רווחה ורמת חיים

לוחות אקסל פרק רווחה ורמת חיים

היקף העוני והשפעתו על רמת החיים באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפו והשפעתו בשאר האוכלוסייה הישראלית. אף שמאז 2008 ניכרת ירידה בשיעור העוני באוכלוסייה החרדית, בכל זאת מדובר בירידה איטית ועדיין שיעורי העוני אצל החרדים גבוהים מאוד. ואכן, שיעור הנפשות מתחת לקו העוני בחברה החרדית גבוה בהרבה מזה שבכלל האוכלוסייה (54% לעומת 22%), כמעט מחצית (49%) מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני, ושיעור הילדים החרדים העניים גבוה במיוחד (62%). עם זאת, מדובר בירידה, אחרי שבמשך למעלה מעשור שיעור המשפחות החרדיות מתחת לקו העוני נע בין 50% ל-58%.

רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2015 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשפחה חרדית 12,616 ש"ח, נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא-חרדי (20,807 ש"ח). הכנסה נמוכה שכזאת היא תוצאה של תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנס יחיד, היקף משרה קטן יותר, משלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה יותר ושימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.
כאשר בודקים את ההוצאה החודשית, מתברר כי משק בית חרדי הוציא ב-2015 13,676 ש"ח בחודש, 15% פחות מההוצאה של משק בית יהודי לא-חרדי, אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול מזה שבמשק בית יהודי לא-חרדי. פערי ההוצאה יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בצניעות ובחיסכון, וכן במרחבי צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול ולפעמים אפילו לקבלם חינם אין כסף.
ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות – עומדת בממוצע על כשליש בלבד מההוצאה של משקי הבית היהודים הלא-חרדיים (1,261 ש"ח לעומת 3,853 ש"ח).

ניתוח דפוסי ההתנהגות הקשורים ברמת החיים של הציבור החרדי מלמד שהפערים ברמת החיים בין שתי האוכלוסיות – החרדית והלא-חרדית (היהודית) – היו ועודם גדולים. כך גם כאשר ברשות משק הבית יש רכב (41% בקרב חרדים לעומת 79% בקרב יהודים לא חרדים) ושימוש בתחבורה ציבורית לצורך הגעה לעבודה (25% בקרב חרדים לעומת 14% בקרב יהודים לא חרדים). התחום היחיד שמצאנו בו דמיון מלא בין האוכלוסייה החרדית וכלל האוכלוסייה היהודית הוא שיעור הבעלות על דירה (75%).

לשנתון המלא >

כל הלוחות