אי-התייצבות של גברים חרדים במסגרת תהליך הגיוס לצה"ל – המסגרת המשפטית וכלי הפעולה האפשריים
עיקרי דברים
1. בעקבות פקיעת ההסדר בחוק שירות ביטחון שהעניק פטור לתלמידי ישיבה משירות בצה"ל, בהיעדר הסדר חוקי אחר שפוטר תלמידי ישיבה משירות צבאי, ובהמשך לפסיקת בג"ץ מיום 25 ביוני 2024, שלח צה"ל כ-900 צווים אישיים לתלמידי ישיבה המורים להם להתייצב בלשכת הגיוס לטובת "השלמת הליכי צו ראשון". מועדי הזימון נקבעו לימים 5 ו-6 באוגוסט 2024. לפי שדווח על-ידי צה"ל, רק 48 ממקבלי הצווים, כ-5%, אומנם התייצבו בלשכות הגיוס.
2. הצווים האישיים שנשלחו הם הפעימה הראשונה במסגרת מימוש ההתחייבות של צה"ל לגייס 4,800 גברים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית (קיץ 2024 עד קיץ 2025). בפועל, מספר הגברים החרדים חייבי הגיוס יעמוד בשנת הגיוס הנוכחית על כ-77,000: כ-63,000 שקיבלו בעבר דחייה במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" ושהפסיקו לקבל דחיית שירות ופטור עם פקיעת פרק הפטור בחוק; בתוספת של כ-14,000 בני המחזור החדש שסיים עתה את ה"ישיבות הקטנות" (גיל תיכון) והגיע או יגיע לגיל 18 בחודשים הקרובים. מכאן שקיימת חשיבות רבה להבנת המסגרת המשפטית וכלי הפעולה האפשריים העומדים לרשות צה"ל בהתמודדות עם השתמטות מן החובה להתייצב להשלמת תהליכי הגיוס ולגיוס לצה"ל.
3. בהתאם לחקיקה ולנוהלי צה"ל הקיימים ביחס למי שמשתמטים מהתייצבות לרישום ולבדיקות רפואיות במסגרת "צו ראשון", לרשות הצבא עומדים מספר כלי פעולה אפשריים:
- מעצר והבאה כפויה ללשכת הגיוס – לאחר שמיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) נמנע מלהתייצב ארבע פעמים, ניתן להגיש בקשה למעצרו על-ידי משטרת ישראל לשם הבאתו ללשכת הגיוס. שוטר רשאי לעצור את המלש"ב ולהחזיקו במעצר לפרק זמן של עד 48 שעות עד שיובא ללשכת הגיוס, או לשחררו בערבות כנגד התחייבות שלו להתייצב. משטרת ישראל אינה נוהגת לבצע פעולות אכיפה אקטיביות של פקודות מעצר כאמור, אך עשויה לאכוף אותן בהינתן הזדמנות. מאחר שתלמידי הישיבה שקיבלו צו אישי כבר החלו בעבר את התהליך של "צו ראשון" כאשר התייצבו בלשכת הגיוס לצורך בקשתם לקבלת דחיית שירות, ייתכן שצה"ל יסתפק במספר נמוך יותר של זימונים והתראות לפני שתוזן נגדם פקודת מעצר בשל אי-התייצבות.
- עיכוב יציאה מהארץ – ניתן להגדיר את המלש"ב כ"מנותק קשר", ומכוח זאת לעכב את יציאתו מהארץ (או את כניסתו לארץ) עד לבירור מעמדו מול צה"ל, ולהתנות את יציאתו לחו"ל רק אם יאשר בחתימתו שקיבל מסמך המורה עליו להתייצב בתאריך מסוים בלשכת הגיוס.
- שליחת צו גיוס לשירות סדיר גם ללא השלמת תהליכי "צו ראשון" ("צו 12") – בהיעדר שיתוף-פעולה של המלש"ב לאורך זמן, ולאחר שנעשו מאמצים שונים לאתרו, ניתן לשלוח אליו צו גיוס גם אם לא השלים את התהליך של "צו ראשון". לאחר הוצאת "צו 12", יוּצא צו עיכוב יציאה מהארץ עד להשלמת תהליך הגיוס. מלש"ב שלא התייצב לגיוס והוא בן 18 ייחשב "חייל" לטובת תחולת חוק השיפוט הצבאי, וניתן יהיה להעמידו לדין משמעתי ולדין פלילי בפני בית דין צבאי, בהתאם למדיניות האכיפה הנוהגת כפועל יוצא של משך ההשתמטות. הרשעה בפלילים בגין עבירת השתמטות משירות צבאי עשויה לשאת קלון ולהשפיע על היכולת של מי שהורשע בהשתמטות להתמודד על תפקידים ציבוריים.
- הכרזה כעבריין נמלט – מפקד לשכת הגיוס יכול להגיש נגד המלש"ב תלונה במשטרת ישראל בבקשה להכריז עליו כעבריין נמלט. ככזה, ניתן למנוע ממנו הוצאת דרכון. בפועל, לא נעשה כיום שימוש באמצעי זה, הדורש גם את שיתוף הפעולה של משטרת ישראל ומשרד הפנים.
- העמדה לדין פלילי בבית משפט אזרחי – מי שלא מילא חובה המוטלת עליו לפי חוק שירות ביטחון עובר עבירה שדינה מאסר שנתיים, ואם עשה כן במטרה להשתמט משירות ביטחון דינו מאסר חמש שנים. בפועל, בהתאם למדיניות האכיפה הנוכחית, רשויות האכיפה האזרחיות אינן חוקרות ואינן מעמידות לדין פלילי בגין עבירות השתמטות לפי חוק שירות ביטחון.
4. מדיניות הטיפול שתחול ביחס למלש"בים חרדים שהפרו את חובת ההתייצבות בלשכת הגיוס צריכה להיות שוויונית, ואסור שתפלה בין מלש"בים מקרב החברה החרדית לבין מלש"בים מקרב יתר האוכלוסיות החייבות בגיוס, כמו גם בין המלש"בים החרדים בינם לבין עצמם.
5. חשוב שצה"ל יפרסם את מדיניות הטיפול שתונהג הלכה למעשה ביחס למשתמטים החרדים, כולל התייחסות לעמדתו ביחס למועד תום חלון הזמנים במהלכו ניתן לקרוא להתייצבות לשירות סדיר של בני החברה החרדית בעקבות צו הביניים ופסיקת בג"ץ בעניין זה. ככל שאנו צפויים לתופעה נרחבת של השתמטות, ודאי בעתות של מלחמה ושל צורכי כוח אדם גוברים, יש גם מקום לשקול התאמות במדיניות הטיפול הקיימת, אשר עוצבה על-מנת לתת מענה לאירועים נקודתיים של השתמטות, להבדיל מהשתמטות המונית שהיא חלק מתופעה חברתית.
6. בתוך כך, על צה"ל לתת את הדעת באופן מיוחד למדיניות הטיפול ביחס לשתי קטגוריות של מלש"בים חרדים:
- מי שהסתיימה דחיית השירות שלהם, והם מחויבים על-פי חוק להתייצב באופן מיידי בלשכת הגיוס להמשך הליך הגיוס גם בהיעדר צו זימון אישי, אך אינם עושים זאת – הגם שלכאורה מדובר במי שהם בחזקת משתמטים מהתייצבות לרישום או בדיקות רפואיות, לא מוכר לנו שצה"ל נקט נגדם צעדים כלשהם בשלב זה. כל עוד הם אינם מתייצבים בלשכת הגיוס, נראה שנעצר מרוץ הזמן לעניין חלון הזמן לגיוסם לשירות סדיר. כאמור, מדובר בלמעלה מ-60,000 תלמידי ישיבה.
- גברים חרדים אשר לא קיבלו בעבר דחיית שירות – על אלה אין חלה חובת התייצבות בלשכת הגיוס אלא אם יישלח אליהם צו אישי (או יפורסם צו פוקד כללי בעניינם), וכל עוד לא זומנו להתייצב ונמנעו מכך, מרוץ הזמן בעניין גיוסם לא נעצר. לאור יכולות הקליטה המוגבלות עליהן הצהיר צה"ל, קיים חשש שצה"ל לא יצליח לקרוא להם לשירות סדיר בטרם היסגר חלון הזמנים שקובע החוק (וזאת גם בפרשנות רחבה של צו הביניים ופסק הדין של בג"ץ המתייחס למרוץ הזמן), ובכך הם ייהנו בפועל מפטור משירות צבאי, הגם שמדובר באוכלוסייה שלה לכאורה הפוטנציאל הגדול ביותר לתת מענה אפקטיבי לצורכי כוח האדם של צה"ל.
7. למדיניות הטיפול של צה"ל, להלכה ולמעשה, בהתמודדות עם ההשתמטות של גברים חרדים מן החובה להתייצב בלשכות הגיוס לטובת השלמת תהליכי הגיוס ולטובת הגיוס לצה"ל, חשיבות רבה הן מבחינת יכולתו של הצבא לעמוד בחובתו לפעול בהתאם לעקרון השוויון, והן מבחינת יכולתו לתת מענה לצורכי כוח האדם שלו. מעבר לתיאור המסגרת המשפטית וכלי הפעולה האפשריים העומדים לרשות צה"ל בהתמודדות עם השתמטות, חוות דעת זו גם מפנה זרקור להיבטים שונים במדיניות צה"ל הדורשים חידוד והבהרה, שמא בפועל, במעשה או באי-עשייה, יימצא צה"ל מעניק לגברים חרדים פטור נרחב משירות צבאי בהיעדר הסמכה בחוק ובניגוד לפסיקת בג"ץ.