התהליך של השינוי בחינוך הערבי הוא חלק ממהלך כולל במערכת החינוך, וחלק עיקרי ממנו הוא יישום של רפורמת 'אופק חדש'.
משרד החינוך מכיר בפערים בין המגזרים ובצורך לצמצם אותם. עם זאת, עלינו להכיר בעובדה שהפערים נובעים לא רק מהקצאה לא שוויונית של משאבים, אלא גם מחוסר יכולת של המועצה הערבית והמשפחה הערבית להשקיע משאבים בחינוך במידה שווה למידת ההשקעה של המועצה היהודית וההורים היהודים.
רפורמת 'אופק חדש' מוסיפה שעות הוראה ומאפשרת זמן פרטני של מורים עם תלמידים ושל צוות המורים בתוך עצמו. מעבר לזה, היא מקדמת תלמידים חלשים ומצטיינים, משפרת את תנאי השכר וההכשרה של המורים ואיכותם, ומקצה משאבים רבים לשיפור תשתיות במוסדות החינוך ולפיתוחן, במגזר הערבי בפרט.
הרפורמה מעדיפה להשקיע בפריפריה באופן כללי, ויותר מכול היא מתמקדת במערכת החינוך הערבית, מתוך הבנת הצורך בחיזוק התלמידים הערבים והיותו אבן היסוד לצמצום הפערים במערכת החינוך ולקידומה באופן כללי.
במהלך השנה החולפת פעלו ארבע ועדות (ישבו בהן יהודים וערבים) שעסקו בהישגים הלימודיים בחינוך הערבי, בתכנים ובתכניות לימוד, בלקויות למידה ובתשתיות, מתוך מתן דגש למחסור הקשה בכיתות לימוד בבתי הספר ובגני הילדים.
כולם הדגישו את מבחן התוצאה - הפורום מברך על הקמת הוועדות ופעילותן, אך מסתייג מאי-מיצוי של עבודתן וחושש מאי-יישום של החלטותיהן.
ההרצאה של מר כמאל אבו אלקיאן, מנהל בית ספר ביישוב הבדווי חורה, מלמדת איך תכנית 'אופק חדש' יכולה לצאת מן הכוח אל הפועל בהצלחה רבה. הוא סיפר כיצד שודרגה מערכת הלימודים, נוספו שעות הוראה פרטניות, עלתה איכותם של המורים ושופרו תשתיות תקשוב, נוסף על השיפור בתנאי המורים. כל אלו יושמו למרות החששות הראשוניים של המורים מהתכנית.
בתכנית יש מענה לצרכים מידיים, אך אין בה חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח למתן מענה לשאלת דמותה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה הערבית, ובמיוחד הכשרת המורים, מתוך התחשבות במאפיינים לאומיים, היסטוריים, תרבותיים ולשוניים.
המשתתפים הסכימו שמידת המעורבות של אינטלקטואלים ואקדמאים ערבים בהתוויית המדיניות של מערכת החינוך אינה מספקת. היו חילוקי דעות בעניין דרכי הפעולה הנדרשות - משיתוף של ערבים בהתוויית המדיניות הממלכתית וקביעת התכנים (נרטיב היסטורי, מקורות ספרותיים וכו') ועד הפרדה ומתן אוטונומיה לזרם חינוך נפרד.
התכניות הקיימות היום אינן נותנות מענה לבעיית הגזענות של תלמידים, יהודים וערבים. אין בסיס למפגש שיש ביכולתו לצמצם את התופעה. עם זאת, משרד החינוך הקים בעת האחרונה ועדה לגיבוש מדיניות בנושא. כבר שנים רבות יש מודעות לנושא, ולמרות ניסיונות שונים, טרם נמצאה הנוסחה היעילה למיגור התופעה.
בעיית הערבים הישראלים בעלי תואר בהוראה שאינם מצליחים להשתלב במערכת החינוך. אולי יש אפשרות לשלב אותם במשק ולנצל את יכולותיהם והשכלתם.
לכולם ברור הצורך במתן הכלים המתאימים לנוער הערבי כדי שיוכל להשתלב במשק הישראלי והגלובלי, מתוך הדגשת תחומי הטכנולוגיה והמדע.
הכנס הזה צריך לעסוק גם באופן שבו הציבור הערבי מצטייר בעיני הציבור היהודי, כלומר גם במערכת החינוך היהודית, ולפעול למען לימוד השפה הערבית והקמת בתי ספר מעורבים או שילוב של תלמידים ערבים בבתי ספר יהודיים.
למרות התמיכה הרחבה במהלכים שהממשלה מבצעת לחיזוק מערכת החינוך הערבית, רבים מהמשתתפים הביעו חשש בעניין האפשרות של מימוש תכניות והתמדה בהן, לנוכח השינויים התכופים בשלטון המרכזי.
הפתרונות בתחום הבינוי נותנים מענה, אך זהו מענה חלקי בלבד (לריבוי הטבעי), ואין בו כדי לפתור את בעיית הפערים בין שני המגזרים. מצד אחר, זוהי השקעה חסרת תקדים ויש לברך עליה.
עלתה קריאה להנהגה הערבית לא רק לעסוק בפערים ובחסכים - דבר שיוצר תסכול בקרב המורים והתלמידים בבתי הספר - אלא גם להדגיש את ההצלחות וההישגים (כדברי יונה יהב: חיפה היא דוגמה להקצאת משאבים שהביאה לעלייה גדולה בהישגי התלמידים הערבים, שעקפו בהישגיהם את התלמידים היהודים).
רוב אנשי הפורום רואים במדיניות הממשלה הנוכחית מידת רצינות חסרת תקדים בהתמודדות עם שאלות הפערים בין יהודים לערבים בכלל, ובנושא החינוך בפרט. עם זאת, יש עוד כמובן עבודה רבה.
