שוברים את מונופול הכשרות

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל.

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון מסביר, כי בתפקוד מערך הכשרות ישנם עשרות כשלים מבניים, חוקתיים ותפקודיים הנובעים מהמונופול שלה. מבקר המדינה, מתייחס בדו"ח רק לכשלים הטכנים ומתעלם מהבעיות המבניות שמביאות לאיכות נמוכה של כשרות ולבזבוז תקציבי שמתגלגל לכיס של כל אחד מאיתנו. חידוד נהלים והגברת הפיקוח והרגולציה חשובים ככל שיהיו, לא יוכלו להביא מזור לבעיות המערכתיות של מערך הכשרות והצעת הרבנות הראשית שפורסמה לאחרונה מכיל שינויים קוסמטיים בלבד".

מחקר חדש שערך פרידמן ביחד עם אריאל פינקלשטיין, מצא כי מודל הפעילות של מערך הכשרות הנוכחי, כפי שמעוגן בחוק החל משנות השמונים פוגע באיכות הכשרות, בשירות לעסקים ולתושבים וכן כי עלותו גבוהה בהרבה מהצורך הנדרש, תוך שהיא מתגלגלת לכיסו של הצרכן.

בין הכשלים שמעלה המחקר:

- לרבנות הראשית מונופול בתחום הכשרות שמשפיע על עלויות הכשרות, רמתה, והתפקוד הלקוי של מונופול זה.
- אין סטנדרטים אחידים- בעיר אחת ישנן דרישות מסוימות ומעיר אחרת, גם אם מדובר ברשת עם מספר סניפים, הדרישות יכולות להיות אחרות.
- המשגיחים מועסקים על ידי בעלי העסקים- דבר שיוצר ניגוד עניינים מובנה בפעילות הפיקוח.
- רבנים נאלצים להעניק תעודות כשרות לפי חוק, גם אם הדבר מנוגד למצפונם (למשל לבתי עסק בהם מתקיימים אירועים לא צנועים).
- ישנה בעיית מקצועיות שכן ישנם רבנים מקומיים רבים החסרים ידע עדכני ויכולת יישומית של דיני הכשרות בשוק מזון תעשייתי מודרני.
- ישנה כפילות ועלות כספית גבוהה שכן כל עסק המעוניין בכשרות מהדרין (בד"ץ), נדרש לשלם גם עבור כשרות זו וגם עבור הכשרות שמעניקה הרבנות הראשית.

בנוסף, המחקר מציג שורה של דוחות ביקורת לאורך השנים, שמצאו כי משגיחים אינם מגיעים בפועל לבתי העסק, עובדים בעבודות נוספות תוך ניגוד עניינים בפעילותם וכי גביית האגרות במקרים רבים אינה תקינה וישנה חריגה מנהלים שנקבעו על ידי המשרד לשירותי דת. דו"ח של משרד האוצר משנת 2015, מצא כי העלויות שמושתות על הציבור בגין הוצאות עודפות בשל אופיו המונופוליסטי הנוכחי של מערך הכשרות עומד על כ-600 מליון ש"ח.

בכדי להעניק כשרות טובה יותר, זולה יותר וידידותית יותר לכל אזרח, מציעים החוקרים להפריט את מערך הכשרות, לפרק את מונופול הרבנות ולהתבסס על השוק הקשיח של כ-70% מאזרחי המדינה היהודים, שצורכים מזון כשר. 

עיקרי הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה:

- הכשרות תינתן על ידי גופים פרטיים.
- נותני הכשרות יצהירו על טיב הכשרות שהם נותנים והצרכנים יחליטו אם לסמוך עליה.
- תוקם רשות כשרות ארצית שתעסוק אך ורק בהיבטים מנהליים וצרכניים ולא בהיבטים הלכתיים: ההתנהלות המנהלית והכספית.
- הרשות תפקח על מימוש מדיניות הכשר פיקוח הכשרות והשירות של הגופים הפרטיים על בסיס הצהרתם על מדיניות הכשרות שלה.

יתרונותיה של הצעה זו הן בביטול המונופול הרבנות הראשית שהוכח כבעל חסרונות רבים, במתן אפשרות לגופי כשרות שאינם משתייכים לזרמים המקובלים על הרבנות הראשית לפעול בשקיפות, בהתמקצעות של גופי הכשרות שבהם יעבדו מומחים בנושאי כשרות ובחיסכון כספי ובירוקרטי רב.

להלן טבלה המשווה בין האלטרנטיבות השונות בשוק הכשרות:

ההצעה	נותן ההכשר	מעסיקו של המשגיח	מפקח על המשגיח	קובע כללי כשרות	אמצעי אכיפה
המצב הקיים	הרב המקומי	אין הסדרה	המועצה הדתית באמצעות מפקחי כשרות	הרב המקומי
הצעת הרבנות הראשית (נאמני כשרות והרבנות כקובעת סטנדרטים)	הרב המקומי	בית העסק מעסיק עובד שמשמש נאמן כשרות	המועצה הדתית באמצעות בקרי כשרות	הרבנות הראשית והרב המקומי	פלילית
רשות כשרות ארצית והפרטה	גוף כשרות פרטי	גוף כשרות פרטי	רישוי גופי כשרות פרטיים ואכיפת הונאה בכשרות על ידי רשות כשרות ארצית	גוף כשרות פרטי	פלילית (הרחבת עבירת הונאה בכשרות) ואזרחית-צרכנית