פורום קיסריה 2011: הגיל הנשכח במגזר הערבי

כ-40% מהצעירים הערבים בגילאי 18-22 אינם לומדים או עובדים וזאת בהשוואה ל-17.3% בקרב האוכלוסייה היהודית הצעירה

בכינוס הקרוב ידון הפורום בשלב "הכניסה לחיים" (טווח הגילאים 18-22) במהלכו מתקבלות ההחלטות המשמעותיות ביותר לעתיד התעסוקתי של האזרחים. מסתבר כי למרות חשיבותו הרבה, תכניות המדינה ביחס להשתלבות תעסוקתית בקרב המגזר הערבי והחרדי אינן עוסקות כמעט כלל בטווח גילאים זה. יתרה מזאת, מנתונים שנותחו ע"י פרופ' צבי אקשטיין וד"ר מומי דהן ויוצגו בפורום עולה כי 40% מבני המגזר הערבי בגילאים הללו, אינם עובדים או לומדים ואילו חוק טל הדן בהשתלבות המגזר החרדי בחברה מתייחס רק לגיל 26 ואילך. ד"ר מומי דהן: "השילוב של העלייה המרשימה בשיעורי הלמידה של נערים ערבים יחד עם היציבות היחסית בשיעור הבלתי פעילים באוכלוסייה הערבית בגילאי 18 עד 22 מתבטא במעבר חד של צעירים ערבים מלימודים לאי-עשייה. בגיל 17 הפער בין שיעור הבלתי פעילים הערבים לשיעורם בקרב הצעירים היהודים עומד על 10%. פער זה גדל פי שניים בגיל 18 ועומד על 20%, פער זה גם נשמר בגילאים המאוחרים יותר, 19-22".

אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ניתוח המגמות בחברה הישראלית שבטווח הגילאים 18-22, תוך ניתוח המגמות הדמוגרפיות, החברתיות והפסיכולוגיות על השלכותיהן הכלכליות על המשק הישראלי בשנים שיבואו כפי שידון בפורום, הוא קריטי. השיח סביב הנושא חייב לייצר תובנות לעשייה מידית אשר יקבע במידה רבה את גורלן של יכולות הצמיחה, והאיתנות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית. קיום הכנס במסלול האקדמאי המכללה למינהל בראשל"צ, בא מתוך ההבנה שיש לחבירה עם המוסד האקדמי, משום יכולת לתרום לצביון המיוחד של הדיונים בפורום".

חלק א: התופעה העיקרית

מטרת עבודה היא לבחון את מאפייניה של האוכלוסייה הערבית הצעירה (האוכלוסייה בגילאי 22-18). בישראל היו בשנת 2009 כ-570 אלף צעירים בגילאי 22-18: כ-430 אלף צעירים יהודים ועוד כ-140 אלף צעירים ערבים.

התופעה המרכזית שבולטת בעבודה זו היא השיעור הרב יחסית של צעירים ערבים שאינם לומדים ואינם עובדים. בשנת 2009, קרוב ל-40% מן הצעירים הערבים היו בלתי פעילים: לא עבדו ולא למדו (ולא שירתו בצבא או בשירות לאומי). שיעור זה גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה היהודית הצעירה, שעמד על 17.3%.

השיעור הרב של חסרי מעש בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה בולט על רקע הקפיצה הדרמטית שהתחוללה ב-20 השנים האחרונות בשיעורי הלמידה של נערים ונערות ערבים: תוך 20 שנה (2007-1987) עלה שיעור הלומדים בקרב נערים ונערות בגילאי 17-15, מ-66% ל-86%. מצב זה של עלייה בשיעור הלומדים אך יציבות באחוז האי פעילים מצביע על כך שצעירים ערבים רבים חווים מעבר חד ממצב של לימודי תיכון למצב של אי פעילות לימודית-תעסוקתית. כמו כן קיים הבדל משמעותי בין הגברים הערבים לנשים הערביות בגילאים הצעירים: שיעור הבלתי פעילות בקרב נשים ערביות צעירות עומד על כ-52%, והוא כפול משיעור הבלתי פעילים אצל גברים ערבים, שעמד על 26%. ההבדל המגדרי בולט גם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, שם עומד השיעור על כ 17%.

חלק ב: השערות לתופעת הבלתי פעילים

בחלק זה מוצגות מספר השערות שעשויות להסביר את השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה. חלק מן הפער בשיעור הבלתי פעילים בין צעירים ערבים ליהודים, שעומד על כ-20 נקודות אחוז, ניתן לתלות בהבדלים במאפיינים נמדדים כמו מצב משפחתי והשכלה וחלק אחר בפער מוסבר בגורמים אחרים שלא נחשפו בעבודה זו. שיעור הבלתי פעילים בקרב הצעירים הערבים גבוה ב-13 נקודות האחוז לעומת צעירים יהודים בעלי אותם המאפיינים כמו השכלה, מקום מגורים, גיל ומצב משפחתי.

1. מהימנות הנתונים
אפשרות אחת היא שהנתונים בסקרי הלמ"ס אינם משקפים את המציאות נכונה, משום שהם מבוססים על דיווח עצמי. לפי השערה זו, ייתכן שרבים מן הצעירים הערבים עובדים, ובכל זאת מדווחים לסוקרי הלמ"ס כי אינם עובדים ("כלכלה שחורה"). ההטיה בדיווח, לפי טענה זו, חריפה יותר אצל צעירים ערבים לעומת יהודים.

אומנם לא ניתן לפסול על הסף את השערת "הכלכלה השחורה", אך קשה לראות בה את ההסבר העיקרי לתופעה. שיעור הבלתי פעילים משתנה באופן ניכר לפי משתנים דמוגרפיים. כך למשל, שיעור הבלתי פעילים בקרב נשים ערביות גבוה יותר מאשר אצל גברים ערבים. יהיה זה מאולץ למדי לטעון כי שיעור הבלתי פעילים נעוץ בכך שנשים ערביות נוטות להיות פעילות יותר בכלכלה שחורה בהשוואה לגברים. כפי שנראה מיד, שיעור הבלתי פעילים משתנה גם בהתאם לרמת ההשכלה ולמצב המשפחתי, וקשה לתלות הבדלים אלו בכלכלה שחורה. קשה להניח שאנשים נשואים נוטים לדווח באופן שקרי יותר מאנשים בלתי נשואים. גם החשש שהתנדבות לשירות לאומי גורמת לסיווג האוכלוסייה כאי-פעילה הוכח כלא מספק: פחות מאחוז מהאוכלוסייה הערבית בגילאים אלה משרת בשירות לאומי.

2. הבדלים בהעדפות
עבודה זו בחנה באיזו מידה השכיחות הגבוהה של חוסר מעש בקרב הצעירים הערבים נעוצה בהבדלים תרבותיים. בהשוואה לצעירים יהודים, צעירים ערבים נוטים להתחתן מוקדם יותר, ובעקבות כך הם גם הופכים להורים מוקדם יותר. תופעה זו בולטת יותר אצל נשים. הפערים האלה בגיל הנישואין וגיל ההורות מייצגים הבדלים תרבותיים בין האוכלוסייה היהודית והערבית. לפי הנתונים שמוצגים בעבודה זו, שיעור גבוה במיוחד של הנשים הערביות הנשואות מדווחות כי הן אינן לומדות ואינן עובדות (בשוק העבודה). מקרב הלומדים רק 2% אינם הינם נשואים, בעוד שכאשר מדובר על צעירים שאינם לומדים או עובדים אחוז הנשואים מטפס ל 15%. כלומר - העדפה תרבותית לגיל הורות מוקדם יותר אכן משפיעה על שיעור האי פעילים.

3. הבדלים בהזדמנויות
ניתוח נתוני סקר כוח אדם (שנת 2009) מראה, כי שכרו של עובד ערבי נמוך ב-16% משכרו של עובד יהודי בעל מאפיינים דומים (השכלה, מגורים, גיל ומצב אישי). כלומר, שוק העבודה מהווה מוקד משיכה חלש יותר עבור צעירים ערבים בהשוואה לצעירים יהודים. מעבר לכך: לימודים אקדמיים מאפשרים קבלה למשרות בעלות שכר גבוה יותר, כלומר השכר הוא אחד התמריצים ללימודים גבוהים. הנתונים מצביעים כי אצל צעיר יהודי העלייה בשכר משמעותית יותר מאשר אצל מקבילו הערבי בכ 5% - ובכך התמריץ ללימודים קטן יותר.

4. מדיניות
החינוך הערבי סובל מאפליה בהפניית תקציבים מתמשכת, גם אם לאחרונה הפער יחסית לחינוך היהודי צומצם. התקציב לתלמיד בחינוך היסודי הערבי היה 6,900 שקלים לשנה זאת בהשוואה לתקציב של 7,800 שקלים לשנה בחינוך הממלכתי ויותר מ-10,000 שקלים בחינוך הממלכתי דתי. כתוצאה מכך, רמת ההשכלה הממוצעת של צעירים ערבים נמוכה מזו של עמיתיהם היהודים.

עבודה זו מוצאת קשר הדוק בין השכלה נמוכה לבין חוסר המעש. מספר שנות הלימודים הממוצע של הצעירים הערבים הבלתי פעילים הוא הנמוך ביותר, ועומד על 9.5 (נשירה באמצע כיתה י'). זאת בהשוואה לרמת ההשכלה הגבוהה יחסית של צעירים ערבים פעילים (לומדים, לומדים ועובדים או עובדים). כלומר שההשקעה הנמוכה בחינוך אחראית לפחות לחלק מן הפער בנתוני אי הפעילות של הצעירים הערבים.

קראו את המחקר המלא

קראו את סיקור המושב - הגיל הנעלם במגזר הערבי

ריאיון וידיאו עם ד"ר מומי דהן: שילוב צעירים ערבים בחברה ובכלכלה בישראל

תכנית המחקר יחסי ערבים יהודים

יום עיון: המיעוט הערבי במדינת לאום יהודית: היבטים היסטוריים, משפטיים וחברתיים, אפריל 2011

לדף הראשי של פורום קיסריה 2011