בית הדין הפלילי הבין-לאומי

סמוך לכינונו של בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג, התכנס ב-16 ביולי 2002 פורום השולחן העגול כדי לדון בהימנעותה של מדינת ישראל מהצטרפות לבית המשפט והיערכותה למצב החדש שנוצר לאחר הקמתו.

את הדברים פתחה עו"ד עירית קאהן, ראש המחלקה הבין לאומית במשרד המשפטים, שהייתה מעורבת בדיונים שקדמו להשלמתה של אמנת רומא, המסמך המכונן את בית המשפט (על הנושא בהרחבה ראה פרלמנט, גיליון 36). היא הצביעה על הסעיף הבעייתי בעיני ישראל הכלול בחוק העונשין של האמנה, ממנו עולה כי התיישבות יהודית בשטחים וברמת הגולן עלולה להיחשב לפשע מלחמה. נראה כי ככל הנוגע למסמך זה, רב הנסתר על הגלוי. החשש העיקרי הוא מפני מגמה של התרחבות הסמכות של בית הדין. מאידך, אפשר לקוות כי בית המשפט יסתפק באמות המידה הגבוהות של בתי המשפט הישראליים למיצוי הדין עם מפירי חוק וידבק בהגדרת סמכותו, כפי שהוגדרה מלכתחילה, כסמכות שיפוט משלימה בלבד.

לדידם של נציגי המדינה שהשתתפו בדיון הייתה הכללת הסעיף המתייחס להתנחלויות בחוק העונשין של בית המשפט מעשה מכוון נגד ישראל מצדן של המדינות הערביות. לעומתם, סבר ד"ר משה הירש, מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, כי הפרשנות של הסעיף הזה (המבוסס על אמנת ז’נבה הרביעית) היא פרשנות עקרונית ומקובלת מזה עשרים שנה במשפט הבין לאומי ואיננה מכוונת נגד מדינת ישראל.
פרופ’ מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי גם לולא היוזמה הערבית עשויות היו מדינות אחרות לפרש בצורה דומה את הוראותיה של אמנת ז’נבה על פשעי מלחמה. לדעתו ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את העמדה הבדלנית, קל וחומר להקביל עצמה למעצמות שלא הצטרפו: ארצות הברית, רוסיה, סין והודו. לדבריו, הקהילה הבין לאומית אינה מסתפקת עוד במנגנוני אכיפה פנימיים בשל קיומם של מנגנוני הכחשה פנימיים המחלישים את יעילות האכיפה השיפוטית וההכרה המוסרית בעוולות הנעשות כאן. פרופ’ ירון אזרחי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, תמך גם הוא בהצטרפות לבית המשפט. להערכתו, היום לשיקול המוסרי מקום בולט מאד בזירה הבין לאומית לצד שיקולים אסטרטגיים ששלטו בו בעבר. בנוסף העיר כי לדעתו הרחבת סמכות השיפוט החוץ מדינתית תביא לשחיקה של מרות המדינה כלפי חייליה כך שניתן יהיה לצפות להגדלה של תופעת הסרבנות. ד"ר אייל גרוס מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, סבר כי במנותק משאלת ההצטרפות, עצם הקמתו של בית המשפט יש לה כוח השפעה חיובי בכך שתרתיע מביצוע מעשים בלתי חוקיים בעליל כמו הריסת בתים, גירושים וכדומה.
 
בין התומכים בהימנעותה של ישראל מלאשרר את אמנת רומא היו נציגי הצבא. אל"מ דניאל רייזנר, אחראי ענף בין לאומי בפרקליטות הצבאית, העיר כי בבית המשפט חברות פחות ממחצית מדינות העולם. רובן מדינות שאינן מעורבות במלחמה או נתונות תחת איום כלשהו. לדבריו בית המשפט עלול להפוך מוסד פוליטי כמו האו"ם ששליש מהחלטותיו נוגעות בישראל. בתנאים כאלו תהיה פתיחות לתביעות שמכינים הסורים, הפלשתינים וגורמים נוספים. להערכתו, בית המשפט עלול להפוך בתוך כך לפורום יישוב סכסוכים עוקף מו"מ.

סא"ל יוני דחוח הלוי, ראש ענף מידע והסברה בדובר צה"ל, ביקש להדגיש כי ישראל נתונה במאבק קיומי שאליו מגויסות מערכות ההסברה של שני הצדדים. לדעתו, בית הדין יהפוך לזירה של מלחמת הסברה ומצגי שווא כמו במקרה ג’נין או פרשת כפר קנא ולא לזירה עניינית.
השרה ציפי לבני ראתה בסעיף ההתנחלויות רק את אחד המכשולים העומדים בפני ישראל. לנוכח הדימוי העולמי של ישראל, לא יהיה זה אחראי, לדעתה, להצטרף ולקבל את סמכותו של בית המשפט.

חבר הכנסת אופיר פינס, לשעבר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, הוטרד מהפקרת החיילים לחסדי התביעה בבית המשפט הפלילי הבין לאומי. לדעתו, ההתעלמות של בתי המשפט הישראליים ממעשים לא חוקיים של חיילים יחד עם התבדלותה של מדינת ישראל מן הפורום של בית המשפט החדש מטילים על החיילים הישראליים אחריות אישית שהם אינם מודעים לה וספק אם הם מוגנים מפניה.

אחדים מן המשתתפים תמכו בעמדה של המתנה בכדי לראות איזו דמות ילבש בית המשפט. פרופ’ רות לפידות מן החוג למשפטים באוניברסיטה העברית, הציעה להמתין ולראות מי יהיו השופטים ומי יתמנה כתובע בית הדין.

פרוטוקול הדיון

להורדת פרוטוקול הדיון

• קטעים מתוך אמנת רומא - הצהרת היסוד של בית הדין הפלילי הבין לאומי.
  אמנת רומא המלאה – נוסח רשמי
• מפה עולמית – הצטרפות ואשרור אמנת רומא.
• הודעת מועצת האיחוד האירופי על אימוץ אמנת רומא.

"Questions and Answers  on the International Criminal Court" – from the CICC web site - www.igc.org

ישראל וסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין לאומי:

• אלוף בן, "החשש העיקרי: בית הדין ינוצל לניגוח ישראל", הארץ, 11.04.2002.
• אריה דיין, "סוריה כבר מתעניינת בהגשת תביעות נגד מתיישבים בגולן", הארץ, 14.05.2002.
• יפה זילברשץ, "ענייני מלחמה כן שפיטים", הארץ, 12.05.2002.
• משה גורלי, "אני כשופט לא הרגלתי את ידי לעסוק במלחמה", הארץ, .4.04.2002.
• משה גורלי, "האם בג"צ יכול ואמור לסכל את הסיכולים", הארץ, 17.03.2002.

עמדות ישראליות:

• הצהרת ממשלת ישראל ליד חתימתה על אמנת רומא, 1.12.2000.
• אלן בייקר - היועץ המשפטי למשרד החוץ, תמליל של תדרוך עיתונאי, 3.01.2001 .
• קטעים מתוך הרצאת אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, "על משפט ציבורי בעת משבר", 15.04.2002.
• "סמכויות בית הדין הבין לאומי כלפי ישראלים וישראל" מתוך הודעות לעיתונות של ועדת חוקה חוק ומשפט, 11/06/2002.

מאמרים:

• ד"ר יפה זילברשץ  "סמכות אוניברסלית – מלונדון עד רומא"/ סקירה בסיסית.
• "בית הדין הפלילי הבין לאומי – סמכויות ומגבלות", פרלמנט 36, יוני  2002.

Jeremy Rabkin, "Human Rights Agenda Versus National Sovereignty", Freedom in the World (2000-2001), A. Karatnycky (ed.).

"Developments in the Law – International Criminal Law", Harvard Law Review, 114, May 2001. Pp. 1947 – 1983.
(ניתן לרכישה בתשלום, מצורף קישור לתקציר):
http://links.jstor.org/sici?sici=0017-811X(200105)
114%3A7%3C1943%3ADITLIC%3E2.0.CO%3B2-F