אמברגו ובלעדיות, תחרות, אתיקה עיתונאית וחופש מידע
המכון הישראלי לדמוקרטיה
'אמברגו' עיתונאי, במשמעות התביעה שלא לפרסם מידע שנמסר לעיתונאים לפני מועד שנקבע מראש והענקת בלעדיות לכלי תקשורת מסוים, הוא פרקטיקה ידועה. עם זאת, הדיון בהיבטים השונים שלו כמעט ואיננו מתקיים. בשנה שעברה התקיים בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דיון בשתי ערכאות בסוגית האמברגו, וגם ממנו ניתן להתרשם שקיימות חילוקי דעות בשאלות שונות הנוגעות לאמברגו ולשבירתו. לכן, נראה שהצורך לבחון את גבולות האמברגו על תכנים בעלי ערך עיתונאי וההסדרים הנוגעים לבלעדיות בתוכן עיתונאי, מבחינה חוקית, אתית ופרקטית, הוא צורך אמיתי.
לאור זאת החלטנו, בשיתוף עם "הצלחה"- התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, לקיים דיון שיעסוק בהיבטים שונים של בלעדיות ואמברגו על תוכן עיתונאי בישראל.
בדיון ננסה לברר את הסוגיות הבאות:
- מהן הפרקטיקות המרכזיות המשמשות את רשויות השלטון בבואן לסכור מידע ולהטיל אמברגו על פרסומו? מדוע הדבר נעשה ומהן ההצדקות לכך? האם הדבר נפוץ יותר ברשויות מסויימות על פני אחרות, ומדוע? האם יש הבדל בין אמברגו מכוח חוק לבין אמברגו המוטל כפרקטיקה מקובלת?
- אילו הסדרי בלעדיות נהוגים בשוק התקשורת כיום, מה המניעים להם ומהן הסכנות שהם טומנים בחובם? האם בלעדיות המוענקת על ידי גוף שלטון כמוה כבלעדיות המוענקת על ידי גופים ואנשים פרטיים? ואילו הסדרים נלווים לבלעדיות קיימים העלולים לפגוע במוצר העיתונאי הסופי?
- היש הבדל בין מידע ציבורי לבין מידע פרטי-מסחרי ומהן הפרקטיקות לשימוש באמברגו לגבי מידע לא שלטוני?
- מהו היחס בין ראיית האמברגו בישראל ובמדינות לבין מדינות מערביות אחרות?
- האם יש להציע מסגרת חקיקתית לטיפול בתופעות והאם יש להן מענה במסגרת החקיקה הקיימת? כיצד יש להגדיר את מערכת היחסים שבין עיתונאי לבין מקור במקרה של הפרת אמברגו (הפרת חוק, כללי אתיקה, חוזה וכו')? מה קורה כאשר יש טענות לגבי הפרת חובת אמון (גם כלפי צרכני התקשורת)?
- האם אופיו המשתנה של שוק העיתונות בעידן הדיגיטלי משפיע על הסדרי האמברגו והבלעדיות? באיזו מידה ניתן לראות בחוק חופש המידע ובערכים של ממשל פתוח כוחות נגד לפרקטיקה של אמברגו ובלעדיות?
את הדיון ינחה ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי של העיתון "דה מארקר" ומרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה למינהל.