מינויי בכירים בשירות המדינה

מנכ"לי משרד המשפטים והבריאות אמי פלמור ומשה בר סימן טוב, הביעו אתמול תמיכה ביוזמת החקיקה שמובילה שרת המשפטים איילת שקד, המבקשת להגדיל את השפעת הפוליטיקאים בשירות הציבורי בכלל ובמינויים המקצועיים בפרט.

בדיון המיוחד על היוזמות להגברת המינויים הפוליטיים בשירות המדינה ובהן: "חוק הג'ובים", "חוק היועמ"שים", שינוי הרכב ועדות האיתור והוספת משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה השתתפו מנכ"לי משרדי ממשלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות, חברי כנסת ומומחים.

להלן עיקרי הדברים:

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "השילוב של יותר מינויים פוליטיים עם חוסר היציבות הפוליטית שלנו יצור כאוס משילותי. יש לחזק את הגמישות, ליישם את הרפורמה בשירות המדינה ולתקן את שיטת הממשל שלנו, כך שהשרים יוכלו באמת לעבוד".

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח: "בתקופה האחרונה אנחנו קמים כל בוקר לקרב בלימה בממשלה בתחום הזה. כל סיפור המשילות מתמצה בשאלה האם קיימת אפשרות למנות אדם כזה או אחר לצידו של השר וזו לא המהות. יש לטפל בבעיות העומק של השירות הציבורי".

משה דיין, לשעבר נציב שירות המדינה: "זה נכון שיש בעית משילות אבל זה לא קשור לסיפור של המינויים. היוזמות שעל הפרק הן מסה מסוכנת. בתור מי שראה איך הדברים מתנהלים בחדרי חדרים, השינויים הללו לא מתאימים לתרבות הפוליטית שלנו. המודל שלפיו הדרג המקצועי מרצה את הדרג הפוליטי הוא מודל גרוע. לב העניין הוא שמירה על המינויים המקצועיים".

אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות: "בניגוד לשירות המדינה, החברות הממשלתיות התאפיינו בעבר במינויים פוליטיים רבים, מרמת הנהג ועד הדירקטורים. עכשיו מנסים להדביק את המושג משילות ולהצדיק ג'ובים פוליטיים. אין בעולם המערבי, כולל בארצות הברית, מצב שבו שר ממנה אנשים בחברות הממשלתיות. דברים כאלו קיימם רק בעולם השלישי".

ח"כ יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות: "אי אפשר להתעלם מהעובדה שבגלל חוסר היציבות של הממשלות כל שר מבקש ליישם את האג'נדה שלו. כשיזמתי את הרפורמה במשרד הבריאות בנושא הביטוחים למשל, כל פונקציה כמעט יכלה לשים לי רגליים תחת ההבנה שלא אשאר עוד הרבה זמן בתפקיד. היוזמות האחרונות יובילו לכך שאנשים פוליטיים דואגים לעצמם ופותחים את הפתח לאנשים פוליטיים אחרים להתגנב".

עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים: "אין שום בעיה עם הקטנת הנציגים של אנשי המקצוע בוועדות האיתור. מדובר ב'דמגוגיה על פוליטיזציה', שכן בסופו של דבר תנאי הסף לתפקיד כבר מנפים את המועמדים הלא רלבנטיים. מנכ"ל רוצה לידו את האיש הכי מקצועי".

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו: "יש מתח בין האתוס של שירות ציבורי המחויב לציבור לבין דרג מדיני שרוצה לבצע. התפתחה תפישה שמרנית שמשילות זה שאף אחד לא יתערב- תקשורת, בית משפט ודרג מקצועי. אני מסכים שצריך לחזק את הדרג הנבחר, אבל יש טשטוש בין עודף משפטיזציה לבין מקורביזם, וזה מאפיין כל מפלגה שולטת לאורך שנים. תמיד טוב למי שבשלטון לערער את שומרי הסף. דווקא בימים כאלו של חקירות, אסור לגעת בשומרי הסף ולא סביר שח"כ מהליכוד ידבר עכשיו על מינוי יועמ"שים על ידי השר. אלו אמירות לא לגיטימיות".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "מה שאנחנו רואים זו ריאקציה למצב שבו יש חוסר וודאות על אורך הקדנציה של השר ורוב האנשים רוצים להשאיר חותם. במאבק עם שומר סף אפשר לאבד שנה או שנתיים ולכן חייבים לשנות ולאפשר יישום מדיניות". בר סימן טוב הוסיף כי "שינוי הרכב ועדות האיתור לא יפגע כלל בטיב האנשים שמגיעים לשירות הציבורי".

עו"ד מייק בלאס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "יש בעית משילות אבל היא הפוכה- הפקיד כל הזמן צריך להתאים את עצמו למדיניות שמשתנה בגלל חילופי שרים. בנוסף, השרים מתקשים לנהל פקידים עם אג'נדה. חוק היועמ"שים עלול ליצור נזק אדיר לשרים, משום שהיועץ שליווה חוק או מהלך ארוך טווח יתחלף ולא תהיה המשכיות. אני כבר לא מדבר על הנוסחא של שקד שתיצור מינוי פוליטי ל-7 שנים, כך ששר ימנה יועץ משפטי כמשרת אמון שלו והוא ישאר עם השרים הבאים".

רחלי אדרי, מנכ"לית "מעש": "אנחנו חווים מתקפה כאילו הפקידים הם אויבי משרדי הממשלה. זו תפישה מעוותת. מי שרוצה למשול לא צריך למנות אנשים לא מוכשרים לתפקידם".

מוטי שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מבדיקה שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי שאנחנו מצליחים רק בחברות הממשלתיות. בשאר התפקידים בשירות הציבורי חלה ירידה במדדים הבינלאומיים".

רון דול, יועמ"ש נציבות שירות המדינה עדכן כי ועדת השירות עומדת להתכנס בקרוב ולדון בחלק מההצעות, ככל הנראה עוד בחודש אוגוסט.

הדיון התקיים בהנחית העיתונאית דפנה ליאל, הכתבת הפרלמנטרית של חדשות 2.