בין ממלכתי להלכתי: מה הפתרון הראוי בסוגית הגיור

להלן עיקרי הדברים:

ח"כ מתן כהנא, ימינה: "צריך לרסן את בג"ץ ולהחזיר אותו למקום יותר שמרני, אבל הפעם האצבע המאשימה מופנית כלפי הפוליטיקאים, הפוליטיקאים החרדים ומי שיישר איתם קו ומנע אפשרות להתקדם לחקיקת חוק גיור ממלכתי. מי שנלחם במתווה ניסים הוליך אותנו בעיניים פקוחות לתוך התהום הזו של קבלת גיורים רפורמיים במדינת ישראל. אני כבר שנה מתריע על כך והולך לרבני הציונות הדתית, והם אומרים לי בכל פעם שהדרך היא לקדם את מתווה נסים. לצערי, היו כאלה מהציבור שלנו, כמו בצלאל סמוטריץ', שיישרו קו עם הגישה החרדית והפנו עורף לקריאת הרבנים להתקדם עם מתווה נסים. מי שהולך בגישה החרדית הזו הצעיד אותנו לתהום הזו, ומי שהולך לגישה של הכל או כלום, נשאר בלי כלום".
בתגובה לשאלה על הגיור הצה"לי, ענה ח"כ כהנא: "גיור זה גיור זה גיור - זה לא אמור להיות תהליך קל. אני לא רב, אבל אני מסתמך על גדולי הדור, לכן אני מקבל את הגיור הצה"לי על מלא. המעשים של האנשים האלה בפועל, בכך שהם מתגייסים ומסכנים את חייהם למען מדינת ישראל, מעידים עד כמה הם רוצים להיות חלק מהעם היהודי".
על חוק השבות, אמר: "חוק השבות הוא סלע קיומה של מדינת ישראל, אבל הוא מצריך עדכונים והתאמות. סעיף הנכד היה רלוונטי בימים אחרים, כשרדפו יהודים בעולם ומדינת ישראל הייתה מקלט לכל מי שחווה אנטישמיות בגלל שיש לו שם משפחה יהודי. היום זה כבר לא הסיפור, ואנחנו במו ידינו מעלים למדינת ישראל רבבות של גויים".

ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו: "פסיקת בג"ץ הייתה מתבקשת. במשך שנים ניסינו להגיע לפתרונות בכל דרך ונתקלנו בהתנגדות גורפת מצד המפלגות החרדיות שלא היו מוכנות לאף פשרה או פתרון. השבוע גם הבנתי עד כמה הסיטואציה מורכבת, כששמעתי את דבריו של ח"כ פינדרוס. כולם שמו לב למילה 'שיקסע', אבל אותי יותר הדהים היחס שלו לגיור צה"לי, שזה גיור ממלכתי, אורתודוקסי, באישור הרבנות הראשית. אפילו זה, שנמצא בלב הקונצנזוס ונעשה על ידי גורמים מוסמכים במדינה, לא מספק את החרדים. לא נוכל להגיע להסכמה כל עוד המפלגות החרדיות הקיצוניות ישבו בקואליציה".
"כ-400 אלף אנשים בארץ לא מוכרים כיהודים. הם מרגישים יהודים לכל דבר ועניין, אבל אנחנו בהתנהגות שלנו ובזה שאנחנו דוחים אותם. יהדות זה נפש, פחות דת. העסקנים החרדים חייבים לשנות גישה, הזמן שלהם תם והחברה הישראלית השתנתה. אנחנו יותר פתוחים, יותר ליברליים, אנחנו לא רוצים להפריד בין אנשים".
בעניין חוק השבות, אמרה ח"כ מלינובסקי: "יש כאן התעסקות אובססיבית של גורמים אינטרסנטיים שמחפשים אויב חדש. כל עוד זה תלוי בי ובישראל ביתנו, לא יהיה בחוק השבות שינוי, לא בפסיק ולא בנקודה. בצלאל סמוטריץ' עשה סיבוב על סעיף הנכד כי הוא מתחרה על הקולות של המגזר החרדי האורתודוקסי הקיצוני. אני לא מצליחה להבין את האובססיה של ימינה בנושא הזה. הנכד שהגיע לכאן מכוח הסעיף הזה בסוף הולך לצה"ל, בשונה מהחרדים. כל הדיבורים האלה הם דיבורים של יהודי קטן, אנחנו כבר לא שם".
על הרבנות הראשית: "הרבנות הראשית הפכה לגוף אליטיסטי, נפוטיסטי, ממש קליקה שלמה. כשניסיתי לקדם בכנסת הצעת חוק על שינוי הרכבה כדי להכניס לשם רבני ציונות דתית שכלל לא מיוצגים שם- עפו כסאות. זה מונופול על דת, כסף, השפעה, קומבינות, אבל זה לא יהדות".

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק השבות הוא מפתח הכניסה היחיד למדינת ישראל. המשמעות של הפקרת הנושא על ידי הפוליטיקאים היא שמדינת ישראל נתנה את מפתח הכניסה לשערי המדינה לכל קהילה יהודית בעולם, קטנה ככל שתהיה. ההפרטה הזו מייצרת מציאות בלתי נסבלת ברמה המדינתית והזהותית. אי אפשר שההגירה למדינת ישראל תהיה תלויה בחסדי אחרון הרבנים אי שם בעולם, לא משנה מאיזה זרם הוא פועל. המינימום שעל נבחרי הציבור לעשות הוא לקבוע איזושהי רגולציה, וזה יהיה לפתחה של הכנסת הבאה. במקום שבו הדין שותק כי המחוקק לא אמר את דברו, בית המשפט מפרש את החוק.
"אם הרבנות, גם בפרקטיקה של הדברים וגם במדיניות שלה, תהיה פחות נוקשה, הביקוש לגיור יגדל. 400 אלף איש שחיים במדינת ישראל כיום לא רוצים להתגייר כי הגיור כפי שהוא היום הוא בלתי אפשרי, לא בגלל ההלכה אלא בגלל שמדיניות חרדית קיצונית השתלטה על המערכת ומכתיבה את הטון. צריך לייצר מערכת של גיור ממלכתי, כפי שהציע משה נסים, עם מדיניות שונה. הפתרון הזה ייכנס גם את הדברים האחרים למערכת אחת. כך, לא כל אחד ממאה שערים או מאוגנדה יוכל לעשות זאת".
בנוגע לחוק השבות, הסביר ד"ר פרידמן: "חוק השבות הוא חוק שמצדיק את קיומה של מדינת ישראל, שקמה כדי להיות בית לעם היהודי ולכל יהודי. לכן, זהו חוק קדוש. מה שכן צריך לבחון הוא מי זכאי לשבות. השאלה היא האם אין מקום לצמצם את ההגדרה בחוק השבות למי שהוא יהודי, יחד עם מעגל ראשון בלבד. זו שאלה מורכבת שצריך לתת עליה את הדעת".