שולחן עגול: השבת

במאי השנה נערך שולחן עגול בנושא חוק השבת, כהמשך להצעת המכון בנושא זה. ההצעה מבוססת על עקרון ההסכמה, ומוצגת במלואה באתר המכון.

נוסח ההצעה, ברוחה של ההצעה לחוק השבת באמנת גביזון-מדן, מתיר תרבות ובידור בשבת ומחייב סגירת שירותי מסחר ותעשייה. תחבורה ציבורית, בצורה מוגבלת, תתאפשר בכל חלקי הארץ. המכון מציע גם הקמת ועדה ציבורית שתקבע את פרטי ההסדרים שעל-פיהם ייושם הרעיון בפועל.

פרופ' ידידיה שטרן, שהיה בין מנסחי ההצעה, הציע כקו מנחה לדיון להימנע מניהולו על בסיס אמונות דתיות או על בסיס שיח ערכי ניטרלי ליברלי, המקובל בארצות הברית אך זר לתרבות המקומית. לדעתו, מקומה המרכזי של השבת הוא המקשר אותנו לשורשינו ולעבר יותר מכל דבר אחר. מבחינה זו ייתכן כי לגבי החילוניים יש לשבת תפקיד משמעותי יותר מאשר לגבי הדתיים, שלהם היבטי הזדהות אחרים.

פרופ' מרדכי קרמניצר חלק על ראשית דבריו של פרופ' שטרן. לדידו אין חסר בזהות היהודית שלו עצמו, ובמצוות השכליות של היהדות הוא מוצא הרבה יותר משמעות מאשר במצוות המבדילות את היהודים מן הגויים. רעיון כיבוד הפרהסיה עורר את חששו בהיעדר ביטחון כי יסתיים בכך. עיקרון זה עלול לפלוש גם לנושאים כמו לבוש וכיוצא בזה. מנקודת מבט סוציאלית, רעיון המנוחה זוכה לתמיכתו כרעיון נאצל - לפיו אין מעסיקים ואין עובדים בשבת. יחד עם זאת, ביקש להדגיש כי חלק ניכר מן הקונים בשבת אינם יכולים לעשות כן בזמן אחר, ורק הנהגת שבוע מקוצר בן חמישה ימים יותיר להם זמן אחר לערוך קניות.

ד"ר צבי צמרת ממועצת יח"ד התייחס גם הוא להיבט הסוציאלי של השבת. לדבריו, כבר עתה ישראל מובילה בהעסקת עובדים זרים ובסחר בנשים. כניעה ליצר הקפיטליסטי עלולה לדרדר את מצב זכויות העובדים בישראל עוד יותר. ואכן, הנתונים מראים כי מרבית העובדים בשבת הם עולים חדשים, ולעתים קרובות שכרם נמוך יותר מאשר בימי חול. סוחרים שעסקיהם ליד קניונים הפתוחים בשבת נאלצים לעבוד שעות מופרזות כדי להתחרות בהם, וכתוצאה מן התחרות בין קניונים הפתוחים בשבת לבין סוחרים דתיים עלול להתפתח מצב של חנויות כשרות וחנויות לא-כשרות אפילו לממכר נעליים.

שמואל סלאבין, יו"ר קרן אביחי, הציג בפני הנוכחים כמה מן הנתונים בדבר העסקה בשבת. מסתבר כי המועסקים בשבת מאופיינים בהשכלה נמוכה, בשכר נמוך ובשעות עבודה ארוכות במידה ניכרת מן הממוצע במשק. אנשים אלה עובדים 60 שעות יותר ומשתכרים כ-20 אחוזים פחות מן הממוצע במשק. רובם ככולם אינם מועסקים בהסכם קיבוצי.

ספי רכלבסקי, עיתונאי וסופר, ייצג עמדה שונה. בעיניו השתתת מערכת החוקים על עקרונות פרטיקולריים ולא אוניברסליים היא ערובה להתפרקות. לדעתו, הבעיות הסוציאליות של מדינת ישראל אינן נובעות מהפרת השבת אלא מאי-אכיפה של חוקים אנטי-קפיטליסטיים כמו שכר מינימום.

פרופ' אבי רביצקי אמר בתגובה כי חייב להימצא איזון בין האוניברסלי לבין הפרטיקולרי. חוקים רבים במדינת ישראל הם פרטיקולריים: חוק השבת, בגרות בתנ"ך, השפה העברית כשפה רשמית. יחד עם זאת, אסור לפגוע בערכים האוניברסליים בשם ערכים פרטיקולריים. "חיה ותן לחיות" אינה פשרה בין דתיים לבין ליברלים אלא ניצחון הגישה הליברלית. הפשרה צריכה להימצא בין "חיה ותן לחיות" לבין "כל ישראל ערבים זה לזה".

הרב גלעד קריב מן התנועה הרפורמית התייחס לסעיפי ההצעה, בקבעו כי ההבחנה בין תרבות ופנאי לבין מסחר אינה מובנת מאליה. לפי ניסיונו, פעילות התרבות והפנאי לא תמיד פוגעת פחות מפעילות מסחרית בשבת, בפרט אם אירוע התרבות מתקיים בשכונת מגורים. זאת ועוד, לפי נתוני מכון גוטמן יותר ישראלים מעוניינים במסחר בשבת מאשר בקבורה אזרחית, בנישואין אזרחיים וכיוצא בזה. לפי דעתו, הפתרון הוא באכיפה מוגברת של החוקים הסוציאליים גם בשבת. את היתרון הכלכלי של הסוחרים בשבת אפשר לפתור בעזרת מיסוי. בנוסף הציע התרת מסחר בשבת המוגבלת בשעות - למשל רק מ השעה 16:00 אחר הצהריים. כך בכל עונות השנה.

הרב יואל בן נון סבר כי פריצת המסחר בשבת מסמלת תהליך התדרדרות בהידברות בין שני המחנות, כאשר החילונים מתעלמים מן העובדה כי בזמן אחר עשויה כנסת בהרכב אחר לחוקק חקיקה הפוכה. מטעם זה, גם מנקודת מבט תועלתנית, כדאי להגיע להסדר שבהסכמה. הצעתו היא ליזום מהלך כפול, שבו יוסדר שבוע עבודה בן חמישה ימים יחד עם 25 שעות מנוחה - מכניסת השבת ועד לצאתה. בה בעת יש להגן על מי שנאלץ לעבוד בשבת עד כדי כך שלא כדאי יהיה למעסיקים להעסיק אנשים בשבת.