החברה החרדית בעת קורונה - תפנית או המשכיות?

בפתח הכנס, בפאנל שעסק בזהויות בחברה החרדית שהנחתה ד"ר לי-כהנר חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "האופוזיציה שמציבה החברה החרדית היא מהמאתגרות ביותר שיש לחברה הישראלית להציע, וזאת בין היתר לאור התנגדות החרדים לערכים ולעקרונות דמוקרטיים שנמצאים פעמים רבות בלב הקונצנזוס של החברה הישראלית. היכולת לקיים מדינה יהודית, דמוקרטית ומשגשגת תלויה במענה שניתן לשאלות הללו".

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז ללאום, דת ומדינה: "בפרספקטיבה של 20 שנה היו לנו שלושה אתגרים: הדמוגרפיה, שוויון בנטל - לא רק הביטחוני כי עם גם הכלכלי - וליבה ערכית לחיבור סביב היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. אם הציבור החרדי אינו מקבל את ערכי הבסיס, צריך לראות כיצד מצליחים לחיות ביחד. שני המאמצים הללו כשלו, והחברה החרדית אינה משתלבת בסופו של דבר בחברה הישראלית.

פרידמן הגדיר חרדיות של מבצר המאפיינת את החרדיות האשכנזית, אשר כמעט איננה השתנתה. "החרדיות השנייה היא של אוהל, הספרדית, המאופיינת יותר בתנועה החוצה מהחברה החרדית. הגורם היחיד שהחרדים נותנים לו אמון במשבר הם הרבנים. נדרשת חשיבה מחודשת איך נענים לאתגר הזה".

פרופ' קימי קפלן, פרופ' מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, הגיב לדבריו של ד"ר פרידמן: "יש השתלבות תרבותית וחברתית של חרדיות ליטאית. סמכות הרבנים מעולם לא עורערה, שבר מעולם לא היה. יש מימד שמשדר התנשאות כשמנסים להנדס את החברה החרדית".

מלכי רוטנר, עמיתה במכון שחרית, מנהלת מפתח אשדוד – קידום תעסוקת חרדים: "אני רוצה להציג תחזית אופטימית. הגבול במשבר לא עמד בין מי שעמד בין החברה החרדית למי שבחוץ, אלא בין מי שקיבל את המדע כאמת אבסולוטית. יכול להיות שהמפגינים בבלפור והחברה החרדית עמדו באותו צד, שהיו לה צידוקים אחרים.

הרב יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ציין משבר הקורונה נותן לנו הרבה מקום לאופטימיות, הוא הצליח להציף שאלות עמוקות שמהדהדות פנימה לתוך העולם החרדי".

הפאנל השני בכנס עסק במערכת היחסים בין חרדים ללא-חרדים בצל הקורונה והתקיים בהנחיית פרופ' נסים לאון מאוניברסיטת בר-אילן. פרופ' גיא בן פורת, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, ציין: "תפיסת המשטרה בידי האזרחים משקפת במידה רבה את המעמד האזרחי שלהם, האם היא גורם לביטחון. בציבור החרדי, העובדה כי אתה לבוש כחרדי, אינך יכולה לחשוף אותך לאלימות משטרתית, אבל מחאה חרדית, כן. זהו אחד המרכיבים המרכזיים שמצאנו לחוסר האמון במשטרה".

ד"ר תהילה קלעג'י, אוניברסיטת בן גוריון, אומרת כי "הקשר בין הקהילה למרחב החיצוני מאתגר מאוד. בתחילת הקורונה ראינו כי רמת האמון בממשל הייתה מאוד גבוהה, אבל לאחר הסגר השני רמת האמון צונחת, ועוברת לאמון ברשויות המקומיות".  

ד"ר לטם פרי חזן, אוניברסיטת חיפה, סיפרה על המחקר המשותף עם ד"ר נטע ברק קורן מהאוניברסיטה העברית: "במחקר בקרב מנהלים בחינוך החרדי מצאנו ביקורת שאנחנו לא רגילים לראות אותה על העמדה הרבנית, לעומת רבנים שהפרו את ההוראות, שסברו כי ההחלטות צריכות להתקבל פנימה בקהילה החרדית". ד"ר ברק קורן השלימה כי המסקנות היו כי "הלמידה החברתית הייתה דו-כיוונית ביחסים בין המדינה לחברה החרדית. מנהלים רבים היו מוכנים לציית לתקנות ולהסתמך על החוק, אולם, התחושה הייתה כי החברה החרדית מתחת לרדאר, אין אכיפה, והייתה כאן הזדמנות שהוחמצה, שוב הם הוחרגו".

יאיר אטינגר, כתב ופרשן כאן 11, התייחס לסיקור התקשורתי: "אין ספק שבדור האחרון חלה מהפכה שהיטיבה עם הסיקור החרדי. רק עכשיו התחילה העונה השנייה של שטיסל, יש עניין של ייצוג חרדים בתקשורת שהגיע לשיא, יש רצון וסקרנות. גם בסיקור החדשותי השיח השתנה וכלי התקשורת מעסיקים כתב ופרשן לענייני חרדים. התקשורת כבר לא מחפשת את אותו חרדי שלא עומד בתפילה, והתחילו לדבר על סוגיות משמעותיות כמו תעסוקה ולימודים אקדמיים בחברה החרדית".  

בפאנל בנושא המלחמה במגיפה, אכיפה והסברה בקהילה החרדית, אמר אלוף (מיל) רוני נומה, ראש הדסק החרדי במגן ישראל: "אני אומר בוודאות מוחלטת רוב הציבור החרדי הקפיד וציית להוראות. בסוף יש פה מכלול של אורח חיים, חברותא, שאתה לא יכול לפרק.  אני מציע לכל מי שמחלק ציונים לנסות להיכנס מתחת לאלונקה, אנחנו לומדים כל הזמן. הלקח שלי מהמשבר הוא במקום לדבר על האנשים, לדבר איתם. אנחנו צריכים למצוא את השיח בחברה הישראלית שמצמיח פתרונות חדשים ורלוונטיים. זה מה שניסינו לעשות כאן, לא להגיד אין לימודים, כי זה לא משהו שאתה יכול לעשות אותו לאורך זמן, ובטח בחברה החרדית. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לוקחים את המחלוקת לשיח של סולידריות , וזהו תפקיד של ההנהגה, בוודאי בעידן של אי ודאות ומשבר. אי-אפשר לייצר סולידריות בלי להתפשר".

אריק אדלר, גזבר עיריית בני ברק וראש מטה הקורונה בעיר: "מדינת ישראל הבינה דרך בני ברק את החשיבות של תפקוד רשויות מקומיות, על אחת כמה וכמה ברשויות החרדיות. החברה החרדית ומדינת ישראל הולכים כבר 50 שנה בקווים מקבילים. מדינת ישראל התחילה לעשות קו הסברה שאמנם היה בעברית, אך לא היה מובן לנו. הרשות המקומית השכילה לבצע הסברה חרדית, ומי ששלח פקחים לסגור בתי כנסת בסגר הראשון היה החמ"ל שלנו".  

ד"ר נחומי יפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב, הציגה מחקר שערכה במסגרת המכון: "השאלה היא לא מה קרה לנו בקורונה, אלא איך לא הבנו שזה מה שהולך לקרות. ראינו שזו לא הייתה נקודת מפנה ולא נקודת שבר, אלא כי ההסתכלות שלנו לא הייתה נכוחה. על 'ההתקדמות' של החברה החרדית, ולכן צריך להסתכל למציאות  בעיניים. מדיניות מדויקת צריכה להגיע מתוך הנתונים עצמם".

בפאנל שעסק בשימוש בדיגיטל באוכלוסייה החרדית, אמר ד"ר אסף מלחי, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בן גוריון: "אחד החיבורים הדרמטיים שאנו רואים עוד יותר במשבר הוא בחיבור לאינטרנט ומכשירים חכמים. יש כאן הזדמנויות רבות, ומאידך, יכולות להיות תופעות לא רצויות. השימוש באינטרנט נגזר מהחדירה רבת ההיקף של טכנולוגיה לחברה החרדית, ובמשבר נשים חרדיות עברו בחלקן לעבוד מהבית ואיתן גם האינטרנט".  

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "מתרחשת תופעה מעניינת של עליה בשיעור של 40% בשימוש באינטרנט בקהילה סגורה, זו תופעה ייחודית. השאלה כיום אינה אם לעשות הסדרה במרחבים של הרשת, אלא איזו הסדרה לעשות. בהקשר הזה, ישנן תופעות בשימוש באינטרנט שחשוב להיות ערים להן. לחברה שאין לה רקע של 70 שנות צפייה בטלוויזיה זה עשוי להיות מאוד משמעותי. צריך לקדם אוריינות דיגיטלית בחברה החרדית ולהבין תופעות שליליות".

דודי דרור, מנכ"ל חברת המחקר אסקריא הצביע על ההבדלים בשימוש באינטרנט בין הזרמים החרדים, כאשר החסידי הוא השמרן יותר. "במשבר הקורונה האוכלוסייה השמרנית נכנסת לאינטרנט, אך בוחרת את הדרך ואת השליטה בשימוש בו באמצעות מסננים".

בסיום, סיכם פרופ' ידידיה שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "החרדים מביעים אי אמון גורף במוסדות המדינה, ומאידך, הם סבורים כי ישראל היא המקום הטוב ביותר לחיות בו. המציאות יותר מורכבת, החיים של החרדים בישראל הם טובים, אבל הם לא שותפים באידיאולוגיה ובעולם הרעיונות במדינה. זה יעבור כמשבר נקודתי, ואני למרות מה שאמרו אחרים רואה אופטימיות. אני מקווה שהמפלגות בבחירות הקרובות לא יתפרסו מצד אחד בפני החרדים, ומצד שני לא יצאו כנגד החרדים כאידיולוגיה, מה שעלול לקרות. יש לנו ברית גורל משותפת".

רחלי איבנבוים, מכון שחרית וחברת תלם מיזמים אסטרטגיים, הוסיפה על דבריו כי "בשנה האחרונה אני לא שומעת תודעת מיעוט בחברה החרדית, אלא תודעת קורבן. התחושה הנשמעת היא שמכל עבר סוגרים אותנו, לא מבינים את הצורך שלנו. השאלה היא איך אנו בונים מחדש את האמון".