חוק הפייסבוק

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפייסבוק: "טוב שהועברה הסמכות להסרת תכנים לבית המשפט המחוזי אך ההחלטות עדיין יתקבלו במעמד צד אחד; ספק רב אם ההצעה יעילה בעולם הדיגיטלי שבו ישנן פלטפורמות אינסופיות"

לקראת הדיון בוועדה המשותפת לוועדת חוקה וועדת המדע והטכנולוגיה בגרסה החדשה ל"חוק הפייסבוק", מברכים במכון הישראלי לדמוקרטיה על חלק מהתיקונים שנעשו בהצעת החוק ובמיוחד, על הכוונה להעביר את הדיונים באפשרות להסרת תכנים מבית משפט מנהלי לבית משפט מחוזי, בו יוסמכו שופטים ספציפיים לדון בבקשות.

בחוות דעת שנשלחה לקראת הדיון בוועדה על ידי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, מסבירות הכותבות כי "חרף השיפורים, בהצעה הנוכחית עדיין קיימים היבטים בעייתיים ביותר. כך למשל, למרות שהדיון בבקשת הסרת תכנים ידונו בבית משפט מחוזי, עדיין מדובר בהליך שאמור היה להיות הליך פלילי המתקיים במעמד צד אחד אפילו מבלי שיידרשו תנאי סף או פרסום נימוקים להחלטה".

בנוסף, העבירות המוגדרות בחוק ככאלו שמצדיקות הסרה אינן מצומצמות ומוגדרות, ומשאירות פתח רב לרשויות להשתמש בחוק לצרכים שאינם דווקא מניעת טרור או פגיעה באדם. ההצעה גם עלולה ליצור סתירה בפעילותה הגלובאלית של פייסבוק- כך למשל, פוסט שנכתב בארצות הברית יכול להיות מוגן על ידי החוקה האמריקאית, ואילו בישראל עלול להיחשף לצו בית המשפט המורה להסירו. זה מצב בלתי אפשרי לחברה המתנהלת בכל העולם.

החוקרות מציינות, כי "ספק רב אם הצעת החוק היא יעילה בעולם שבו תכנים מועתקים כצילומי מסך וישנן פלטפורמות אין סופיות. בהקשר זה, יש לציין כי נוצר מסלול שבו גורמי האכיפה פונים כבר היום לפייסבוק בבקשות להסרת תוכן ולפי הנתונים שנחשפו- שיתוף פעולה "וולנטרי" זה, חרף היותו בעייתי, הביא לכך שבין 2014 עד 2016 הוסרו למעלה מ 2,000 פריטי תוכן ברשתות חברתיות ובשנת 2017 הוגשו 12,355 בקשות הסרה שרובן הגדול מתקבלות. נשאלת השאלה האם יש בכלל משמעות למסלול משפטי, כאשר רוב מוחלט של הפניות, בוודאי בנושאים הקשורים לביטחון וטרור, מטופלות במסלול זה. אם כבר, ראוי להסדיר את מסלול האכיפה החלופי שמבטא "שיח צנזורים" בין המדינה למעצמות האינטרנט, כך שלכל הפחות יהיה שקוף ובעל קריטריונים מסודרים וברורים, שימנעו פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי".