פורום קיסריה 2008, מושב הקיץ: המלצות צוות איכות הסביבה

אחת ההמלצות של הצוות היא לקבוע היטל פגיעה בשטחים פתוחים, שיוטל על כל שטח פתוח, ציבורי או פרטי, שבינויו מחייב שינוי בתוכנית מתאר מחוזית. הטלת ההיטל תייקר בנייה מחוץ לתחומי הישובים הקיימים וכך תגדל הכדאיות של התחדשות עירונית באמצעות פרויקטים, כמו פינוי בינוי ושיקום שכונות וכן תעודד בנייה לגובה. קרקע הינה משאב במחסור במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל ולשמירה על שטחים הפתוחים יתרונות רבים בהם שמירה על תפקוד מערכות אקולוגיות תומכות חיים, שמירה על הנוף ועל ערכי מורשת, מענה לצרכי פעילויות נופש ופנאי של תושבי המדינה ושמירת עתודות קרקע לפיתוח ותשתיות של הדורות הבאים. יתרונות אלה אינם מתומחרים על ידי השוק ולכן נדרשת התערבות ממשלתית להבטיח הקצאה יעילה שלהם.

בשנים האחרונות עיקר הפיכת שטחים פתוחים לבינוי התבטאה בבנייה בצפיפות נמוכה, צמודת קרקע וביישובים כפריים (פירבור), תוך אובדן גדול של שטחים פתוחים. ישובים קטנים מצריכים השקעה גבוהה בפיתוח תשתיות, הגורמות לקטיעה של השטחים הפתוחים ועלולות לפגוע במגוון הביולוגי. בנייה בצפיפות נמוכה יוצרת גם לעלייה בנסיעות היות ומקום העבודה נמצא לרוב בערים, ובעקבותיה עלייה בעומסי התנועה ובזיהום האוויר.

כמו כן, הצוות ממליץ על הכנסת הערך האלטרנטיבי של הקרקע לניתוח עלות תועלת של פרויקטים ציבוריים, וזאת לאור ההתעלמות מרכיב זה כיום, מה שתורם לשימוש הבזבזני בקרקע בפרוייקטים רבים.

הנסיעה בכלי רכב פרטיים צמחה  פי 30 מאז 1963, כאשר קצב עליית רמת המינוע ורמת הנסועה עלה על קצב הרחבת שטח הכבישים. המשמעות היא שהצפיפות בכבישים גדלה משמעותית, ועימה עומסי התנועה וזיהום האוויר. מגמה זו רק תגדל. לדברי פרופ' פייטלסון, אמנם כיום מופנות השקעות גדולות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל, אך במקביל מקומות עבודה רבים ממשיכים לתת לעובדיהם הטבות שכר לפי שווי השימוש ברכב והסדרי חניה חינם, שבעצם מעודדים אותם להגיע למקום העבודה ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית - והציבור כולו משלם מחיר סביבתי כבד. 

בשל מצב זה ממליץ הצוות בראשותו להעלות את ערך שווי השימוש ברכב צמוד. כמו כן, הוא ממליץ לזקוף הוצאות חניה במשכורת ולהכיר בתחבורה ציבורית כהוצאה ולא כשכר לעובד. פרופ' פייטלסון: כיום הבטחת מקום חניה מהווה תוספת דה-פקטו למשכורת, הנמנעת ממי שלא מגיע ברכב פרטי לעבודה, בעוד שהוצאה על תחבורה ציבורית באה מתוך המשכורת הקיימת, ונתפסת על ידי העובד כהוצאה מהכיס של עצמו.

היבט נוסף שנדון הוא עידוד מחקר ופיתוח סביבתי בישראל. מחברי הדו"ח מציינים, כי הפוטנציאל הרב ביותר, בארץ ובעולם, לשיפורים סביבתיים מצוי בחדשנות סביבתית. לכן מחקר סביבתי מהווה את הפוטנציאל המשמעותי ביותר ליצירת יתרון יחסי ישראלי בתחום. אך אי הוודאות הכרוכה במחקר, ביחד עם אי הודאות לגבי תקנים עתידיים, גורמים לכך שהכדאיות לפירמה נמוכה במקרים רבים מהכדאיות החברתית של השקעה במו"פ סביבתי.  בכדי להתגבר על כשל זה מוצעים מספר צעדים אפשריים המתמקדים בהורדת עלויות הפיתוח וצמצום עלויות העסקה על ידי הקטנת אי הודאות לפירמות:

• הסטה משמעותית של מענקי המדען הראשי במשרד התמ"ת לתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות

• הרחבת התמיכה של המשרד להגנת הסביבה בחדשנות סביבתית על ידי הגדלה משמעותית של התקציבים המוקצים לכך.

• הקמת מרכז לטכנולוגיה סביבתית בכדי לצמצם את אי הודאות בפניהן עומדות הפירמות.

לדף הראשי של פורום קיסריה 2008, מושב הקיץ