עבודה ערבית בפריים-טיים: בין קומדיה למציאות

קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה קיימו הבוקר פאנל בנושא "עבודה ערבית". המפגש החל בשיח יוצרים בהשתתפות סייד קשוע, יוצר הסדרה, רן תלם, סמנכ"ל התכניות של קשת ובמאי הסדרה שי קפון על שימוש בהומור, שימוש בשפה הערבית בערוץ מסחרי בלב הפריים טיים. במפגש נידונו הקונפליקטים שהסדרה מעלה בראי עלילותיו של אמג'ד העיתונאי הערבי והשפעתם על השיח הציבורי.

סייד קשוע, יוצר הסדרה: אני מכיר את גבולות השיח בטלוויזיה מסחרית, אני מודע ליכולת התמרון, גם כעיתונאי, אבל האמת שאני כן סומך על טעמו של הצופה.

שיבי פורמן, יועץ שר החינוך לענייני ערבים וחרדים: הצחוק הוא האוזניים שאפשר לאחוז בעזרתם בסיר הרותח. הקומדיה תחולל את השינויים העמוקים ביותר בנגיעה בנושאים רציניים.

הצורה שעבודה ערבית נוגעת בקונפליקט מאפשרת לגעת בסוגיה עמוק ולרוחב, הערך הערכי שיוביל בשנים האחרונות את משרד החינוך הוא היחס לאחר  והאמנות מבטאת את זה. זהו מרכז העשייה שלנו בשנים הקרובות, החל מתקצוב וכלה בתכניות הלימוד.

ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: באווירה של מתח קיצוני – מתח בחברה הוא מתח בחברה. לעקיצה, להצחקה העצמית שמעוררת תהייה ומצביעה על דילמה יש תפקיד קיצוני. אין ספק שקשת הצליחה מאוד עם תוכנית שיכול להיות שאפשר לכנותה ז'אנר ייחודי בעולם הסאטירה.

פרופ' סמי סמוחה: כסוציולוג, הסדרה מאוד מעניינת, היא עושה חתרנות רכה תחת הסטטוס קוו, הוא לא מנסה לחזק את הסטריאוטיפים, הוא מפרק את הסטריאוטיפים... בלי להביא התרסה ואנטגוניזם שהיה יכול לזרוק החוצה.

סוהיל כראם: הסדרה מספרת את סיפורם העצוב של ערביי ישראל. הסדרה מספרת גם את סיפורם העצוב של היהודים במדינת ישראל. השאלה היא איך אנחנו יכולים לקחת את עצמנו ברצינות במדינה שלא לוקחת אותנו כערבים ברצינות.

רן תלם, סמנכ"ל התכניות של קשת: הטלוויזיה שאנחנו עושים היא לעתים קרובות לא רכה בכלל.  יש הרבה מאוד תכניות טלוויזיה, גם פולישוק, גם חטופים, גם עובדה, ארץ נהדרת, האח הגדול, פלפלים צהובים – לא פוחדות לגעת בנושאים הכואבים של החברה הישראלית. הפוליטיקלי קורקט מאוד מסרס – תפקידנו הוא לאפשר. לא לרכך ולא לשייף. המבחן האמיתי הוא בפריים טיים.

חנוך מרמרי, עורך העין השביעית: השאלה היא איך פורצים את תהליך היצירה ומגיעים לחברת החדשות זו שאלה שאני מחפש לה תשובה כבר 20 שנה ואני לא חושב שמצאתי.

ד"ר יפעת בן חי-שגב, מנכ"ל הוועדה למדרוג: אפשר לחלק את הטלוויזיה הישראלית ללפני ואחר הסדרה – עד לסדרה עבודה ערבית לא ראינו ערבים בפריים טיים

שי קפון, במאי הסדרה: יש פה סדרה מאוד אנושית. אם אתה בא עם דגלים גדולים אתה נופל בכל הקלישאות – זו סדרה קטנה, אינטימית, על בנאדם קטן שרוצה להיות כמו כולם, כל אחד יכול להזדהות עם המצב הזה, .האדם החושש ממה שיגידו עליו, במקרה הזה הוא גם ערבי.