שימוע בטרם העמדה לדין
בימים אלה עובר ראש הממשלה בנימין נתניהו הליך של שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה. במה מדובר?
החוק בישראל מאפשר לחשוד בעבירות חמורות למעט אם הוא עצור או חשוד בפשעים מסוימים של אלימות במשפחה, לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום באמצעות הליך של שימוע. לעתים מושמעת ביקורת על כך שמדובר בהליך המופעל באופן לא שוויוני, אשר נותן יתרון לחשודים "מיוחסים", כגון פוליטיקאים, ידוענים, אנשי ציבור, או חשודים המיוצגים על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה.
הרעיון העומד בבסיס השימוע הוא שהגשת כתב אישום בלתי מוצדק גורמת נזק לאדם העומד לדין, לעתים נזק בלתי הפיך שזיכוי אינו יכול לתקן. השימוע נועד לכן לתת הזדמנות לחשוד, באמצעות סנגוריו, לטעון נגד הכוונה להעמידו לדין.
בשימוע נדרשת התביעה לבחון את טענות ההגנה מתוך נכונות להשתכנע שיש בהן ממש, והיו מקרים לא מעטים שבהם הליך זה השפיע על החלטת התביעה. חשוב להבהיר: השימוע בעל פה אינו הזדמנות לקיים משפט פלילי מקדים. מדובר בהליך קצר (בדרך כלל ישיבה אחת) המתמקד בסוגיות עקרוניות ולא בדיון פרטני בחומרי הראיות.