סכסוכים בעולם: מונטנגרו (Crna-Gora)
אמצע המאה השמינית. התיישבות מסיבית של שבטים סלביים בשטח פרובינציית איליריה, שבאימפריה הרומית המזרחי, ביזנטיון.
סוף המאה התשיעית. האוכלוסייה מתנצרת. הנזיר קיריל ממציא את הכתב הסלבי הראשון.
1054. בעקבות הפילוג הגדול בכנסייה בין מערב למזרח, האזור נחשב לקתולי.
1168. הדוכס סטפאן מאחד את כל שטחי הסלבים הדרומיים במדינת סרביה. הוא ממיר את דתו לאורתודוקסיה כדי להילחם בהשפעת הלטינית של הכנסייה הקתולית.
1389. לאחר קרב "שדות קוסובו", סרביה נכבשת על ידי התורכים. הנסיכות ההררית הזעירה זיתא (בני תערובת אילירית-רומית וסלבית) לא נכנעת וממשיכה במלחמה, חרף הכיבושים העות'מאנים הסובבים אותה. הלוחמים מסתתרים ביערות העבוים שבפסגות ההרים הדלמטיים ומשם נולד השם מונטנגרו (ההר השחור).
1851-1516. שטח נסיכות זיתא נשלט על ידי ולאדיקות - Vladikaj (בישופים-נסיכים). השלטון מועבר בירושה בין דוד לבן-דוד. המדינה דואגת בעיקר לצורכי מלחמה ומתארגנת כתאוקרטיה אורתודוקסית.
1715. תחת הוולאדדיקה דנילו הראשון, נחתמת הברית "הרוחנית" בין המדינה לבין הצאר הרוסי.
1799. הסולטאן העות'מאני סלים השלישי מכיר בעצמאות הנסיכים-הבישופים.
1852. הוולאדיקה דנילו השני מתחתן והופך את השלטון לחילוני.
1878. קונגרס המעצמות בברלין מכיר במונטנגרו כמדינה עצמאית, תחת הנסיך ניקולס הראשון.
1910. הנסיך מכריז על עצמו מלך מונטנגרו.
1913-1912. המדינה נלחמת במוסלמים התורכים והאלבנים במהלך מלחמות הבלקן.
1918-1914. במהלך מלחמת העולם הראשונה מונטנגרו מכריזה על מלחמה באוסטריה, בסולידריות עם סרביה המותקפת. מונטנגרו פולשת לאלבניה, אך נכבשת על יד כוחות אוסטריה וגרמניה.
1918. בתום המלחמה המלך מודח באשמת שיתוף פעולה עם האוסטרים. האספה הלאומית, הפועלת תחת ליווי הצבא הסרבי, מכריזה על איחוד עם סרביה. מונטנגרו היא המדינה היחידה בין המנצחות במלחמה שמפסידה את עצמאותה.
1922. מוקמת מלכות הסלבים הדרומיים, יוגוסלביה. במונטנגרו קיימת מדיניות דיכוי תרבותי ואיחוד כפוי עם סרביה (במיוחד בתחומי הדת והחינוך).
1930. המפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית מתחזקת בכוח האופוזיציה העיקרית, הדוגלת בשוויון זכויות בין עמי יוגוסלביה (בניגוד לכיוון מוסדות המדינה הפרו-סרבית).
1945-1939. כוחות איטליה וגרמניה פולשים ליוגוסלביה כדי לתמוך בממשלה הפשיסטית הקוראטית. ביוגוסלביה מתבצעת רצח עם נגד היהודים, הצוענים והסרבים. הפרטיזנים הקומוניסטים בהנהגת טיטו מגרשים את הפולשים.
1946. מוקמת הרפובליקה הסוציאליסטית הפדרלית של יוגוסלביה. מונטנגרו מוכרת כאחת מששת הרפובליקות שוות הזכויות בפדרציה, ושטחה מורחב על חשבון קרואטיה.
1990. עם מות המרשל טיטו מתחיל תהליך פירוק הפדרציה. נשיא סרביה, סלובודן מילושביץ', דוגל בלאומניות הסרבית ומתנגד לפדרליזם.
1992. במונטנגרו (כמו בסלובניה ובקרואטיה) מוכרזת שיטה רב-מפלגתית. המפלגה הקומוניסטית משנה את שמה למפלגה הדמוקרטית של הסוציאליסטים.
1992. במשאל עם מחליטים תושבי מונטנגרו להישאר בתוך הפדרציה היוגוסלבית החדשה, תוך נטילת סמכויות נרחבות בתחום הפנימי. הם היחידים שמחליטים בכיוון זה.
1995-1992. הממשלה שומרת על ניטרליות במלחמות להיפרדות קרואטיה ובוסניה. העם מזדהה עם סרביה. עם זאת, המלחמה מתרחשת מחוץ לגבולות מונטנגרו, שרק נפגעת מהסנקציות הבין לאומיות המוטלות על יוגוסלביה.
1995. הממשלה הסוציאל-דמוקרטית מבצעת הפרטה של רוב המפעלים ומכניסה השקעות זרות וכלכלת שוק (בניגוד לכיוון בסרביה השכנה).
1997. הכלכלה נפגעת קשות בעקבות העיצומים על סרביה בשל משבר קוסובו, אך כוחות נאט"ו לא מפציצים את מונטנגרו שמתנגדת למלחמה.
נובמבר 1999. המרק הגרמני הופך למטבע החוקי של מונטנגרו (במקום הדינר הסרבי). במרס 2001 המטבע המקומי מוחלף שוב עם ייסוד היורו.
אוקטובר 2000. אחרי שהבחירות בסרביה זויפו, רבבות יוצאים למחות ברחובות בלגרד.
דצמבר 2000. ההנהגה החדשה בסרביה שמה קץ למלחמה ופותחת בשיחות לשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
פברואר 2003. סוף עידן יוגוסלביה. במקומה מוקמת קונפדרציה רופפת בשם "האיחוד של סרביה ומונטנגרו", בעלת סמכויות בתחום יחסי חוץ והגנה בלבד.
ספטמבר 2003. נפתח משפטו של סלובודן מילושביץ' בסרביה (ובהמשך בהאג) באשמת רצח עם.
פברואר 2005. סרביה דוחה את הצעת מונטנגרו להיפרדות מידית בהסכמה.
מאי 2006. האיחוד האירופי מצמצם את קשריו עם סרביה עקב מתן מקלט לסרבים החשודים כפושעי מלחמת בוסניה. במשאל עם בפיקוח האיחוד האירופי ובהשתתפות שיא של 87 אחוזים מן התושבים, 55.4 אחוזים מן הקולות מצביעים בעד חידוש העצמאות של מונטנגרו, לאחר 88 שנים.
פירוק יוגוסלביה הושלם. רק קוסובו נשארת עדיין תחת שליטה רשמית של סרביה אך מנוהלת בפועל על ידי האו"ם.
זהו דגל מונטנגרו החדש שהתקבל בספטמבר 2004 כחלק מן ההיפרדות מסרביה. הוא כולל את הנשר הדו-ראשי (סמל לאימפריה האוסטרו-הונגרית לפני 1918), בדומה לדגל אלבניה ולסמלים הלאומיים החדשים בסרביה ובמקדוניה השכנות.