תרבות השלטון בישראל

בעקבות שורה של פרשיות פוליטיות, עסק הדיון שהתקיים ב-2 ביוני 1998 בפורום השולחן העגול בשאלה האם דבר מה יסודי מתערער בתרבות השלטון בישראל בשנים האחרונות.

פרופ’ משה ארנס טען כי גם בדמוקרטיות אחרות יש פרשיות פוליטיות רבות וכי הפוליטיקה נמצאת בהידרדרות מתמדת. הוא טען כי הבחירה הישירה היא שינוי ששיבש את כל מערך האיזונים והבלמים שהיה קיים בין ראש הממשלה לבין הכנסת והשרים.

ח"כ אברהם (בייגה) שוחט ציין כי השחיתות הפוליטית אינה תופעה חדשה בפוליטיקה הישראלית וכי ’התרגיל המסריח’ ב-1990 הוא נקודת שפל במערכת. לדעתו, עליית כוחו הפוליטי של המגזר החרדי סייעה להשתרשותן של נורמות התנהגות פסולות במערכת הפוליטית בישראל.

פרופ’ יצחק גל-נור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר נציב שירות המדינה, טען כי המערכת הפוליטית בישראל משוללת הסכמה על אודות אקסיומות דמוקרטיות בסיסיות. שורש הבעיה טמון לדעתו בהפרת האיזון בין השאפתנות האישית הלגיטימית לבין האינטרס הציבורי שעניינו טובת הכלל.

שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הצביע על חוסר הניסיון הניהולי של רבים מהשרים ושל ראש הממשלה. לדעתו, חוסר הניסיון של השרים מקרין על הפקידים ומפתח כשל מערכתי. הוא ייחס את הופעת תפיסות כמו ’משטרה פוליטית’ ו’בית משפט פוליטי’ להתערערות האתוס החברתי.

מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ, ציין כי מנקודת מבטו נדמה שהאינטרס הפוליטי גובר על האינטרס הציבורי; היינו, למשרות ציבור ממונים האנשים הנוחים לפוליטיקאים, ולאו דווקא האנשים הטובים ביותר לתפקיד, והדבר מעודד בינוניות. הוא גרס כי יש לנסות ליצור מנגנון למניעת מצב זה והצביע על הצורך לקבוע ’תקופת צינון’ למעבר של אנשי צבא ומשטרה בכירים למערכת הפוליטית.

פרופ’ רמי פרידמן, העומד בראש מכון ירושלים לחקר ישראל, טען כי הפרגמנטציה של החברה הישראלית והשסע החילוני–חרדי מאיצים את תהליך ההידרדרות של הפוליטיקה.

פרופ’ מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הצביע על שלושה מאפיינים של תהליך ההידרדרות:

1. מינויים לא ראויים.
2. אבדן הבושה.
3. שקרנות.

לדבריו התפיסה שלכל תפקיד ממונה האדם הטוב ביותר התערערה בשנים האחרונות. הוא הצביע על היעדר נורמות לא משפטיות בחברה והזהיר מפני התערערות שלטון החוק.

אלי גונן, מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, ציין גם הוא כי המצב חמור, בשל חוסר הבושה, אדישות הציבור והעדפת האינטרס הפוליטי על פני האינטרס הציבורי. הוא טען שבשל הצורך במימון מתפתחת מערכת של מחויבות ותלות של פוליטיקאים הרוצים להיבחר לכנסת.

תת-ניצב יעקב גרוסמן, ראש מחלקת החקירות במשטרה, אשר במסגרת תפקידו חקר אנשי שלטון, גרס כי תרבות השלטון נגזרת מן התרבות החברתית הכללית, ושבה שולטות הבוטות וגסות הרוח. הוא חש כי דברים שבעבר הוצנעו או עוררו בושה מונחים היום על השולחן. לדבריו הציבור רואה בחקירת הפוליטיקאים במשטרה תחרות של ’הורדת ידיים’ ואינו מעריך את חשיבות הניסיון לשמור על נורמות שלטון ראויות.

בסיום הדיון הדגיש פרופ’ גל-נור כי המשפטיזציה של הפוליטיקה היא ביטוי לחוסר היכולת של המערכת הפוליטית לנהל תהליכים פוליטיים מחוץ לכותלי בית המשפט וכי הפריימריז והבחירה הישירה יצרו האנשה, ולה יש השלכות שליליות על תרבות השלטון. הוא סיכם את דבריו באמרו כי יש סיבה לדאגה.

פרוטוקול הדיון המלא

Heywood, Paul, "Political Corruption: Problems and Perspectives", In: Political Studies, Vol. XIV, 1997, pp. 417-435.

Sprinzak, Ehud, "Elite Illegalism in Israel and the question of Democracy" In: Sprinzak, Ehud and Diamond Larry (eds.), Israeli Democracy Under Stress, Jerusalem: Israel Democracy Institute, 1993, pp. 173-195.

Woodhouse, Diana, "Ministerial Responsibility in the 1990's: When Do Ministers Resign?"  Parliamentary Affairs, Vol. 46 (3), July, 1993, pp. 277-292.

"Rep. Rostenkwoski Indicted for Embezzlement, Fraud", in: Facts on File, June 2, 1994, pp. 391-392.

דרי דוד, מינויים פוליטיים בישראל: בין ממלכתיות לתנועתיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992, ע' 23-36.

פרס יוחנן ויער-יוטכמן אפרים, בין הסכמה למחלוקת: דמוקרטיה, ביטחון ושלום בתודעה הישראלית, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998, ע' 244-245.

קטעי עיתונות בנושאים:
מינוי מנכ"ל רשות השידור
"פרשת בראון"
דו"ח מבקרת המדינה
מינוי הרמטכ"ל