20 שנה לחקיקת חוק חופש המידע

כנס מיוחד ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, איגוד האינטרנט הישראלי, וביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל, לציון 20 שנה לחקיקת חוק חופש המידע. בכנס לקחו חלק בין השאר: שרת המשפטים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד המשפטים ומומחים מהאקדמיה ומארגוני החברה האזרחית.

בשיחה שקיימה עורכת גלובס, נעמה סיקולר, עם שרת המשפטים איילת שקד, אמרה השרה, כי: "כמו שאנחנו לא מעלים על דעתנו לחשוף דיוני שופטים או ישיבת מערכת של כתבים, לא נכון לחשוף כל דיון שמתקיים בין פוליטיקאים. עם זאת, חשוב להרחיב את תחולת חוק חופש המידע ולהביא את היחידה לחופש המידע לפעול גם ברשויות המקומיות, גם על מנת למנוע שחיתות. כמו כן, צריך לחשוף את ההצבעות בוועדת שרים לחקיקה". בהקשר לפסקת ההתגברות, ציינה שקד, כי קיימת הסכמה שצריך להסדיר את חוק יסוד: החקיקה והיחסים בין הרשויות, ויש אי הסכמה בינה לבין נשיאת בית המשפט העליון וחלק משופטי העליון: "לא פנו אלי בנושא פשרה בנושא בשבועיים האחרונים ואשמח לבחון כל רעיון שיביא ראש הממשלה".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר: "אף אחד לא רוצה להיתפס ככזה שפועל נגד השקיפות היום וזה דבר טוב, אבל צריך להגיד שלפי מדדים בינלאומיים אובייקטיביים, ישראל היא המדינה שעשתה את הקפיצה הגדולה ביותר בנושא חופש המידע בעולם בשנים האחרונות. מי שמוביל את הנושא הוא ראש הממשלה ואני מוביל את התהליך הזה מטעמו. אין ראש ממשלה שעשה יותר בתחום הזה, בראש ובראשונה כי זה מועיל גם לכלכלה. הבעיה כיום היא שמוטל בחוק נטל לא מידתי על הרשות המבצעת. לצערי, מוגשות באמצעות החוק אלפי בקשות שיכולות להשבית רשויות ממשלתיות שצריכות להשקיע בהן אלפי שעות. לעיתים הבקשות נועדו גם לצורך ניגוח אישי ופוליטי, ולכן צריך לחשוב האם החוק כיום מתאים או שצריך לשנות אותו ולשים מגבלות".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק חופש המידע מבטא ערכים דמוקרטיים בסיסיים וקונצנזואליים ואין ספק שזהו חוק חשוב ביותר. בהקשר של היכולת להגיד כל דבר בישראל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנו עדים בשבועות האחרונים על רקע הדיון הלגיטימי בפסקת ההתגברות, בקמפיין שהפך את בית המשפט העליון לאויב העם וזה שמסייע למחבלים. בניגוד לדיון הלגיטימי על מגבלות הרשות השופטת, אסור לאפשר אווירה כזו של שיסוי וראוי שיאמרו אמירות נחרצות שיגנו את התופעה הזו".

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים: "ככל שנחשף יותר, על בעלי תפקידים שעסוקים לטייל במשך היום במקום לעבוד, יש שינוי התנהגות שהוא מבורך ברובו. הדבר החשוב ביותר בחופש המידע ושקיפות הוא לא שיפור הכלכלה, אלא אמון הציבור שיש בו ערך בפני עצמו. עיתונאים השכילו לשאול אותנו שאלות שמחנכות אותנו והחשש מהשיפוט של הציבור גם מועיל לתפקוד הממשלה".

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק חופש המידע הוא שלם הגדול מסכום חלקיו. יש לו השפעות ארגוניות ובין-מוסדיות, והוא מדיניות שמגיעה מלמטה. הוא נטוע במציאות משום שהוא נחקק בזמן מהפכת המידע והפך לחלק ממנה. חשוב מאוד שיהיה גם תיווך של המידע, אחרת כל עידן המידע לא שווה".

פרופ' לורנס לסיג, אוניברסיטת הרווארד: "אם היו שואלים אותנו לפני שנים, היינו עונים שצריך להפיץ ולחזק את הדמוקרטיה לכל מקום. היום כשיש כל כך הרבה דמוקרטיות, יש לעיתים תחושה בקרב הציבור שהדמוקרטיה נתפסה על ידי האליטות. כך לעיתים, בשל ערך השקיפות בדמוקרטיה, ישנם מקרים שבהם היא מביאה לחוסר אמון בממשלה ופגיעה בדמוקרטיה. היום גם כל מידע יכול להיות מופץ ברשתות החברתיות ויכולים להשתמש בו בצורה לא נאותה. לכן, צריך לפעול בכדי ששקיפות תשרת את הדמוקרטיה ולא תפגע בה ותהפוך אותה לביטוי של פוליטיקה קיצונית שפוגעת ומביכה את האחר".

רבקי דב"ש, ראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים: "שיח כמו שאנחנו מקיימים היום על חוק חופש המידע לא היה קורה לפני חמש שנים. השימוש לצרכים צהובים בבקשות חופש מידע הוא לא כזה נפוץ, ויש המון בקשות על נושאים מהותיים. בסוף, כולנו רוצים שהשירות הציבורי ישתפר והמטרה הראשונה של החוק היא לשפר את השירות שאנחנו מקבלים. הגיעה העת לחדד את הציפיה שלנו מחוק חופש המידע- הציפיה מהשירות הציבורי היא שיפעל להנגיש מידע חשוב בצורה פשוטה ולא רק ברמה הטכנית. מצד שני, מהעמותות השותפות לדרך, יש ציפייה לאחריות ולהבנת הצורך להבין את מורכבות הנתונים ולא להסתפק רק במידע שיביא כותרת בעיתון".

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "צריך להבין שברגע שיש פרוטוקול מסודר או שמקליטים אותך יש שינוי התנהגות ואז הדיונים עוברים למקומות אחרים ולא מוקלטים והתוצאה לא טובה. צריך לחשוב גם על תוצאה של שקיפות. למשל בנושא הכספים הקואליציוניים שמפורסמים, יש ביקורת שהשקיפות הביאה לתחרות מי משיג יותר ולכן חשוב שנדע שחוק חופש המידע הוא לא ערך יחיד".

ד"ר רועי פלד, המכללה למנהל: "יש אפקט מצנן שהוא גם טוב בשקיפות של דיונים סגורים. לב העניין הוא הדברים ש"לא צריכים לדעת". לב החוק הוא שהממשלה לא צריכה להחליט מה לא צריך לדעת. הרעיון להוציא את פעילות המשרד לאסטרטגיה נגד החרם כולה, שעלותה 600 מיליון שקל, מחובת הכפיפות לחוק חופש המידע היא שערוריה".

עו"ד אלונה וינוגרד, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "צריך לזכור שבלי ארגוני החברה האזרחית חוק חופש המידע היה אות מתה בספר החוקים. בעקבות בקשות גם על הוצאות ראש הממשלה, בנו נהלים והיום אנחנו מדברים על דברים יותר מאתגרים וקשים וצריך למצוא את האיזון. התפקיד של הארגונים האזרחיים הוא לאתגר ויש המון בקשות חשובות ועקרוניות".

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתית: "הממשלה קיבלה החלטה לפתוח את כל מאגרי המידע בפורמט שיכול לשמש את הציבור, כל עוד אין בעיות ביטחון. זה דבר חסר תקדים".