חוות דעת חוקרות וחוקרי המכון לוועדה להקמת המשמר הלאומי

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

מתוך פרק הסיכום של חוות הדעת שהוגשה לוועדה:

מציאות חיינו במדינת ישראל בשנים האחרונות מלמדת, כי נדרש שיפור משמעותי של יכולות ההתמודדות עם תרחישים שונים בתחומי השמירה על ביטחון הפנים והסדר הציבורי, הן בשגרה והן בחירום. עוד נדרש שיפור באופן שבו מופעלות סמכויות שיטור, כך שיופעלו רק ככל שמתיר החוק, מטעמים מקצועיים בלבד, ושלא יוגבלו זכויות אדם במידה העולה מעל הנדרש. דגש מיוחד יש לתת על אופן הפעלת סמכויות שיטור ביחס לאוכלוסיות מוחלשות ולמיעוטים, במיוחד החברה הערבית.

הקמה של משמר לאומי כגוף שיטורי-ביטחוני חדש במדינת ישראל, נפרד וחיצוני למשטרת ישראל, אינה המענה לכך. מהלך כזה חייב שייתמך בתשתית עובדתית ומקצועית נאותה. כזו אין בנמצא. למעשה, לפי שדווח עד כה, הגופים המקצועיים הרלוונטיים מתנגדים להקמת המשמר הלאומי כגוף נפרד וחיצוני למשטרת ישראל.

לא זו אף זו, אלא שקיימים טעמים כבדי משקל מדוע הקמה של גוף שיטורי-ביטחוני חדש כזה לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא שהיא אף צפויה לסכל הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים ולסיכונים של ממש.

בחוות דעת זו עמדנו על מספר קשיים וסיכונים כאלה:

א. בהיבט הפונקציונלי-מבצעי – הסברנו מדוע הקמה של המשמר הלאומי כגוף שיטורי-ביטחוני נפרד ממשטרת ישראל הינה בלתי יעילה, תפגום באפקטיביות המבצעית ועלולה לגרום לתקלות מבצעיות. עוד הצבענו על כך שהיא צפויה להחליש את משטרת ישראל ולפגוע ביכולתה לממש את ייעודה ולספק מענה לאזרחי ישראל.

ב. בהיבט החוקתי-נורמטיבי – הערכנו שגוף שיטורי-ביטחוני חדש לא ייהנה מן העצמאות החיונית במדינה דמוקרטית לגופים שעיסוקם באכיפת חוק. עוד הבענו את החשש, שהקמה של גוף כזה תביא לפגיעה בזכויות אדם, בהיעדר תרבות ארגונית של שיטור מקצועי לפי חוק המתבססת על אתוס של מקצועיות וריסון בשימוש בכוח. הצבענו על סיכון מיוחד לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, בדגש על החברה הערבית. גוף חדש זה עלול לשמש אמצעי לשיטור-יתר, לתיוג אתני ולדיכוי של המיעוט הערבי בישראל, ובכך להחמיר את הבעיות שממילא קיימות באכיפת החוק כלפי החברה הערבית, ולהקצין את אתגר האמון של החברה הערבית במשטרה. בנוסף, הערכנו כי הקמת גוף חדש תחליש את הפיקוח והבקרה על עבודת השיטור בישראל, אשר כבר כיום אינם חפים מקשיים.

ג. בהיבט המעשי – הסברנו כי הקמה של המשמר הלאומי כגוף חדש חיצוני למשטרת ישראל, היא מהלך מורכב מאוד, שיארך זמן רב. מהלך שכזה הוא בלתי אפקטיבי בעליל למול התכליות של טיפול בפשיעה ושמירה על הסדר הציבורי, הדורשות טיפול מיידי שניתן לספק בדרכים פשוטות לאין שיעור, קרי: בדרך של הקמת המשמר הלאומי במשטרת ישראל.

בהיעדר תשתית מקצועית ועובדתית התומכת בהקמה של משמר לאומי כגוף שיטורי-ביטחוני חדש במדינת ישראל, ולאור הקשיים והסיכונים כבדי המשקל עליהם הצבענו בחוות דעת זו, המסקנה המתבקשת לטעמנו הינה, כי המענה לפערים הקיימים ביכולת ההתמודדות עם תרחישי שגרה וחירום מגוונים בתחומי השמירה על ביטחון הפנים והסדר הציבורי צריך להינתן על-בסיס גופי השיטור והביטחון הקיימים, ובראשם משטרת ישראל (ובכלל זאת מג"ב).

תחת ההקמה של גוף שיטורי-ביטחוני חדש, עמדתנו היא שיש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות שלה עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

אם תבחר הוועדה להקמת המשמר הלאומי לאמץ גישה זו, אזי תוכל גם לעמוד במשימה הכבירה שהוטלה עליה במסגרת הזמנים שנקבעה לה. שאם לא כן, לא ניתן לקיים דיון מקצועי, מעמיק ומקיף בתוך 90 ימים בייעוד, בתפקידים ובסמכויות של המשמר הלאומי, בכפיפותו, במשאביו, בסמכויות אנשיו, בתפיסת ההפעלה שלו, ביחסי הגומלין שלו עם צה"ל, ובחקיקה הנדרשת להקמתו. רק ההקמה של המשמר הלאומי כחלק ממשטרת ישראל, וההסתמכות על התשתית הארגונית והחוקית הקיימת, יאפשרו לוועדה לממש בהצלחה את המנדט שניתן לה.

בנוסף, חיוני להדגיש כי התמודדות אפקטיבית עם פשיעה ועם הפרה של הסדר הציבורי לעולם לא תוכל להיות מושגת בכלים של שיטור ואכיפה פלילית בלבד. התמודדות כזו מחייבת טיפול מקיף ושיטתי במכלול בעיות השורש והגורמים שבסופו של יום מחוללים פשיעה והפרה של הסדר הציבורי, ובכלל זאת בהיבטים החברתיים, הקהילתיים, הכלכליים, החינוכיים, התרבותיים, הפוליטיים והזהותיים. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר אנו עוסקים במיעוטים.  כך למשל, בהקשר של החברה הערבית, ראוי להמשיך ביישום התוכנית הממשלתית למאבק בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, אשר ביקשה לשים דגש על שיפור האכיפה ופענוח התיקים, פעולות להרחקה ממעגלי הפשע, יצירת מסגרות השכלה ותעסוקה לצעירים בני החברה הערבית, חיזוק הכלים מתחום הרווחה והקהילה וסיוע לרשויות המקומיות הערביות להגברת המשילות בתחומן.  בהיעדר אלה, גם פעולות שיטור ואכיפה נחושות לא יצליחו לחולל את השינוי הנחוץ, ואפשר שאף יביאו להחמרת המצב.

לפני סיום – בדברי ההקדמה לחוות דעת זו הצבענו על כך שהוועדה להקמת המשמר הלאומי לוקה בהיעדר ייצוג למגוון קבוצות האוכלוסייה, בדגש על היעדר ייצוג לחברה הערבית, כמו גם לקבוצות נוספות כגון החברה החרדית, יוצאי אתיופיה ועוד. מימוש עקרון הייצוג ההולם כחלק מהזכות לשוויון הינו ערך יסודי והפרתו מהווה פגם מהותי היורד לשורש העניין. בשל הנושאים בהם תדון הוועדה וההקשר בגינו הוקמה, חשיבות יישום עקרון הייצוג ההולם בהרכבה אף מקבל משנה תוקף. אנו שבים וקוראים לוועדה לעמוד על כך שיינתן בקרב חבריה ייצוג הולם לבני החברה הערבית כמו גם לקבוצות נוספות בחברה הישראלית. אנו גם שבים וקוראים לוועדה להאריך את משך הזמן שקצבה להגשת התייחסויות ועמדות מן הציבור, ולפעול באופן אקטיבי ונחוש על-מנת שיוצגו בפניה דעות מגוונות, ואלה יישקלו בלב פתוח ובנפש חפצה.