תמונות מידע- מעמד הביניים בישראל ובמדינות המערב
הקדמה: מהו מעמד ביניים ומי כלול בו
המונחים "ביניים" או "אמצעי" היו תמיד אתגר מבחינת הגדרה. קל יותר לאפיין את הקצוות מאשר האמצע בכל רצף, וכנ"ל לגבי מעמד (או מעמדות) הביניים. ישנן אסכולות, בסוציולוגיה הקלאסית, שאף טענו כי אין מהות ייחודית למעמד הביניים, פרט למיקומו בין המעמד העליון "השולט" לבין המעמד התחתון "המייצר". אף על פי כן, התפתח בהדרגה הקונצנסוס שלמעמד הביניים יש אינטרסים ייחודיים מבחינת המשטר הפוליטי והכלכלי: לטוב ולרע, הוגי דעות ומדענים מסכימים כי מעמד בינוני רחב מזוהה עם יציבות שילטונית, יצירת הסכמה חברתית ומיגור הדרישות לשינוי רדיקלי.
ואכן, נהוג לקשר בין גודל מעמד הביניים לבין עצמתה ויציבותה של הדמוקרטיה. עד כדי כך, שבחלק מהמדינות המערביות נוצרה "אידאולוגיה של מעמד הביניים" וסקרי דעת הקהל מראים שכמעט כל רבדי האוכלוסייה מגדירים את עצמם כשייכים למעמד הביניים, גם במדינות שונות כל כך מבחינה חברתית-כלכלית, כמו ארה"ב או שבדיה.
מדענים והוגי דעות מאפיינים את מעמד הביניים על פי סדרה ייחודית של התנהגויות מבחינת הרגלי צריכה, השפעה על התרבות והתקשורת, פריסה גיאוגרפית בערים, ופרופיל תעסוקתי, אשר בדרך כלל קובעים את הנורמה האידיאלית במדינות המערב.
את החשיבות הכלכלית של מעמד הביניים עבור כלכלה המבוססת על צריכה פרטית אי אפשר שלא להדגיש. מעמד הביניים מהווה הכוח המניע של השוק מבחינת צריכתו. מבחינת המקורות הפיננסים הממשלתיים, מעמד הביניים הוא הגורם המשלם את רוב נטל המס העקיף ולעיתים גם את רוב המס הישיר.
זאת ועוד: מעמד הביניים בדרך כלל מבשר על השינויים העמוקים שיחולו בדיעבד על החברה כולה מבחינת הדמוגרפיה והמגמות החברתיות. תהליכים כגון: שינויים אתניים, עלייה בתוחלת החיים, ירידה בילודה, הזדקנות, אקדמיזציה המונית, זינוק בשיעור גירושין, אבטלה קבועה, פמיניזציה של הכלכלה וכד', הופכים לסטנדרט חברתי כאשר מעמד הביניים מאמץ אותם ורק אם הוא מאמץ אותם.
אך תהליכים תרבותיים, סוציולוגים ואידיאולוגים אלה לא ניתנים בדרך כלל למדידה ישירה.
על כן בבואנו לתאר אמפירית את מצב מעמד הביניים יש להשתמש בכלי שמסוגל לקבוע אובייקטיבית מהי אמת המידה להגדרת מעמד הביניים.
לצורך זה משתמשים על פי רוב, במדדים המבוססים על רמת ההכנסות. קיימות מספר שיטות לבחינת היקף ומאפייני מעמד הביניים: שיטות דינמיות המגדירות השתייכות למעמד הביניים על פי מידת הקרבה להכנסה קובעת (ההכנסה הלאומית הממוצעת או חציונית). קיימות גם שיטות קבועות המגבירות את מעמד הביניים על פי השתייכות לעשרוני ההכנסה ומתמקדים בשינויים בחלוקת עוגת ההכנסות. הנתונים בלוחות הבאים הופקו בשיטות השונות, כדי לקבל תמונה על מצב מעמד הביניים במדינות שונות לאורך זמן.
מעמד הביניים בישראל ובמדינות המערב
טבלה 1: גודל מעמד הביניים מאז שנות ה-80
נקודות בולטות:
- אם מגדירים מעמד ביניים על פי ההכנסות הממוצעות הסטנדרטיות, חמש מדינות בטבלה הגדילו את כמות בתי האב השייכים למעמד זה במהלך 15 השנים האחרונות (מדינות סקנדינביה, צרפת, קנדה וגרמניה). ביתר המדינות חל צמצום במעמד זה (הבולטות במיוחד הן הולנד, ישראל ובריטניה).
- מנגד אם מסתכלים על סך כל התושבים במעמד הביניים (נתון המושפע מהשינויים הדמוגרפיים), התמונה אינה משתנה (פרט להולנד בה הנטייה מתהפכת לטובה. שם ככל הנראה חל שינוי בגודל ובהרכב משק הבית הטיפוסי). הגידול המרשים ביותר נרשם בשבדיה, בנורבגיה ובקנדה. בשלוש מדינות בהן מעמד הביניים הצטמצם (אוסטרליה, טייוואן, ארה"ב), רואים שהירידה מתמתנת. מנגד, הירידה בגודל מעמד הביניים בישראל כמעט איננה נחלשת והיא רק פחותה מן הנפילה הגדולה במעמד הביניים הבריטי.
- אם מסתכלים על אותן המדינות ומודדים את השינויים שחלו במספר האנשים שבמעמד הביניים, אך משתמשים בהכנסה החציונית כקנה מידה (דהיינו ההכנסות בפועל ולא הממוצע הסטטיסטי שלהן), יש חפיפה כמעט מוחלטת. רק בצרפת קטן במקצת מעמד הביניים (כנראה כתוצאה מגידול בפער ההכנסות, ראה למטה). אם זאת, הנטיות מתגברות בחלק מהמדינות. גידול מעמד הביניים מודגש בהולנד ובקנדה. הצמצום במעמד הביניים הופך משמעותי מאוד בארה"ב ונשאר ברמה גבוהה מאוד גם בבריטניה. ישראל יורדת למקום האחרון עקב הצטמקות מעמד הביניים בתקופה זאת.
- לסיכום, במדינות הנורדיות שבטבלה חל גידול משמעותי בגודל מעמד הביניים מרמה גבוהה (המהווה כ-45% מהתושבים) לרמה גבוהה עוד יותר. במדינות מערב אירופה בטבלה ובקנדה חל גידול מסוים בגודל שכבת הביניים, שמהווה בין 35 ל-40% מסך כל התושבים. מנגד חל צמצום משמעותי בגודל מעמד הביניים באוסטרליה, בארה"ב, בבריטניה ובישראל (על פי הסדר הזה), שמוריד את מספר התושבים במעמד הביניים לרמה של 30% מהאוכלוסייה בקירוב, או אף מתחת לזה (עד ל-27% בארה"ב ובישראל).
הערה: המספרים המסומנים בקו תחתון מסמנים גידול ביחס לתקופה הקודמת.
הגדרות:
* פרסמן מגדיר שכבת ביניים בין 75% עד 125% מההכנסה הממוצעת המתוקנת.
** ברדסול ואחרים מגדירים מעמד ביניים בין 75% עד 125% מההכנסה החציונית המתוקנת.
*** מרכז אדוה (2004), ועיבודים עצמיים על פיהם לשנים - 1988 ו-2002.
נקודות בולטות:
- בדיקת חלוקת ההכנסות הלאומיות לקראת שנת 2000, לפי הגדרה סטטית של מעמד הביניים (המגדירה כמעמד ביניים את העשירונים 4 עד 7), מצמצמת את ההבדלים בין המדינות (כולן נעות בין 33 ל-38%, פרט לישראל). עם זאת המדינות הנורדיות עדיין מובילות את הרשימה (מעט מעל 37%) וארה"ב נמצאת בתחתית הטבלה עם מעט מעל 33%. ישראל נמצאת במקום האחרון בטבלה, עם מעט מתחת ל-29% מההכנסה הלאומית (לפני מסים והעברות) בידי עשירוני הביניים (5% פחות מאשר בארה"ב).
- אם לחלופין, בודקים את חלוקת ההכנסות על פי ההכנסה החציונית המתוקנת, מוציאים שבמהלך 15 השנים האחרונות בחמש מדינות גדל חלק ההכנסות שבידי מעמד הביניים (דנמרק, בלגיה וגרמניה באופן ניכר; קנדה והולנד באופן בינוני). מנגד, חלו שינויים לרעה בהיקף מינורי באוסטרליה ופינלנד, הרעה בינונית בצרפת ושינוי דרסטי לרעה בארה"ב, ישראל ובריטניה. שינויים בסדר גודל כזה מבשרים לכאורה על מעבר למודל אחר, המבוסס על מעמד ביניים מצומצם יותר ביחס לעבר (ולא על תנודות תקופתיות).
- במקביל לשינויים בכמות ההכנסות בידי מעמד הביניים, ניתן לבדוק את השינויים הכלליים שחלו בחלוקת ההכנסות. ניתן לבדוק בטבלה שחלה התאמה הפוכה ב-9 מתוך 11 המדינות הרשומות, דהיינו שהקטנת החלק היחסי בהכנסה הלאומית בידי מעמד הביניים לווה בהגדלת אי השיוויוניות הכללית בחלוקת ההכנסות (ולהיפך, גידול בחלק היחסי של מעמד הביניים מלווה בהקטנת הפער בהכנסות). עובדה זאת מרמזת שהצמצום בהכנסות מעמד הביניים לוו בדרך כלל בגידול ההכנסות של המעמד הגבוה.
- לגבי ישראל, הטבלה מראה בבירור שינוי משמעותי לרעת מעמד הביניים ולרעת השוויוניות בהכנסות במהלך 15 השנים האחרונות, שרק ההפתחויות בבריטניה היו חריפות ממנו.
טבלה מס' 1: גודל מעמד הביניים מאז שנות ה-80
| --- | גודל מעמד הביניים (אחוז מסך כל בתי האב) |
סך כל האוכלוסייה במעמד הביניים |
||||
| נתוני סטיבן פרסמן* | נתוני סטיבן פרסמן* | נתוני ברדסול, גרהאם ופטינאטו** | ||||
| --- | אמצע שנות ה-80 | בסביבות שנת 2000 | שינוי יחסי מאז אמצע שנת 2000 | בסביבות שנת 2000 | שינוי יחסי מאז אמצע שנות ה-80 (שנות ה-80=100%) | שינוי יחסי מאז אמצע שנות ה-80 (שנות ה-80=100%) |
| אוסטרליה | 29.6 | 27.6 | 6.8- | 29.4 | 3.0- | 5.9- |
| קנדה | 35.1 | 35.8 | 2.0 | 35.3 | 6.0 | 7.5 |
| צרפת | 38.0 | 39.4 | 3.7 | 36.6 | 3.7 | 1.6- |
| גרמניה | 43.1 | 43.9 | 1.9 | 38.8 | 0.8 | 0.8 |
| הולנד | 43.4 | 18.7 | 10.8- | 36.2 | 6.2 | 6.4 |
| נורבגיה | 44.2 | 45.3 | 2.5 | 43.8 | 5.0 | אין נתונים |
| טייוואן | 42.1 | 39.0 | 7.4- | 36.6 | 4.9 | אין נתונים |
| שבדיה | 48.6 | 52.7 | 8.4 | 45.5 | 5.3 | אין נתונים |
| בריטניה | 38.2 | 32.6 | 14.7- | 32.8 | 12.5- | 12.9- |
| ארה"ב | 29.3 | 27.3 | 6.8- | 26.3 | 2.6- | 9.4- |
| ישראל*** | 32.9 | 29.5 | 10.3- | 27.7 | 9.8- | 13.9- |
הערה: המספרים המסומנים בקו תחתון מסמנים גידול ביחס לתקופה הקודמת.
הגדרות:
* פרסמן מגדיר שכבת ביניים בין 75% עד 125% מההכנסה הממוצעת המתוקנת.
** ברדסול ואחרים מגדירים מעמד ביניים בין 75% עד 125% מההכנסה החציונית המתוקנת.
*** מרכז אדוה (2004), ועיבודים עצמיים על פיהם לשנים - 1988 ו-2002.
נקודות בולטות:
- בדיקת חלוקת ההכנסות הלאומיות לקראת שנת 2000, לפי הגדרה סטטית של מעמד הביניים (המגדירה כמעמד ביניים את העשירונים 4 עד 7), מצמצמת את ההבדלים בין המדינות (כולן נעות בין 33 ל-38%, פרט לישראל). עם זאת המדינות הנורדיות עדיין מובילות את הרשימה (מעט מעל 37%) וארה"ב נמצאת בתחתית הטבלה עם מעט מעל 33%. ישראל נמצאת במקום האחרון בטבלה, עם מעט מתחת ל-29% מההכנסה הלאומית (לפני מסים והעברות) בידי עשירוני הביניים (5% פחות מאשר בארה"ב).
- אם לחלופין, בודקים את חלוקת ההכנסות על פי ההכנסה החציונית המתוקנת, מוציאים שבמהלך 15 השנים האחרונות בחמש מדינות גדל חלק ההכנסות שבידי מעמד הביניים (דנמרק, בלגיה וגרמניה באופן ניכר; קנדה והולנד באופן בינוני). מנגד, חלו שינויים לרעה בהיקף מינורי באוסטרליה ופינלנד, הרעה בינונית בצרפת ושינוי דרסטי לרעה בארה"ב, ישראל ובריטניה. שינויים בסדר גודל כזה מבשרים לכאורה על מעבר למודל אחר, המבוסס על מעמד ביניים מצומצם יותר ביחס לעבר (ולא על תנודות תקופתיות).
- במקביל לשינויים בכמות ההכנסות בידי מעמד הביניים, ניתן לבדוק את השינויים הכלליים שחלו בחלוקת ההכנסות. ניתן לבדוק בטבלה שחלה התאמה הפוכה ב-9 מתוך 11 המדינות הרשומות, דהיינו שהקטנת החלק היחסי בהכנסה הלאומית בידי מעמד הביניים לווה בהגדלת אי השיוויוניות הכללית בחלוקת ההכנסות (ולהיפך, גידול בחלק היחסי של מעמד הביניים מלווה בהקטנת הפער בהכנסות). עובדה זאת מרמזת שהצמצום בהכנסות מעמד הביניים לוו בדרך כלל בגידול ההכנסות של המעמד הגבוה.
- לגבי ישראל, הטבלה מראה בבירור שינוי משמעותי לרעת מעמד הביניים ולרעת השוויוניות בהכנסות במהלך 15 השנים האחרונות, שרק ההפתחויות בבריטניה היו חריפות ממנו.
טבלה מס' 2: הכנסות מעמד הביניים מאז שנות ה-80
| --- | סך כל ההכנסות הלאומיות בידי שכבות הביניים |
מדד אי השוויוניות בחלוקת ההכנסות (מדד ג'יני)* |
|
| נתוני פרסטר ופירסון |
נתוני ברדסול, גרהאם ופטינאטו*** | נתוני ברדסול, גרהאם ופטינאטו*** | |
| --- | אחוז ההכנסות בסוף שנות ה-90 |
שינוי יחסי מאז אמצע שנות ה-80 (שנות ה-80=100%) |
שינוי יחסי מאז אמצע שנות ה-80 (שנות ה-80=100%) |
| אוסטרליה | 36.0 | 1.7- | 2.4 |
| קנדה | 35.5 | 4.3 | 6.1- |
| צרפת | 33.5 | 5.5- | 5.9 |
| גרמניה | 36.3 | 8.4 | 1.8 |
| הולנד | 37.1 | 3.4 | 8.3 |
| דנמרק | 37.8 | 11.1 | 10.2- |
| פינלנד | 35.6 | 3.5- | 2.7 |
| בלגיה | 33.8 | 10.0 | 19.6- |
| בריטניה | 34.9 | 17.7- | 21.2 |
| ארה"ב | 33.9 | 11.6- | 6.1 |
| ישראל**** | 28.9 | 14.7- | 17.4 |
הערה 1: המספרים המסומנים בקו תחתון מסמנים גידול ביחס לתקופה הקודמת.
הערה 2: אין להשוות ישירות בין העמודות בגלל השוני בהגדרות.
הגדרות:
* מדד ג'יני בודק את האי שוויוניות בהכנסות. בדרך כלל הוא נכתב במונחים אבסולוטיים ונע בין 0 ל-1. גידול במדד שווה לגידול באי שוויוניות.
** פרסטר ופירסון מגדירים את מעמד הביניים לפי הנהוג בבנק העולמי, כארבע העשירונים האמצעיים באוכלוסייה (עשירונים 4 עד 7) מבחינת ההכנסות (לפני תשלומי העברה ומסים).
*** ברדסול ואחרים מגדירים מעמד ביניים בין 75% עד 125% מההכנסה החציונית המתוקנת.
**** מרכז אדווה (2004), המוסד לביטוח לאומי (2004), ועיבודים עצמיים. החישובים מתייחסים לשנים: 1986 ו-2002.
נקודות בולטות:
- הצמצום במימדי מעמד הביניים בישראל בולט לפי כל הגדרה.
- בולט במיוחד הצמצום בהכנסה החציונית של מעמד הביניים (כתוצאה מן הגידול באי השיוויוניות בחלוקת ההכנסות.
- חלוקת ההכנסות בישראל ומשקל מעמד הביניים, לא תואמים את הדפוס הקיים במדינות המפותחות, פרט לארצות הברית.
מקורות
• Birdsall, N., C. Graham and S. Pettinato, Stuck in the Tunnel: I Globalization Muing the Middle Class, Syracuse: Maxwell School of Citizenship and Public Affairs, 2000.
• Forster, M. and M. Person, "Income Distribution and Poverty in the OECD Area: Trends and Driving Forces," OECD Economic Studies, Nr. 34, 2002.
• Luxemburg Income Study: LIS Key Figures - Income Inequality Measures, In: http://qqq.lisproject.org/
• Pressman, S., The Decline of the Middle Class: An International Perspective, Syracuse: Maxwell School of Citizenship and Public Affairs, 2001.
• מדדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסה במשק 2003. ממצאים עיקריים, ירושלים, המוסד לביטוח לאומי - מנהל המחקר והתכנון, 2004.
• הצטמקותו של המעמד הבינוני בישראל, 1998 - 2002, תל אביב: מרכז אדווה, 2004.
• עיבודים וחישובים עצמיים מאת אדריאן גרושניעווסקי, מרכז המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה.