עשור לפעילות הכלכלית-חברתית של ממשלות ישראל בחברה הערבית

הכנס לציון עשור להקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים של התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי.

שופט בית המשפט העליון לשעבר, סלים ג'ובראן אמר בהתבטאות ראשונה לאחר פרישתו, כי: "כנסת ישראל צריכה לחוקק חוק יסוד זכויות אדם, שיכלול את נושא השוויון. זה נכון שיש לנו חוקי יסוד מאוד טובים, כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אבל זה לא מספיק. חשוב גם שיהיה לנו בית משפט חזק ועצמאי שיוכל להגן על זכויות אדם ובראש ובראשונה על נושא השוויון ולא רק לערבים- גם לקשישים, לעולים ולנכים". ג'ובראן הוסיף, כי בעבר החברה הערבית היתה מוגדרת כנטל על המדינה, אך היום מדובר בנכס בכל המובנים ויש לדאוג לשיפור משמעותי בתחומי החינוך, התשתיות, הדיור ותקצוב הרשויות המקומיות.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר, כי: "יש מגמת שיפור והתקדמות על הנייר בכל הנושא של קידום החברה ערבית למשל בהשכלה הגבוהה, אך מצד שני נתוני הסקרים שלנו מצביעים על מגמה מדאיגה של חוסר הלגיטימציה בעיני רוב הציבור היהודי לשילוב ערבים בתהליכי קבלת ההחלטות. זהו אתגר משמעותי להנהגה הישראלית וישראל היא מדינה מספיק קטנה כדי שנוכל להשפיע ולשנות את המציאות".

איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים: "כדי לטפל במגזר העסקי ולהצמיח את הכלכלה בחברה הערבית חייבים להשקיע בתשתיות וליצור סביבה תומכת. החלטה 922, תוכנית החומש בעלות של 15 מליארד ש"ח שאישרה הממשלה, אותה הובילו באגף תקציבים, מביאה לידי ביטוי את השינוי המקיף הנעשה מתוך משרדי הממשלה. ההישג הנדרש הוא שהמשרדים הממשלתיים יתייחסו לאוכלוסיות המיעוטים כשוות ובמקביל יתנו מענה לצרכים הייחודים שלהן".

מאזן גנאים, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש עיריית סח'נין: "תכנית החומש נותנת מענה רק לחלק מהבעיות והחסמים של החברה הערבית. כך למשל, ב-45% מהיישובים הערבים לא קיימת תכנית מתאר ואין חלוקת ארנונה צודקת. אם לא יקימו צוות בינמשרדי שיטפל נקודתית בכל יישוב ויישוב, לא נגיע להישגים".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה: "בחברה הערבית קיימת מצוקה וחוסר אמון שמנעו ממנה לגשת לנציבות, אבל המגמה הולכת ומשתנה. היום, חשוב לנו לא רק לאכוף אלא גם להנגיש עבור האוכלוסיה את זכויותיה. בהתבוננות אחורה, ניכר שבתי משפט לא פוסקים סכומים שמרתיעים מעסיקים, ואין מספיק שיימינג למעסיקים מפלים. לכן, לצד האכיפה, אנחנו עוברים לעבודת שטח שתעלה את המודעות לזכויות העובדים גם בקרב המעסיקים וכמובן בקרב העובדים".

נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה: "חינוך הוא הבסיס לשינוי ומערכת החינוך הערבית נבדלת מזו היהודית בכך שהיא צריכה לתת לתלמידים ערכים ותכנים נוספים כמו שפה והתאמה לחברה מערבית ואינדיבידואליסטית וזהו האתגר המשמעותי ביותר עבור החברה הערבית לעשור הבא".

בכנס הוצגו גם נתוני המחקר "שותפות בערבון מוגבל", שנערך על ידי פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.