חוק העמותות: "אות קלון לכנסת ולדמוקרטיה הישראלית"
על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.
נוסח החוק כולל גם את הסעיף המחייב "גילוי נאות" בפתח כל דיון בכנסת, שאין לו אח ורע בעולם ושהוגדר על ידי היועצת המשפטית של הוועדה כבלתי מידתי. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, אשר נכחו במהלך דיוני הוועדה וכתבו חוות דעת מפורטת, אמרו הערב כי "הדיונים על החוק נשאו אופן כמעט גרוטסקי משום שבינו ובין שקיפות אין דבר וחצי דבר. לחוק תכלית אחת ויחידה- השתקה והמשך ההסתה כנגד ארגוני זכויות אדם המבקרים את מדיניות הממשלה. לכן, הכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל כמוה כאות קלון על הכנסת והדמוקרטיה הישראלית".
בחוות הדעת שהועברה עם פתיחת דיוני הוועדה בנושא, כתבו קרמניצר ופוקס כי הצעת החוק לא מנמקת, מדוע מתעורר צורך ב"שקיפות" רק במקרים של תמיכה של ישות מדינית ולא בתרומות פרטיות ואף פירטו מדוע החוק אינו דומה לחוק האמריקאי. כך למשל, החוק האמריקאי אינו מצריך גילוי נאות במקרים שבהם אין קשר בין נושא הדיון לבין המדינה התורמת. כמו כן, החוק האמריקאי מתייחס גם לתקציבים המקבלות עמותות מהמדינה.
עוד נכתב בחוות הדעת, כי מדובר בהצעה שתגרום נזק לתדמית ישראל בעולם, תקדם הליכים משפטיים כנגד ישראל בפורומים בינלאומיים ותצייר את ישראל כמדינה הפוגעת בחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם בדומה למדינות כמו רוסיה וונצואלה. "ארגונים העוסקים בזכויות אדם הם ארגונים ישראלים שראוי למדינה להתגאות בפעילותם. בעצם קיומם ובביקורת הפנימית שהם מקיימים על פעילות השלטון, הם תורמים לדמותה המוסרית ולתפיסתה בעולם כדמוקרטיה המכבדת את המשפט הבינלאומי ואת זכויות המיעוטים החיים בתוכה", סיכמו קרמניצר ופוקס.