הגבלת כהונת ראש ממשלה או תקופת צינון

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

*מתוך מחקר השוואתי של פרופ' עופר קניג

"הגבלת כהונת ראשי ממשלה היא מנגנון זר לדמוקרטיות פרלמנטריות", כך קובעים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר עמיר פוקס, בחוו"ד שהועברה לשר המשפטים גדעון סער על תזכיר החוק. בפתח הדברים הם מציינים כי לרפורמה יתרונות לא מבוטלים לצד אתגרים מורכבים וחסרונות משמעותיים מההיבט המשטרי והחוקתי, ומציעים מספר תיקונים נחוצים – הבהרת המצב החוקי בתום תקופת הכהונה המרבית, קביעת תקופת צינון המאפשרת לראש הממשלה לשוב לכהן בתפקיד ושריון קשיח של הסעיף ברוב גדול.

בין היתרונות להגבלת כהונת רה"מ מציינים החוקרים את מניעת הסכנה של ריכוז יתר של עוצמה בידי ראש ממשלה, עידוד תחרותיות ותחלופה בשלטון, כל עוד הצעת החוק איננה פרסונלית או רטרואקטיבית.

בין החסרונות, הם מונים היעדר תקדים השוואתי וחוסר התאמה לשיטת המשטר בישראל. "לא ידוע לנו על אף דמוקרטיה פרלמנטרית עם מבנה משטרי הדומה לישראל שבה יש הגבלת כהונה של ראש ממשלה, והגבלת כהונה נהוגה במשטרים נשיאותיים. עקב זאת, מתעורר חשש שהגבלת כהונה תיצור לקונות חוקתיות-משטריות ותופעות פוליטיות שליליות שקשה לצפות מראש, בדומה לבחירה הישירה".

כמו-כן, הם מציינים כי עלולה להיגרם פגיעה ביציבות הפוליטית ובמשילות, מאחר והכהונה עלולה לפקוע בסבירות גבוהה בעיצומה של כנסת נבחרתוכי קשה להתעלם מהסכנה שאם יאושר החוק, הרי שהוא יבוטל בשעת הצורך. כך, מחקר מאשתקד מראה שברבע מהמשטרים הנשיאותיים בהם נהוגה הגבלה מעין זו, נעשה ניסיון לחמוק ממנה באמצעות שינוי החוקה. בנוסף לכך, הצעה זו מהווה הגבלה על רצון הרוב, עיקרון דמוקרטי חשוב מאוד, וכן על הזכות לבחור ולהיבחר.

לסיום מציעים החוקרים מספר תיקונים לתזכיר החוק, ביניהם: הבהרה של המצב החוקי במקרה שבו ראש ממשלה מגיע לתקופת הכהונה המרבית, היות והנוסח שבתזכיר משאיר עניין זה עמום.

שנית, מוצע להוסיף לתזכיר "תקופת צינון", לפיה ראש ממשלה שהגיע לתקופת הכהונה המרבית יוכל לחזור לכהן כראש ממשלה לאחר תקופת זמן שתיקבע.

ושלישית, רצוי לקבוע שריון קשיח של השינוי- אידיאלי במסגרת חוק יסוד: החקיקה, ולכל הפחות ברוב גדול, אפילו של 80 חברי כנסת.