דרוש מנגנון להגברת השוויון המגדרי בכנסת
שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים
Flash 90
לקראת הדיון הצפוי היום (ד') בחוקיות רשימות מועמדים ללא נשים, שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בקריאה לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג משמעותי לשני המינים.
כותבי חוות הדעת, ד"ר אסף שפירא וד"ר חן פרידברג, מתריעים מפני פגיעה בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו, עקב תת-ייצוג של נשים במוקדי ההחלטות, המנוגד לעיקרון הייצוגיות ולעיקרון השוויון.
לדבריהם, העלייה במספר חברות הכנסת כמעט ונעצרה, ואפילו בבחירות לכנסת ה-23, בהן נבחר מספר שיא של נשים, היה מדובר ב-30 נשים בלבד, רבע בלבד מחברי הכנסת - וכמחצית משיעורן באוכלוסייה.
גם בהשוואה בינלאומית, ייצוג הנשים בפרלמנט הישראלי נמוך ביחס למדינות אחרות. באוקטובר האחרון דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 33 מדינות דמוקרטיות החברות ב-OECD. כמו-כן, מדד הפער המגדרי העולמי (Global Gender Gap Index) לשנת 2020, מיקם את ישראל במקום ה-64 בעולם, הידרדרות של 18 מקומות לעומת המדד הקודם משנת 2018.
החוקרים מסבירים כי מדינות רבות אימצו מנגנונים להבטחת ייצוג לנשים, בדמות חוקים המחייבים או מתמרצים מפלגות לעמוד בכללים ספציפיים לגבי ייצוג שני המינים. מנגנונים כאלה קיימים בספרד, פורטוגל, בלגיה, צרפת, אירלנד, פולין, סלובניה, יוון, דרום קוריאה וכמעט בכל הדמוקרטיות באמריקה הלטינית, ונחשבים לאמצעי יעיל להעלאת שיעור הנשים בפרלמנט בדמוקרטיות.
לפיכך, כדי לשפר את ייצוג הנשים בכנסת, מציעים שפירא ופרידברג לתקן את חוק מימון המפלגות, כך שרשימות יקבלו תוספת למימון הבחירות לו הן זכאיות לפי החוק, אם יעמדו בשני כללים מצטברים: ברשימה לכנסת, כל עשיריית מועמדים תכלול לפחות שלושה מועמדים מכל מין; ובשלושת המקומות הראשונים ברשימה, יהיה לפחות מועמד אחד מכל מין. התיקון יחול עד אשר ייבחרו לכנסת לפחות 40% מבני כל מין בשתי מערכות בחירות רצופות, אז ניתן יהיה לבטלו.