מדד הדמוקרטיה 2007: לכידות בחברה שסועה
שנת 2007 היא השנה החמישית לפרסום מדד הדמוקרטיה, פרויקט ששם לו למטרה לערוך בדיקה מקיפה של איכות הדמוקרטיה הישראלית ותפקודה, לגבש מאגר ידע שיקדם את המחקר, יעשיר את השיח הציבורי בנושא ויעורר מודעות לשינויים ולמגמות שחלים, לחיוב ולשלילה, בהרכבי האיכות והתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית. הפרויקט מתבסס על מדדים השוואתיים בין-לאומיים ועל ניתוח של תפיסת הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת בסקרי דעת קהל מייצגים של האוכלוסייה, ובהם 1,203 נשאלים בשלוש שפות. המדד נערך במכון גוטמן במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואחראים לו פרופ' אשר אריאן, ניר אטמור ויעל הדר. במהלך השנים כל פרסום ביקש להתמקד בנושא מסוים - הנוער (2004), התקשורת (2005), רצח רבין (2005) ומערך המפלגות (2006). השנה הוקדש הדיון לנושא הלכידות בחברה שסועה.
מאחר שהמושג 'דמוקרטיה' מורכב, גבולותיו שנויים במחלוקת, והוא כולל הגדרות רבות, מדד הדמוקרטיה מתמקד בבחינתם של שלושה היבטים משמעותיים ומובהקים המאפיינים כל דמוקרטיה וקובעים את טיבה:
- ההיבט המוסדי.
- היבט הזכויות.
- היבט היציבות
כל אחד משלושת ההיבטים הללו נחלק לאוסף של תכונות יסוד, שהן הבסיס להערכת איכות הדמוקרטיה בכל מדינה באשר היא, והוא נבחן מדי שנה בשנה בשני מישורים:
- מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי שורה של מדדים כמותיים והערכות של מכוני מחקר בין-לאומיים ומנקודת מבט השוואתית כפולה:
א. בין-לאומית (מצבה של ישראל בהשוואה ל-35 דמוקרטיות בעולם).
ב. היסטורית (מצבה של ישראל במרוצת השנים). - מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי סקר דעת קהל שבדק עד כמה מתקיימים בתפיסת הציבור שלושת היבטי הדמוקרטיה בישראל בשנת 2007. לשם כך נערך בפברואר 2007, סקר דעת קהל מקיף במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל
בתוצאות הסקר מדד 2007 נרשמה ירידה ניכרת בשביעות הרצון מאופן תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. להלן כמה מהנתונים שעלו מתוצאות הסקר:
- רק 34% הצהירו שהם מרוצים מאופן התפקוד של הדמוקרטיה בישראל - ירידה של 12% ביחס לאשתקד (46% היו מרוצים מאופן התפקוד של הדמוקרטיה הישראלית ב-2006)
- 70% מהנשאלים השיבו כי הפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתו של האזרח ברחוב.
- 86% ציינו כי הממשלה אינה מטפלת בבעיות המדינה בדרך טובה, ורק 29% סומכים על הצהרות הדרג המדיני בענייני ביטחון. 68% מהנשאלים גרסו כי האנשים שמנהלים את המדינה דואגים לאינטרסים הפרטיים שלהם ולא לטובת הכלל.
- 79% מהנשאלים מודאגים ממצבה הנוכחי של ישראל.
- עם זאת, 76% מהאזרחים גאים בהיותם ישראלים. 80% רוצים לחיות במדינת ישראל בטווח הארוך או משוכנעים בכוונתם להמשיך לחיות בה. בקרב הנשאלים שהטילו ספק בכוונתם להמשיך לחיות במדינה, 76% מהם תלו את הסיבות לַסָפק במצב הביטחון והכלכלה.
- 59% מצהירים כי הם מעדיפים גישה כלכלית-סוציאליסטית על פני גישה קפיטליסטית.
מקומה של ישראל בדירוג המדינות
מדד הדמוקרטיה 2007 פותח בהצגת מדדים כמותיים רבים מעודכנים שפותחו במכוני מחקר בין-לאומיים ושעוקבים אחר מצבן של עשרות מדינות במשך שנים ומעריכים אותו. התרשים להלן מציג מערכת צירים ובה מקומה של ישראל בהשוואה ל-35 הדמוקרטיות הנכללות במחקר.
לתרשים 'מקומה של ישראל במדרג המדינות הדמוקרטיה ב-2007, על פי 23 מדדים בין-לאומיים'
שחיתות פוליטית
ההגדרה המקובלת של שחיתות פוליטית היא ניצול לרעה של משרה ציבורית כדי להשיג טובות הנאה או רווח אישי, והיא עומדת בסתירה לעקרונות בסיסיים, ובייחוד לעקרון שלטון החוק. אחד הארגונים הבולטים בשנים האחרונות הפועלים נגד תופעת השחיתות הוא ארגון השקיפות הבין-לאומי (Transparency International), ארגון חברתי גלובלי ששם לו למטרה עולם נקי משחיתות. הארגון פועל נגד תופעות השחיתות, מקדם את השקיפות והיָשרה ברחבי העולם ומעלה את רמת המודעות הבין-לאומית בנושא. בין השאר הוא מפרסם מדי שנה בשנה את מדד תפיסת השחיתות הבין-לאומי, ובו דירוג של 163 מדינות.
להרחבה ראו:
http://www.transparency.org
http://www.ti-israel.org
כפי שאפשר לראות בתרשים להלן, במדד לשנת 2007 ישראל נמצאת במקום ה-20 במדרג 36 המדינות, בין אסטוניה לטייוואן, בציון ממוצע 5.9.
לתרשים 'שחיתות פוליטית בהשוואה למדינות אחרות'
מעניין להזכיר את מגמת השינוי בתפיסת השחיתות בישראל במרוצת השנים. התרשים להלן מציג את הציון שקיבלה ישראל במדד תפיסת השחיתות של ארגון השקיפות הבין-לאומי בשנים 1996-2006. המדד לתפיסת השחיתות מלמד על הידרדרות הדרגתית מאז 2001 - אז זכתה ישראל לציון 7.6 ולמקום ה-14 מתוך 36 מדינות. אבל בשלהי 2006 היא הגיעה למקום ה-20 בציון 5.9.
לתרשים 'טוהר המידות בישראל בראי מדד השחיתות הפוליטית, 1996-2006
אמון במוסדות מרכזיים
במדד 2007 מתגלה ירידה חדה במידת האמון שהציבור רוחש לראש הממשלה- 21%, בהשוואה ל-43% אשתקד. האמון בנשיא המדינה פחת מ-67% ל-22%, והאמון בבית המשפט העליון פחת מ-68% ל-61%. באמון במשטרה חלה ירידה מ-44% ל-41%, והאמון בצה"ל ירד מ-79% ל-74%. האמון בכנסת נשאר כשהיה - 33%, והאמון בממשלה ירד מ-39% ל-31%. האמון באמצעי התקשורת דווקא עלה מעט - מ-44% ל-45%.
לפי מדד 2007 הציבור רואה בבית המשפט העליון את המוסד השומר באופן הטוב ביותר על הדמוקרטיה (39%), אחריו התקשורת (34%), ראש הממשלה (14%) והכנסת (13%). כמו כן יש לציין את העלייה המשמעותית מן השנה שעברה במידת האמון בתקשורת בתור המוסד השומר על הדמוקרטיה - מ-25% ל-34%.
יש אמון בצה"ל - לאחר מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, 13% סברו שיש להקטין את תקציב הביטחון, השאר סברו שיש להגדילו או להשאירו כפי שהוא. 61% אינם סומכים על הצהרות הדרג הצבאי בענייני ביטחון, ו-71% מהציבור אינם סומכים על הצהרות הדרג המדיני בענייני ביטחון.