רמת חיים

לכל לוחות האקסל בפרק רמת חיים

שיעור העוני
היקף העוני באוכלוסייה החרדית גדול בהרבה מהיקפו בשאר האוכלוסייה. בשנת 2017 כמעט מחצית (43%) מהמשפחות החרדיות חיו מתחת לקו העוני, לעומת 11% מהמשפחות היהודיות הלא-חרדיות. ואולם חרף שיעורי העוני הגבוהים, בכל זאת מדובר בירידה, אחרי שבמשך למעלה מעשור שיעור המשפחות החרדיות מתחת לקו העוני עמד על 50%–58%. משנת 2015 ניכרת ירידה משמעותית ורצופה בשיעורי העוני במגזר החרדי. לירידה זו סיבות אחדות – גידול במשפחות החרדיות שלפחות אחד מבני הזוג בהן עובד; גידול ברמת ההכנסות בקרב החרדים העובדים ובמענק העבודה (מס הכנסה שלילי); וגידול בקצבאות הילדים ובתמיכת המדינה באברכים.

הכנסות והוצאות
רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2017 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשפחה חרדית 15,015 ש"ח, נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי (22,190 ש"ח). עם זאת, בשנת 2017 לבדה חלה תוספת של 1,050 ש"ח לחודש בהכנסה הממוצעת מעבודה למשק הבית החרדי, בייחוד בעקבות עלייה בשכר של נשים חרדיות. בעקבות זאת חלה עלייה של 40% בתשלומי החובה של משפחות חרדיות בשנים 2017-2015, אך הוצאה זו עדיין עומדת על 43% בלבד מן ההוצאה על תשלומי חובה של משקי הבית הלא-חרדיים. ממצא מפתיע הוא שלמרות ההכנסה הנמוכה יחסית, 68% מהחרדים בגילים 20+ מרוצים או אפילו מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי.

אשר להוצאות – ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר החרדי היא פחות ממחצית מן ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר היהודי הלא-חרדי (2,135 ש"ח לעומת 4,590 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק הבית החרדי גדול יותר. ב-2017, למשל, הוציא משק בית חרדי 14,311 ש"ח בחודש, 18% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי.

זמינות רכב ובעלות על דירה
הפערים בין שתי האוכלוסיות, החרדית והיהודית הלא־חרדית, ניכרים גם בזמינות של רכב (בשנת 2018 – חרדים 44%; יהודים לא־חרדים 81%). תחום שנמצא בו דמיון בין שתי האוכלוסיות הוא בעלות על דירה (חרדים 72% ; יהודים לא־חרדים 74%). ואולם שיעור החרדים בעלי הדירות ירד בשנים 2018-2006 מ-79% ל-72%, ולעומת זאת באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית לא חל שינוי של ממש בתחום זה באותן שנים.

כל הלוחות