הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים

לחוות הדעת המלאה (PDF)

תקציר

מה המצב כיום?

תפקידה של נציבות תלונות הציבור על שופטים הוא לברר תלונות על התנהגות שופטים ודיינים במסגרת מילוי תפקידם. לנציב, שעומד בראש הנציבות, יש סמכות רחבה להמליץ על הגשת קובלנות משמעתיות ובמקרי קיצון להמליץ אף על הדחה של שופטים. כיום, נציב התלונות על שופטים מתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כאשר המועמדים נקבעים בהסכמה על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

תנאי הכשירות הנדרשים לנציב הם נמוכים, זאת מכיוון שהמנגנון ההסכמי הקיים אמור להבטיח שהמועמד יהיה מתאים לתפקיד. עד היום כיהנו בתפקיד אך ורק שופטים בדימוס של בית המשפט העליון.

מה קובעת ההצעה החדשה של חה"כ רוטמן?

תחילה, הציע חה"כ רוטמן שהנציב ימונה בהצבעה חשאית בכנסת שדורשת רוב של 70 חברי כנסת. כעת הוא הציג הצעה חלופית, לפיה הנציב ימונה על ידי ועדת מינוי חדשה שתכלול: שני שרים; חבר כנסת; הסניגור הציבורי הארצי; שופט בדימוס שייבחר על ידי שופטי בית המשפט העליון; שופט בדימוס שייבחר על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים; דיין בדימוס.

כלומר, הוועדה תכלול 7 חברים, מתוכם 3 נציגים לקואליציה, דיין שייבחר על ידי הרבנים הראשיים, כלומר עם זיקה פוליטית, ורק 3 נציגים מקצועיים בלתי תלויים.

מה הבעיות בחוק?

1. ההצעה מבקשת להפוך את תהליך מינוי נציב תלונות השופטים לפוליטי ואף לקואליציוני. מדובר בניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים, ועלול להפוך את משרת הנציב לכלי להפעלת לחץ פוליטי על הרשות השופטת. בוועדה המוצעת יש רוב לנציגים עם זיקה פוליטית, ואף רוב לקואליציה במקרים בהם הרבנים הראשיים קשורים למפלגות שהן חלק מהקואליציה.
2. ההצעה פוגעת בעקרון אי תלות השופטים ועל כן אינה חוקתית. מינוי נציב פוליטי יוביל לפגיעה באי תלות השופטים, בשל הסמכויות המשמעתיות-אתיות שיש לנציב, וההשפעה הפוליטית שתהיה עליו שתוביל להפעלת לחץ פוליטי על השופטים בשבתם בדין. מכאן עולה שהצעת החוק פוגעת בעקרון אי-תלות השופטים, אשר קבוע בסעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה, ועל כן, אם תתקבל, היא תהיה בלתי חוקתית.
3. מדובר בשינוי הליך המינוי תוך כדי המינוי. הליך מינוי הנציב תקוע מזה יותר משנה בשל אי הסכמות בין השר לבין נשיא בית המשפט העליון. אולם כבר יותר מחצי שנה שר המשפטים מסרב להיפגש עם נשיא בית המשפט העליון ואינו מכיר בו, מה שמסכל את עצם האפשרות להגיע להסכמה. מכאן שהמשבר במינוי הנציב הוא אמתלה מלאכותית שיוצר שר המשפטים על מנת לעקוף את ההסדר הקיים.
4. תנאי הכשירות הנמוכים גם כך הקבועים בחוק, יאפשרו מינוי של משפטנים חסרי ניסיון מספק לתפקיד הרגיש והחשוב של נציב התלונות.
   
   

לסיכום, הצעת החוק תוביל לפגיעה משמעותית באי-תלות השופטים על ידי מינוי פוליטי של נציב לא מקצועי וכל זאת תוך כדי הליך מינוי מתנהל.