המדיניות המקרו-כלכלית לייצוב המשק ולצמיחה - סיכום והמלצות

עובדים זרים

• יש להחיל את חוקי המס על הכנסות, ניכויי הוצאות, תשלומי הביטוח הלאומי, תשלומי ביטוח בריאות, ההפרשות הפנסיוניות ויתר חוקי העבודה והסכמי העבודה הקיבוציים על כל העובדים הזרים ועובדי השטחים, כך שהעלות השולית (תשלומי המעביד מעבר לשכר) בהעסקת עובדים שאינם תושבי ישראל תהיה זהה בכל מרכיביה לעובדים ישראליים. מס בשיעור של 8% אשר הוטל במסגרת התוכנית הכלכלית על העסקת עובדים זרים הוא צעד בכיוון הנכון, אך אין הוא מבטל את היתרון הכלכלי בהעסקת עובדים זרים. ולכן יש להעלותו בטווח הקצר (ראה המלצה בהמשך).
• יש לנקוט בשינויים מוסדיים שיאפשרו מערכת אכיפה משמעותית של חוקי תעסוקה ברמה המקובלת בארצות השוק המשותף לגבי תעסוקה של עובדים שאינם תושבי המדינה.
• מיקוד האכיפה במעסיקי עובדים בלתי חוקיים: יש להגדיל את משאבי השיטור להגדלת האכיפה על מעסיקי עובדים זרים בלתי חוקיים (והטלת קנסות כבדים) על חשבון מעצר וגירוש עובדים זרים. בנוסף, יש להרחיב את האכיפה ההדוקה של חוקי העבודה וליצור מנגנונים של מניעת תעסוקה של עובדים לא חוקיים על ידי מערכות גביית המיסים מהמעסיקים.
• יש להגביל את שיעור ההיתרים לעובדים זרים על 4% מן המועסקים. מכירת ההיתרים צריכה להיות בשיטת המכרז. שיטה זו תעביר את יתרת הרנטה שטמונה בהעסקת עובדים זרים ממעסיקיהם לציבור הרחב. בזמן הקצר, עד אשר יערכו השינויים הנדרשים יש להעלות את שיעור המס מעבר לזה שנקבע בתוכנית הכלכלית ל- 8%. רווח מס זה צריך להיות כך שעלותם למעסיק תהייה שווה (לפחות, או גבוהה) מזו של עלות עובד תושב מדינת ישראל. שיעור המס צריך להיות כ- 30% מהוצאות המעביד.

שכר מינימום

• יש ליצור מערכת ממשלתית לאכיפה של שכר המינימום על כל המועסקים בישראל. יש לשנות את חוק שכר המינימום ברוח המלצות הרוב בוועדה לשכר מינימום שהוגשו בקיץ 2000. המלצות אלו כללו שיפור מנגנוני האכיפה של החוק, הגדרת שכר המינימום כשכר עבור עבודה רגילה, כך שמרבית רכיבי השכר מהווים חלק משכר המינימום. כמו כן, החלפת השכר הממוצע בשכר החציוני לצורך עדכון שכר המינימום, וקביעת תהליך בדיקה שנתי לפני עדכון שכר המינימום, על מנת שעדכונו לא יפגע בצורה משמעותית בתעסוקה. 

רפורמה במערכת הרווחה

• הצוות ממליץ על הקמת וועדה שתבחן רפורמה במערכת התמיכות והמיסוי במטרה להגדיל את שיעור התעסוקה בקרב בעלי הכנסה נמוכה (מתחת השכר החציוני), על ידי יצירת תמריצים לתעסוקה. הצוות רואה בביצוע מדיניות אקטיבית בשוק העבודה משימה כלכלית - חברתית שתגדיל את התוצר הלאומי על ידי הגדלת התעסוקה של ישראלים. המניע המרכזי אינו הקטנת ההוצאה הציבורית, אלא הסתה של כספים, לפחות בשלב ראשון של הרפורמה, כדי לשנות את הצע העבודה של ישראלים בעלי מיומנויות עבודה נמוכות.
• להלן מספר נקודות מרכזיות שעל הועדה לבחון כאפשרויות פעולה:
  1. הפעלת הרפורמה ברווחה תוך התחשבות בתנאי רקע מקרו כלכליים. כלומר תנאים בהם שוק העבודה מייצר חלופות עבודה זמינות לעובדים בלתי מיומנים בתנאי שכר הגבוהים מתשלומי הרווחה.
  2. הפעלת תמריצי מס במיוחד אלו הפועלים על ההחלטה לצאת לעבודה תוך בחינת תמריצי המס הקיימים.
  3. צמצום הזיקה בין הזכאות לתשלומי רווחה ולהטבות הנלוות, אבל על ידי השארתן לפרק זמן מוגבל לאחר ההצטרפות למעגל העבודה.
  4. סבסוד משמעותי של הוצאות היציאה לעבודה (הוצאות טיפול בילדים) תוך בחינת כלי המדיניות שמופעלים היום.
  5. התניית קצבאות במאמץ מוכח למצוא עבודה.
  6. הגבלת הקצבאות לפרק זמן של מספר שנים לפרטים שנמצאו כשירים לעבוד.
  7. סיוע פרטני שיכשיר את מקבלי התמיכות להשתלבות במעגל העבודה.
  8. את הסיוע הפרטני יש לתת תוך שימוש במנגנוני שוק כמו שוברי הכשרה מקצועית ושוברים המזכים את הפרט בסבסוד תעסוקה למשך תקופה מוגבלת.
  9. יש להתאים את המדיניות האקטיבית בשוק העבודה לאורח החיים הייחודי של קבוצות אוכלוסייה שונות כמו המגזר החרדי, האוכלוסייה האתיופית ומיעוטים אחרים.
  10. יש לזהות ולפטור מהשתתפות בתוכניות מעבר מרווחה לתעסוקה את מקבלי התמיכות שיכולת השתלבותם בשוק העבודה מוגבלת למדי. יש להבטיח לאלו רמת הכנסה שתאפשר קיום בכבוד.

הספר המדיניות המקרו-כלכלית לייצוב המשק ולצמיחה, מאת ראובן גרונאו ואבי בן בסט

תוצרי פורום קיסריה בנושא המדיניות המקרו כלכלית של ישראל לאורך השנים