אין לאפשר לשב"כ מעקב המוני אחר כל אזרחי ישראל

הסמכת השב"כ לעשות שימוש במידע ‏טכנולוגי ‏לשם ‏ביצוע ‏בדיקה ומעקב אחר אזרחים שנמצאים בבידוד ביתי הנה אחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם. אמנם ישנה חשיבות לשימוש באמצעים הקיימים כדי למנוע את התפרצות המגפה, אולם יש לעשות זאת תוך יישום והטמעת עקרונות ההגנה על הזכות לפרטיות

Shutterstock

עד אתמול זה נחשב "סטוקינג", היום קוראים לזה "חקירה אפידמיולוגית": המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר חוות דעת לשר המשפטים, ליועמ"ש ולנשיאת ביהמ"ש העליון הקוראת לנוקט בשורה של צעדים הכרחיים לצורך הגנה על הפרטיות, במסגרת השימוש בטכנולוגיות מעקב לטובת חקירות אפידמיולוגיות. "ניתן להגן על הזכות לפרטיות ועדיין לאפשר מימוש של אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון בריאות הציבור והגנה עליו בעת התמודדות המדינה עם המגפה העולמית".

כותבות חוות הדעת, ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ ועו"ד רחל ארידור-הרשקוביץ מציינות כי השימוש בטכנולוגיות זמינות הוא מתבקש בעידן של לוחמה במגיפה, אולם, יש ליישם את ההגנה על הזכות לפרטיות באופן ראוי ולא לראות בה מכשול. ההקשר האחד הוא בחירת דרכי השימוש בטכנולוגיה, התפעול שלה והפיקוח על השימוש, וההקשר השני הוא הסברה ציבורית לגבי האמצעים שננקטים, אחרת ייפגע אנושות אמון הציבור.

בין ההמלצות:

בנוגע לשימוש בנתוני איכון ומיקום סלולריים, לצורך איתור מבודדים ושמירה על הוראות הבידוד, "יש להגדיר מנגנון ברור ושקוף לפניית משרד הבריאות לחברות הסלולר, ולקבוע מראש מי רשאי לגשת למידע -  שיישמר באופן מאובטח ולפרק זמן שלא יעלה על 30 יום - ולהשמידו בתום פרק הזמן, תוך מינוי ממונה על פרטיות במשרד הבריאות ובחברות הסלולר". 

"בשעה שמדובר בשהות בקרבת חולה מאומת, מוצע שימוש על-ידי כלל הציבור באפליקציה אשר תאגור את נתוני המיקום למשך 14 יום ולאחר מכן תמחק אותו, כאשר נתוני חולה מאומת ייבדקו ויוצלבו. החוקרות מדגישות כי מאחר והמשטרה והשב"כ הם גופים שעשוי להיות להם עניין להמשיך ולהחזיק במידע, ועקב הסמכויות הרחבות, לצד היעדר השקיפות, יש להעביר את המידע למשרד הבריאות ואף לפיקוד העורף ורשות החירום הלאומית". 

עוד כותבות החוקרות כי "העברת מידע מגופים ציבוריים אחרים, הנוגעת בעיקר לכניסות ויציאות מהארץ, וכן ממצלמות במרחב הציבורי הנמצא בידי רשויות מקומיות, תיעשה בכל מקרה בכפוף להוראות בחוק הגנת הפרטיות, תוך אישור ועדה בראשות מנכ"ל משרד הפנים, שמירה מאובטחת ומחיקתו לאחר 21 יום. מידע הנוגע לבריאות יועבר באישור מנכ"לי קופות החולים ויימחק אף הוא בתום פרק זמן זה.

באשר למשטרת ישראל, החוקרות מציינות כי "אין להתיר גישה גורפת של כל השוטרים למידע ולקבוע הרשאות גישה, תוך חיוב הודעה לאזרח, הגבלת האפשרות להעביר את הנתונים למאגר אחר או להצלבתם, חיוב מחיקתם תוך 21 יום ומנגנון פיקוח. במקביל, נדרש פיקוח פרלמנטרי הדוק על כל פעולות אלה מצד וועדה פרלמנטרית מיוחדת שתוקם לצורך כך בכנסת באופן מיידי.

לתפיסת החוקרות, אין לערב את השב"כ וגופי ביטחון חשאיים אחרים בפעילות מעקב בעת הזאת. "ככל שמדובר במעקב אחר ציות להוראות הבידוד, ממילא השב"כ אינו הגוף לטפל בכך ואין לאפשר לו לבצע מעקב המוני אחר כל אזרחי ישראל. מדובר בצעד לא מידתי ולא חוקי שפוגע פגיעה קשה בפרטיות ומעביר מידע רגיש על כל האזרחים. יש למצות את טווח היכולות של משרד הבריאות, פיקוד העורף והמשטרה ולהיעזר בקבלני משנה לצורך הביצוע ככל שיש בכך צורך".