המודל הבריטי לא מתאים לישראל
המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"
על רקע הדיון הצפוי בממשלה, על התיקון לחוק יסוד השפיטה, המציע שתישלל סמכותו של בית המשפט העליון לבצע ביקורת שיפוטית על חקיקה, נשלח מכתב לכלל השרים מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקורא לגנוז את היוזמה.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר עמיר פוקס, ראש התוכנית להגנה על ערכים דמוקרטים במכון מסבירים, כי קיימים הבדלים קריטיים בין "המודל הבריטי" לבין מה שיתקיים בישראל אם יועבר החוק המדובר. בעוד שבמערכת המשטר הבריטית כלל אין חוקי יסוד או חוקה, יש בה מסורת של ריסון עצמי בכל הנוגע לחקיקות הפוגעות בזכויות יסוד. זאת ועוד, במערכת הבריטית קיימים מנגנוני איזונים ובלמים נוספים: שני בתי פרלמנט המבצעים בקרה אחד על השני ועל הממשלה ונבחרים בצורות שונות וכן ועדה פרלמנטרית מיוחדת לזכויות אדם שתפקידה לוודא עוד במהלך תהליך החקיקה שאין בה פגיעה בזכויות אדם. כמו כן, בריטניה חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם וכל אזרח רשאי לעתור לבית המשפט האירופי לזכויות אדם שבשטרסבורג שפסיקותיו מחייבות את המערכת הבריטית.
פלסנר ופוקס מציינים, כי בישראל בה קיים משטר פרלמנטרי, אין אף מנגנון מאזן לקואליציה בכנסת מלבד בית המשפט העליון, שפסל בסך הכל 18 חוקים מאז שנות התשעים. אין ספק שבכנסת ללא מגבלות חוקתיות, לא ניתן יהיה גם לבלום הצעות פוגעניות, בין השאר בתחום של דת ומדינה, לרבות חוק הגיוס, כמו גם חוקים הקשורים לפגיעה בזכויות מיעוטים כגון נשים, להט"בים וערבים. מבחינה זו, דווקא "הכוח" העודף של הכנסת לחוקק, יהפוך את הממשלה לסחיטה הרבה יותר שכן מפלגות סקטוריאליות יוכלו להביא דרישות מרחיקות לכת.
השינוי המוצע בחוק יסוד השפיטה, ייתן לכנסת יד חופשית לחוקק ללא שום גדרות, איזונים ובלמים, ולא יאפשר הגנה או ביקורת שתסייע למיעוטים ולחלשים. כנסת שיכולה להעביר כל חוק היא כנסת מסוכנת לדמוקרטיה, שיכולה אפילו לדחות או לבטל את מועד הבחירות או למנוע מציבור מסוים לבחור ולהיבחר, דבר שיבטל את הדמוקרטיה הישראלית דה פקטו. החוק המוצע הוא סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה ויש לבלום אותו.
בריטניה | ישראל |
שני בתי פרלמנט: הבית התחתון ובית הלורדים שבסמכותו לעכב ולדון בחקיקה המתקבלת בבית התחתון. | פרלמנט אחד- הכנסת. |
חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם | לא מחויבת לאמנה רחבה בנושא זכויות האדם |
אין חוקי יסוד או חוקה | יש חוקי יסוד המשמשים כחוקה |
כל אזרח רשאי לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם שפסיקותיו מחייבות את הרשות המבצעת | אין בית משפט חיצוני ייחודי המגן על זכויות האדם |
בית המשפט העליון אינו רשאי לפסול חוקים אלא רק להביאם לדיון נוסף בפרלמנט | בית המשפט העליון רשאי לפסול חוקים הסותרים את חוקי היסוד |
הפרלמנט העביר בסך הכל 450 חוקים בין בעשור הראשון של שנות האלפיים | הכנסת העבירה 1927 חוקים בין השנים 1999-2009 (הכנסת ה-15 עד הכנסת ה-18) |
קיימת ועדה מיוחדת לזכויות אדם המטפלת בסוגיות בנושאים אלו בפרלמנט | אין ועדה המרכזת את נושא זכויות האדם בפרלמנט |