גלובליזציה

משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. אחת הדילמות המורכבות שתופעת העובדים הזרים מעלה נוגעת לשאלת מעמדם בכלל, ולשאלת זכותם לאזרחות בפרט. דילמה זו עלתה על סדר היום הציבורי בקיץ 2010, בוויכוח הנוקב על גורלם של מאות ילדי עובדים זרים. מאמר זה יסקור את מקורותיה של תופעת העובדים הזרים באופן כללי, יבחן את הרקע לה ואת התפתחותה בישראל, ידון במעמדם החוקי של העובדים הזרים בישראל ובעולם ולבסוף ידון בהרחבה בסוגיית ילדי העובדים הזרים בישראל.

מוסד האזרחות המודרנית כמו שאנו מכירים אותו כיום התפתח במסגרת מדינת הלאום (להרחבה על תפיסת האזרחות המודרנית ראו "אזרחות – מבט תאורטי והיסטורי" בגיליון זה). בשנים האחרונות, בעקבות תהליכים מהותיים שהתרחשו בעשורים האחרונים – ובעיקר תהליכי הגלובליזציה - חלה ירידה בכוחן של מדינות הלאום ועלייה בכוחם של אידאולוגיות ומוסדות אוניברסליים, ומכאן נחלש הקשר האינהרנטי בין מושג האזרחות למדינת הלאום. שינוי זה הביא באופן בלתי נמנע לידי דיונים מחודשים על מוסד האזרחות, ובעשורים האחרונים אנו עדים להופעתה של הגדרה חדשה – אזרחות פוסט-לאומית, שתאוריות שונות ומגוונות מבקשות לפרט את מאפייניה. גם במישור המעשי חלים לנגד עינינו שינויים הקוראים תיגר על מוסד האזרחות המסורתי עם התרחבותה של תופעת ה"אזרחות הכפולה" ובעיקר עם כינונו של דגם האזרחות העל-לאומית של האיחוד האירופי. במאמר זה אנסה לשרטט את מאפייניו של מושג האזרחות הפוסט-לאומית ואדון בביטוייו למעשה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.