שיפור מדיניות הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף
במטרה להתמודד עם משבר הקורונה
זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי
Shutterstock
במענה לקול קורא מטעם משרד המשפטים העוסק ב"גיבוש תכנית רוחבית לשיפור מדיניות הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי", שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה שתי חוות דעת המתמקדות בצעדי מדיניות שיש לנקוט בטווח המיידי, הקצר והארוך.
חוות הדעת הראשונה שנכתבה על ידי דפנה אבירם ניצן, פרופ' יובל פלדמן ומר יאיר פרנק, כוללות צעדים מיידים לפישוט תהליכים הקשורים לקליטת עובדים מחד, וקבלת סיוע מהמדינה להכשרות מקצועיות עבור מובטלי הקורונה מאידך; הקלות בירוקרטיות ורגולטוריות לעידוד יזמות והעסקה עצמית בקרב מבוגרים; קידום גמישות בשעות העבודה והגמשת האפשרות לעבודה מרחוק; קידום מהלך להפחתת פליטות מזהמות במשק ואיחוד הדרישות הרגולטוריות לקבלת רישיונות אוויר נקי לתעשייה. בטווח הבינוני וארוך מציעים כותבי חוות לייצר פורטל דיגיטלי אחיד שיצמצם את פערי המידע והנגישות בין עסקים קטנים וגדולים; וקידום רגולציה חכמה בשותפות המגזר העסקי.
חוות הדעת השניה שנשלחה למשרד המשפטים, נכתבה על ידי עו"ד עדנה הראל פישר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. עיקרה בהגנה על תכלית הרגולציה ועצמאותם המקצועיות של משרדי הממשלה והיחידות המקצועיות, כמו גם חשיבות מעמדם העצמאי של רגולטורים מיוחדים, חוץ ממשלתיים, תאגידים ושלטון מקומי.