עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה

להלן עיקרי הדברים:

מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מייסד ומנהל הארגון לשינוי גלובאלי: "עלינו לבנות מוסדות מדינתיים המושתתים על אובייקטיביות. קיטוב קיצוני מוביל לדה-לגיטימציה, וזה האיום האמיתי. אני מאמין במרכז הרדיקלי, כאשר האלטרנטיבה מאוד עגומה".
על השפעות מגפת הקורונה, ציין בלייר כי: "מגפת הקורונה הבהירה שהאתגר העיקרי העומד בפני המשטר הדמוקרטי הוא יעילות. בעולם המשתנה במהירות, כיצד יש לבצע שינויים באופן כזה שהממשלה תוכל לעמוד בקצב. הפרדוקס הוא שברגע שממשלות ופוליטיקאים נדרשים להתאים עצמם למצב הזה – אנחנו חוזרים אחורה לפוליטיקה מפלגתית".
"ממשלות היו על סף החלטה מכיוון שהריביות נמוכות- לחוב כלל אין משמעות. האתגר האמיתי אחרי ההתמודדות עם משבר הקורונה, הוא אופן ההתמודדות של הממשלות עם ההשלכות. האם הדמוקרטיה מוכנה לאתגר הזה?"
"מי שישרוד את המשבר הכלכלי שנגרם בשל נגיף הקורונה הם המשכילים יותר, שאינם חוששים להשתמש בטכנולוגיה. האנשים שצפויים להישאר מאחור הם אותם אלה עם עבודות לא בטוחות, אלה שגם בימי שגרה חיים מהיד לפה. אם לא תהיה כאן הנהגה פוליטית שתעניק לאנשים הללו תקווה לעתיד ואופטימיות, האנשים הפסימיים יסחפו אותם לתרחישים פופוליסטיים גרועים הרבה יותר משחווינו עד כה".

מר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" זוכה פרס פוליצר: "פוליטיקה בינארית של ימין ושמאל לא קיימת יותר. אנו עוברים לפוליטיקה קוואנטית, בה אנשים נמצאים במספר מדינות בו זמנית. עלינו לשאול את עצמנו, האם דמוקרטיות יכולות להתמודד עם זה?"
"המדיה החברתית יצרה חברה עם הפרעות קשה וריכוז, שמורכבת מרשתות חברתיות והרוע שלהן".
על השפעות נגיף הקורונה, אמר פרידמן: "נגיף הקורונה מאלץ אותנו להסתכל על העולם דרך מערכות טבעיות – כימיה, ביולוגיה ופיזיקה. אמא טבע לא תתגמל את החזקים או החכמים ביותר, אלא את המסתגלים ביותר למצב החדש. כל המדינות יצטרכו לעצב מדיניות בת-קיימא שתמקסם את האופן בו אזרחיהן חיים ומתפרנסים. מי שיתמקד בהצלת הכלכלה בלבד, ישלם על כך בחיים".
"בעת הזו, ישנן שלוש אסטרטגיות עיקריות על מנת להתמודד עם משבר הקורונה: המודל הראשון הוא זה של סין, בו קיימות מערכות מעקב אזרחי מאסיביות. אנו רואים את המודל הזה גם מסביב לעולם, כולל בישראל; השני הוא המודל השוודי, שהתיימר ליצור חסינות עדר; והשלישי הוא המודל האמריקאי, שהוא למעשה בלגאן של 50 מדינות".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "וירוס הקורונה תפס את ישראל ברגע ייחודי - בחירות בלתי נגמרות, ראש ממשלה תחת כתב אישום, ואלה חשפו את החולשות של הדמוקרטיה שלנו. אנחנו מבינים כי נדרש לחזק את הכנסת אל מול הרשות המבצעת ולחזק את המערכת השיפוטית כעצמאית".

פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, נגידת בנק ישראל לשעבר: "למשבר הכלכלי יש השלכות חריפות מאוד על הכלכלה, ובדומה למתרחש בעולם, שיעור האבטלה מטפס. למרות שיש לנו ממשלה נבחרת, היא עדיין מתנהלת כאילו היא לקראת בחירות, מה שמוביל להחלטות פופולאריות, בשעה שנחוצים צעדים שייתנו ודאות לשוק. תכניות הסיוע דומות למדינות אחרות, אם כי יותר צנועות, אולם חלק מהתכניות פחות ממוקדות. למשל, המענק לפי מספר ילדים שניתן לפני החגים שהיה למעשה בזבוז בהתמודדות במשבר, במקום כלים ממוקדים יותר".  

פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "פרופ' אזרחי היה אחד המייסדים של המכון, ואין דרך טובה יותר לציין את זכרו מאשר לקיים את הכנס הזה, בייחוד סביב נושא עתיד הדמוקרטיה. אנחנו מודים לתומכים שלנו שממשיכים לתמוך בזמנים קשים אלה ולמשפחת אזרחי".