין-לאומיים של הישגי תלמידים כגון PISA, קיימים מורים "כלליים" המלמדים בשכבות הגיל הרכות ומורים "מקצועיים" בחטיבות העליונות. בדרך כלל הם בעלי תואר שני בחינוך. מורים במקצועות מסוימים מחזיקים בתואר שני במקצועם יחד עם הכשרת מורים נרחבת להשלמה לתואר. בחינות הכניסה למקצוע כוללות ראיונות, מבחני התאמה ומבחנים בכתב. כחלק מהאוניברסיטאות בחינוך הקבלה כוללות דינמיקה קבוצתית והצגת יכולות. על המבקשים להיות מורים במקצועות מסוימים להתקבל למחלקות המקצועיות באוניברסיטה (למשל, מתמטיקה) בהליך הקבלה הרגיל. בנפרד, עליהם להירשם למסלול ההכשרה למורי מקצוע המקנה להם הכשרה פדגוגית מתאימה. פינלנד עברה סדרה של רפורמות במערכת החינוך החל מתחילת שנות השמונים ועד לשינויים בשנים האחרונות. ב-1980 שונה התואר בחינוך (בשמו אז: Kandidaatin tukinto) שכלל שלוש שנות לימוד מלאות, לתואר בשם maisterin tutkinto הנרכש במשך חמש שנים. ב-1995 הורחבו תחומי ההכשרה. ב-1998 נחקק חוק ה-Basic Education שמטרתו הגברת אחידות בהכשרת המורים הבסיסית. שינוי זה מקל על מעבר מורים בין מסלולי ההוראה הנקבעים על-פי גיל תלמידים. ב-1999 תוקן חוק כישורי סגל המורים (Qualifications of Educational Staff) כך שרכיב חובה בהכשרה הוא לימוד המקצוע המיועד להוראה בהיקף של כ-1,400 שעות. מאז 2000 פועלות שתי תכניות העוסקות בהכשרה וגיוס של מורים במקצועות מסוימים הנחשבים כנדרשים, ובהרחבת הכשרת המורים.
בנורבגיה נערכו בעשור וחצי האחרונים רפורמות מקיפות במערכת הכשרת המורים, בעיקר לאור שינויים מערכתיים והתקרבות בין האוניברסיטאות לבין המכללות.
התמחות המורים היא לפי שלוש חטיבות גיל מרכזיות: 10-6, 13-10, 16-13; והכשרה נוספ מאפשרת הוראה בחטיבות הגבוהות. דוח ממשלתי ביקורתי ב-1988 קבע כי רמת התלמידים תלויה ברמת סגל המורים, ורמת המורים תלויה ברמת הלימודים והכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות. באותה שנה פורסם גם דוח שהתמקד ברמת ההכשרה במכללות. עיקר הביקורות נגעו לחתך קבלה נמוך מדי ולמיעוט יחסי של שעות הלימוד במקצועות ההוראה השונים. ביקורות אלה הובילו ב-1992 להארכת תקופת ההכשרה המוקדמת משלוש לארבע שנים, ולשינויים בעקרונות לתכנית הלימודים. ב-1997 שונתה התכנית שוב והפכה לתכנית לימודים לאומית מחייבת. עיקר השינויים בהכשרת המורים עצמם התרחשו כאשר ביוני 1999 פרסם משרד החינוך תכנית חדשה להכשרת מורים במכללות. ב-1995 חוקק חוק המחייב ארבע שנות הכשרה, התמקדות בלימודי המקצוע שהמועמד מתעתד ללמדו, ובעיקר - הפרק המרכזי בתכנית ההכשרה הקודמת, שעסק בתאוריה פדגוגית ובניסיון, פורק לשתי יחידות נפרדות ומעמדו המרכזי הוחלש. ביוני 2002 פורסם מסמך לבן בנושא הכשרת המורים, ולאורו התקיים דיון ציבורי ער. בסיכומו של עניין, למרות התנגדויות משולי המפה הפוליטית, הושגו הסכמות רחבות בנושאים הבאים: (1) תכניות הלימודים במכללות יובילו לתואר בוגר לאחר שלוש שנות לימוד; (2) שנה רביעית היא חובה, ויכולה להיחשב כחלק מלימודי מוסמך.
בארצות הברית, לאחר שנים של התנגדות לקביעת קריטריונים לאומיים (פדרליים) עקב עצמאותה של כל מדינה בנושאי חינוך, נצפות מגמות דומות בשינויים שעברה מערכת הכשרת המורים בעשורים האחרונים. השינויים מתמקדים בהכשרה וברישוי של מורים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה להישגים לימודיים במבחנים משווים. גל הרפורמות החל בתחילת שנות השמונים עם פרסום דוח בשם A Nation at Risk. כתוצאה מדוח זה הוקמו "צוותי משימה" שונים, שעסקו בקביעת הידע והכישורים הדרושים לעוסקים במקצוע ההוראה. החל משנות התשעים המוקדמות קודמה הסכמה כלל-לאומית לגבי סטנדרטים אחידים של הוראה, למרות שלכל מדינה יש סמכות חוקית להענקת רישיונות הוראה, להעסקת מורים ולפיטורין. ב-1987 הוקם ה-National Board for Professional Teaching Standards, גם הוא במידה רבה כתוצאה מדוח ביקורתי מ-1986 שהביע דאגה ממצב מערכת החינוך. דפוס ההכשרה הראשונית הנפוץ ביותר הוא הכשרה אקדמית המתבצעת בעיקר באוניברסיטאות, אך גם בבתי ספר מקצועיים כמו מכללות למורים המכשירות במסלול ארבע-שנתי. ההכשרה כוללת ארבעה יסודות מרכזיים: לימודי מקצוע (למשל: מתמטיקה); יסודות בחינוך, כגון היסטוריה ופילוסופיה של החינוך; לימודי פדגוגיה והתמחות בהוראה הנעשית בהנחיה. מועצה שהוקמה ב-1992 בשם National Council for Accreditation Teacher Education היא האחראית על קווי היסוד של תכניות ההכשרה. כמו כן מקובלים מסלולי הכשרה במהלך הקריירה, הן בתוך בתי הספר והן מחוץ להם. בשנים האחרונות, לאור גידול האוכלוסייה וגיוונה והדאגה מהפער בין הפונים להוראה לבין פרופיל התלמידים, מערכת הכשרת המורים פונה להקניית כלים להתמודדות עם רב-תרבותיות התלמידים. המסגרת ההכשרה חובה להשתתף בקורס אחד לפחות בנושא זה.
רבות מהרפורמות הכוללניות בחינוך נבעו מחוסר שביעות רצון מהישגי תלמידים ומדאגה לדור העתיד. ברבות מהמדינות שעברו שינויים במערכת החינוך בכלל ובמערך הכשרת המורים בפרט, אפשר לזהות קווי דמיון רבים המתאימים גם להצעות ועדת דברת ולהצעת הסתדרות המורים. הדרישה להשכלה גבוהה אקדמית הפכה לסף קבלה נפוץ. סף הקבלה להכשרה זאת מקובלים בכל המדינות שנסקרו. נפוץ גם קיומו של מנגנון התמחות בליווי מורה מנוסה. הדמיון העולה בין המלצות ועדת דברת לבין תכניתה של הסתדרות המורים, לפחות בנושא הכשרת המורים, מרמז על השפעתה של המגמה העולמית אשר באה לידי ביטוי בסקירות הרקע הבין-לאומיות ששימשו את שתי הוועדות בעבודתן.
הכתוב מבוסס על:
• הסתדרות המורים בישראל, הצעד הקובע, תכנית לקידום החינוך בישראל.
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/ntfe/odot/koahmesimahodaot.htm
• כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, התכנית הלאומית לחינוך.
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/ntfe/odot/koahmesimahodaot.htm
• http://www.see-educoop.net/portal/id.misc.htm
• http://www.pisa.oecd.org