מדברים עצמאות - 70 למגילה

אירוע משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולבית העצמאות, בו נידונה השפעת הכרזת העצמאות וחוק יסוד: כבוד האדם שחוקק לפני 26 שנים.

להלן עיקרי הדברים:

פרופ' יורם שחר, מהמרכז הבינתחומי, אמר כי: "כל מילה במגילת העצמאות נכתבה בצורה מדויקת תוך הקפדה. המסמך כל כך חשוב, משום שזו הפעם האחרונה שכל עם ישראל הסכים על משהו, שהיה חזון משותף". 

פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "מגילת העצמאות היא מסמך שעומד בפני עצמו ומעל לכותביו ולכן חייבים לפרש אותו. חוק יסוד: כבוד האדם הגיע כפשרה, ולכן קיבלנו חוק חלקי וחסר. ערך השוויון, למשל אינו כתוב בצורה מפורשת, כמו במגילת העצמאות. זאת משום שהיו מתנגדים לשילוב המושג כמו גם שילוב חופש הביטוי וחופש הדת. למדינת ישראל יש הישגים פנומנליים, וסביר שכותבי המגילה לא היו מצליחים להעלות בדעתם את ההישגים הטכנולוגיים, הביטחוניים והכלכליים. אמנם ישראל היא מעצמה, אך עדיין לא השלמנו את התהליכים המתבקשים לעיגון זכויות האדם".

שלומי חתוכה, משורר ופעיל חברתי, תאגיד השידור הציבור: "יש ציבורים רבים במדינת ישראל שאחרי 70 שנה מתמודדים עדיין עם המציאות ולא עם המילים. והמציאות היא שהייתה אפליה שיטתית ואכזרית שהתבססה על גזענות ויש ציבור פריבילגי שאין לו שום הצדקה להיות כזה. לכן, הירושה שלנו היא גזענות שמשפיעה גם היום על היעדר השוויון בחברה הישראלית".

רחלי איבנבוים, מנכ"לית ומייסדת מובילות: "כבת לקהילה החרדית, לעמוד בבית העצמאות ולהעמיק במגילת העצמאות זה דבר שהוא לא מובן מאליו וזו זכות גדולה. למרות כור ההיתוך, מדינת ישראל הצליחה לתת לכל אדם את החופש לבחור את דרכו. אנחנו חוליה בשרשרת הציונית הגדולה, ועלינו מוטלת המשימה להמשיך הלאה לציונות שרואה ערך וכבוד בגיוון ובפסיפס האנושי, לגלות איך קבוצה של אנשים מסוגלת לממש כל אחד את זהותו בתוך הקולקטיב הישראלי".

ד"ר מנאל תותרי ג'ובראן, אוניברסיטת בר-אילן: "מדינת ישראל נכשלה בכך שהאידיאולוגיה הציונית הביאה למצב שבו היישובים הערבים נמצאים בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי. זאת בשל אותה אידיאולוגיה שדאגה לייהוד הגליל, ולא לפיתוח היישובים הערבים. הפרדוקס הוא שהערבים ממעמד הביניים בורחים ליישובים היהודים בשל המדיניות הזו, בעוד שהיהודים לא רוצים לקבל אותם וזו הטרגדיה שאנו חיים בה".