היבטי חוק ואתיקה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית ובמדינות OECD - סיכום
חלק א' "יש תחושה שהגענו לנקודת שפל, ואני רוצה לטעון שהבעיה הגדולה היא לא בתחום החוק או בתחום האתיקה, שהציבור מרגיש מהם מועקה גדולה, אלא בתחום הנורמות השלטוניות", כך אמר היום, יום רביעי, 27.6 ח"כ חיים אורון (מרצ-יחד), חבר ועדות הכספים והאתיקה של הכנסת, במושב אחר הצהריים של פורום קיסריה, בתגובה להמלצות צוות בדיקה בנושא "היבטי חוק ואתיקה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית ובמדינות " OECD שאותן הציג עו"ד דוד חודק, ראש משרד GKH גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. "אנחנו נמנעים להתמודד עם שאלת הנורמות", הוסיף ח"כ אורון. "צדק חברתי הוא לא קוד אתי. אם יש בארץ חוסר צדק חברתי, הוא תולדה של מדיניות, של אנשים שקיבלו החלטות ולא לוקחים אחריות על התוצאות. היום נוצר מצב שבו איש ציבור בא ואומר, 'מה אתה רוצה, אני זכאי'. השבר האתי הכי גדול הוא נוצר כשהציבור מודד את הפוליטיקאי לפי המידה שבה הוא מצליח לטשטש את עמדותיו לפני שהוא ניגש לעשות מעשה. מישהו ידע פעם ששרון יבצע את ההתנתקות, או שבגין יחזיר את סיני? המערכת הציבורית בעצם לא מקיימת את הנורמה הבסיסית שלפיה נציג הציבור מצהיר על עמדותיו ונבחר על פיהן. התוצאה של זה היא עודף משפטיזציה, או שוק - ברגע שמערכת הנורמות נשברת, מחליפים אותה התקנונים והחוקים, והמערכת מתפוגגת. "המעגל שבו תקועה החברה הישראלית הוא המעגל של הנורמות, שלפיהן יש דברים שברור שלא נעשים. השאלה היא למה זה לא עובד. זה לא עובד כי זה מבחינת המהות זה לא מעניין אף אחד - אין שום בונוס על התנהגות ציבורית ראויה ושום קנס על התנהגות ציבורית קלוקלת. עד שלא יהיה שכר ועונש במישור הזה, הגורם המרכזי שמשפיע על מקבלי ההחלטות לנהוג אחרת לא עובד. ואז באמת כל מי שיוצא זכאי, או שלא התגבש נגדו כתב אישום, יוצא בסדר. "אני לא חסיד גדול של הפרטת שירותים ציבוריים, כי יש בה כשל משמעותי - היא משחררת את הגורם השלטוני מהאחריות שלו כלפי ציבורים שמאמינים שהם מופלים, ואז הם מאבדים אמון במדינה. במידה מסוימת, תפיסת העולם שלי נשענת על הרב קוק, ששאל 'מהו ציבור - צדיקים, בינוניים ורשעים'. הצדיקים לא צריכים חוק או אתיקה, הם כמעט תמיד יתנהגו בסדר; הרשעים, שום דבר לא יעזור, הם יישארו בשלהם; והבינוניים, שהם הרוב, הם אלה שצריכים את החוק, הם המסגרת שבזכותה הציבור ימשיך להיות ציבור". מלבד ח"כ אורון השתתפו בדיון פרופ' דפנה ברק ארז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יו"ר משרד BDO זיו האפט רו"ח שלמה זיו, ד"ר דניאל קאופמן, מנהל בכיר, חוקר ויועץ למניעת שחיתות, למשילות ולרפורמה המוסדית בבנק העולמי, ואחרים. חלק ב' "הגנתה של המערכת הפוליטית על מערכת המשפט נעלמה כליל - הם מחסלים את בית המשפט העליון", אמרה היום שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר בחלקו השני של מושב אחר הצהריים. "בשנים האחרונות היתה הבאשת פנים שיטתית נגד שופטי בית המשפט העליון", הוסיפה. "אני דואגת לעצמאות של מערכת המשפט", אמרה דורנר. "הוצג פה סקר שהעלה שכשליש מהציבור מאמין כביכול שכדי לצאת זכאי במשפט צריך לתת שוחד. כיצד קרה שהמערכת הגיעה למצב שכזה? בשנים האחרונות היתה הבאשת פנים שיטתית נגד שופטי בית המשפט העליון, בעיתונות פופולרית ובסגנון פופולרי. יש גם עיתונות שמגינה על מערכת המשפט, אבל ההגנה מהמערכת הפוליטית נעלמה כליל - הם מחסלים את בית המשפט העליון. הבוקר, למשל, שמעתי על הצעת חוק שהגישו שני חברי כנסת מהאופוזיציה, שתגביל את עצמאותו של בג"ץ. אני לא רוצה להיכנס לפרטי ההצעה הזאת, או הצעות אחרות, אבל עיקר העניין הוא שרירות ופגיעה בשוויון. גם אם אף אחת מהיוזמות לפגוע בכוחו של בית המשפט העליון לא תתממש, נזק ניכר כבר נגרם. ההצעות האלה לא תמימות, וזה כולל את הכוונות לשנות את ועדת הבחירה ולהכניס בה שופטים מחוזיים בדימוס - כלומר, כאלה שמתוסכלים שלא נבחרו לבית המשפט העליון - וההצעה הזאת, ששר המשפטים הצטרף אליה בשמחה רבה, אולי היא תעבור. למעשה, עברנו את שלב הוויכוח. אתם צריכים לעשות מאמץ להציל את המוסד הזה שנקרא מערכת המשפט הישראלית. כשאני פרשתי לא ידעתי את זה, אבל ראיתי סימנים, ואמרתי שעם או בלי חוקה - אם לא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, זה יסכן את הדמוקרטיה הישראלית". בהקשר להמלצות הדוח העוסקות בנושא השתדלנות ציינה השתדלנית בהירה ברדוגו כי: "משחר ימי ההיסטוריה האנושית יש לובינג - אברהם אבינו נלחם עם אלוהים שלא ישמיד את סדום ועמורה. ומאז ראשית קום המדינה, לכנסת יש חולשה מובנית מול הממשלה ופקידי הממשלה. היה צריך את חוק חופש המידע כדי שחבר כנסת יוכל לקבל אינפורמציה על מה שמתרחש במשרדי הממשלה. אם כך, צריך קודם כל לחזק את מעמדה של הכנסת. כל מי שלומד מדע המדינה לומד שמדינה דמוקרטית בעידן המודרני משמעותה מלחמה על אינטרסים ועל תקציבים. אין שום דבר שאין לו ערך בכסף או בשווה כסף. גם עניינים 'ערכיים' כמו ארץ ישראל השלמה, למשל - זה כסף. לכן, הלובינג הוא מהות אופיה של הדמוקרטיה, זה מאבק לגיטימי על אינטרסים. ו'אינטרסים' זו לא מילה בזויה, היא מילה לגיטימית, וזה מה שעושה כל מפלגה".
- תגיות:
- גלובליזציה,
- מגזר עסקי,
- שקיפות