חופש אקדמי ואוטונומיה מוסדית - על שום מה?
מהם גבולות המושגים "חופש אקדמי" ו"אוטונומיה מוסדית" ו"מערכתית" ומהם יחסי הגומלין ביניהם? מה בין השכלה גבוהה לדמוקרטיה? מהם יעדים ממלכתיים ראויים עבור מערכת ההשכלה הגבוהה, וכיצד ראוי להחליט עליהם ולקדמם? שיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ארגון בשער, מכון נאמן
החופש האקדמי, והאוטונומיה המוסדית והכלל-מערכתית המבוססת עליו, נתפסים כליבת מערכת ההשכלה הגבוהה ותנאים הכרחיים לקיומה ומצוינותה.
דומה כי מזה זמן יש המערערים על הנחות יסוד עליהן מבוססת מערכת ההשכלה הגבוהה, שנחשבו בעבר למוסכמות. בשנים האחרונות גם החריף המתח בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, נשמעו טענות כלפי מרצים וגופים על חריגה מתחום החופש האקדמי ונפגעה עצמאותם של מל"ג וות"ת. לא ברור עד כמה הציבור בכללו מודע להנחות היסוד שהוזכרו לעיל ומכיר את ההקשרים וההצדקות להן, וכי הן מקובלות עליו. בראי השיח הציבורי והפוליטי של העת האחרונה, נבקש לדון במשמעותו של החופש האקדמי, הצדקותיו ונחיצותו - לקידום המדע וההשכלה הגבוהה, לדמוקרטיה ולהשגת יעדים חברתיים וכלכליים.
חלק ראשון
ערכו של חופש אקדמי כשלעצמו ובעבור הדמוקרטיה
חלק שני
תועלות חברתיות וכלכליות הנלוות לפעילות מערכת השכלה גבוהה אוטונומית
בין המשתתפים
פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל
פרופ' חנוך דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מוחמד ותד, דיקן בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
פרופ' אורית חזן, מוסד נאמן והפקולטה לחינוך למדע ולטכנולוגיה, הטכניון
פרופ' מנואל טרכטנברג, בית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יוסי יונה, המחלקה לחינוך, אוניברסטית בן גוריון בנגב
פרופ' פייסל עזאיזה, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
פרופ' אהרון צ'חנובר, הטכניון
פרופ' מוטה קרמניצר, עמית בכיר למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עמוס שפירא, יו"ר אלו"ט, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה, מנכ"ל סלקום ואל על
פרופ' זאב תדמור, מוסד שמואל נאמן
פרופ' יולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר לשעבר ונשיאת המכללה האקדמית בית ברל (החל משנת הלימודים תשפ"א)
בהנחיית עו"ד עדנה הראל-פישר, עמיתת מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
