הצעת החוקה השלמה
כינוס המועצה הציבורית נערך במשך יומיים תמימים. לבאי הכינוס, אשר קבלו את טיוטת ההצעה השלמה לחוקה בהסכמה עוד בחודש דצמבר, חולקו מסמכים המרכזים את ההערות וההארות שהתקבלו עד למועד הכינוס.
הכינוס נפתח בקבלת פנים בבית נשיא המדינה, בה הציגו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון והשופט מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) ויו"ר המועצה הציבורית את הצגת עבודת המכון ומטרות הכינוס השניים עשר של המועצה. לאחר נאומו של נשיא המדינה, מר משה קצב, התכנסה המליאה במלון שרתון בירושלים. במליאה פתח השופט שמגר בדברים אודות חשיבותה של הכנסת כנציגת העם ובעלת הסמכות היחידה לקבלת החוקה. שמגר הדגיש את התפקיד הכפול של הכנסת כמחוקקת וכמועצה מכוננת. בדבריו הדגיש שמגר את חשיבות ההצעה כהצעה מקיפה, אשר בעיצובה הכולל הושקעה מחשבה והיא אינה בבחינת חיבור טלאי חוקים. הבנת מהותה של החוקה כמסמך שלם תתרום לדעת שמגר לצמצום רב של אי הבנות פוטנציאליות בעת קריאתה. לאחר סיום הכנת הטיוטה תוגש הטיוטה לועדת הכנסת לשם טיפולה העצמאי והחופשי.
השרה ציפי ליבני, אשר הדגישה כי היא מבקשת לפעול לכינונה של חוקה בהסכמה ככל שניתן, הדגישה בתגובה לשאלתו של יו"ר הכנסת רובי ריבלין, כי לדעתה אין הממשלה צריכה לקבל החלטה בקשר לחוקה בהסכמה. ליבני ציינה עוד כי אינה רואה מניעה להתקדמות בתהליך וכי אין הממשלה כבולה בנושא זה, לפי ראותה עיניה, בהסכמים הקואליציוניים. ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת סיכם את המליאה.
במהלך ארוחת הצהריים נאם יו"ר הכנסת רובי ריבלין אשר הביע עמדתו לגבי הצורך במשאל עם כחלק מתהליך אישור החוקה.
לאחר מושב המליאה התחלקו המשתתפים לשלוש קבוצות עבודה נפרדות בנושאים שונים:
- קבוצה א' עסקה בנושא "דת ומדינה". בהנחיית פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה; אוניברסיטת בר-אילן ופרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים.
- קבוצה ב' התמקדה בנושא "מדינה יהודית ומדינת אזרחיה". בהנחיית השופט מאיר שמגר, יו"ר המועצה הציבורית ונשיא בית המשפט העליון (בדימוס) ופרופ' אביעזר רביצקי, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים
- קבוצה ג' דנה בנושא "מגילת הזכויות: זכויות הפרט וזכויות חברתיות". בהנחיית עו"ד דן מרידור, המכון הישראלי לדמוקרטיה; משרד עורכי דין צדוק ושות' ופרופ' אבי בן בסט, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים.
ביום שישי נפגשו חברי המועצה בשעה 8:30 בבוקר והמשיכו בדיון במליאה בסוגיות שונות הקשורות לפרק המשטרי ובדיון פתוח בטיוטה. בדיון המרתק הגיבו מרבית החברים ביניהם פרופ' רות גביזון שהעלתה את ההצעה לחשוב על מסמך חוקתי שאינו משוריין לפרק מעבר, פרופ' פרנסיס רדאי שהדגישה את חשיבות נושא השיוויון בעיקר בהקשר המגדרי. עו"ס אתי פרץ הדגישה את חשיבות עיגונן של זכויות חברתיות ובייחוד את הצורך, לטעמה, בקביעת רף מחייב לחלקן. פרופ' זאב סגל הציע לקצץ באופן משמעותי בחוקה ולהפוך אותה למסמך עקרונות וערכים. על הצעה זו הגיב פרופ' רביצקי בהצעה שהחוקה תכיל פרק דקלרטיבי ורזה של עקרונות וערכים ופרק מפורט יותר. את הדיונים כולם ניתן יהיה לראות בקרוב בשידור הוידאו מהכינוס.
לסיכום הדיון הציגו רכזי שלוש קבוצות העבודה מיום חמישי את עיקרי הדיונים שנערכו. קו של דימיון נמתח בין הדוברים עת הדגישו כי סעיפים מסויימים נתפשו בעיני חלק מהמשתתפים כביטוי לויתור מרחיק לכת בעוד האחרים ראו את ניסוחם של אותם הסעיפים כאילו לא הושגה בהם כל פשרה.
בדברי הסיכום של פרופ' ידידיה שטרן הדגיש שטרן את הקושי, שניכר במועצה, לקבל ולהבין את משמעות מושג הפשרה. בעוד צוות המכון אשר ניסח את החוקה עבר תהליך פסיכולוגי וחברתי ארך במהלך שנות העבודה על החוקה, תהליך אשר הוליד טיוטה שלמה שכללה ויתורים הדדיים, הרי שחברי המועצה לא עברו תהליך דומה.
close
ריאיון עם ד"ר אריק כרמון לרגל השלמה הטיוטה המלאה
ההליך החוקתי שמטרתו היא גיבוש חוקה בהסכמה באמצעות דיונים במועצות ציבוריות ואזוריות, הגיע לנקודת ציון חשובה עם כינוס המועצה הציבורית המסכמת. בכינוס ששודר בשידור חי, דנו משתתפי המועצה על טיוטת החוקה השלמה המשקפת עבודה ארוכה ופשרות מורכבות ומאוזנות אשר גובשו לכדי מסמך אחד. אריק כרמון, נשיא המכון, מספר על המועצה ועל החוקה:
האם בכינוס המועצה הקרוב תוצג חוקה שלמה?
המטרה העיקרית של הכינוס היא להיוועץ עם חברי המועצה לגבי ההמלצות. למעשה, לפנינו אתגר במימדים היסטוריים. הנייר שלנו הוא תוצאה של פשרות אליהן נדרשו כל העמיתים הבכירים של המכון שהשתתפו בניסוח החוקה. ההגעה להסכמה הייתה כרוכה במאמץ נפשי קשה מאוד. זוהי הפעם הראשונה שאנו חושפים את הפשרות בפני גוף שלא עבר את התהליך הפסיכולוגי הממושך של השגת איזונים והסכמה על פשרות, כך שלמעשה המועצה המסכמת היא מועצה פותחת לתהליך הטמעת הפשרה. המועצה תהיה נייר הלקמוס של כל החברה הישראלית להצעת החוקה.
האם ניתן יהיה עוד להשפיע על הטיוטה או שהיא אינה פתוחה לשינויים?
בטקסט כל כך מורכב לא יכול להיות תוצר עבודתם של מאה אנשים. עם קבוצה של 8 אנשים גילינו עד כמה התהליך מורכב וארוך – כשהתחלנו את המהלך בפברואר 2003 חשבנו שנסיים את הטיוטה תוך מספר חודשים. הגישה שלנו פתוחה להתייעצויות, לרעיונות חדשים שאלי לא חשבנו עליהם. כמובן שישנם רעיונות שחשבנו עליהם שלא נכנסו לטיוטה בסופו של דבר.
מה הם בעינייך ההישגים המרכזיים בחוקה המתגבשת?
אני רואה שלושה הישגים מרכזיים: ראשית - זו הפעם הראשונה בה גובש מסמך שלם. המשמעות העיקרית של מסמך שלם היא שהמסמך מבטא איזונים בין דרישות ורגשות של צדדים שונים. המסמך קוהרנטי והושקעה מחשבה רבה גם בעריכתו – אילו פרקים תכיל החוקה ומה יהיה מיקומם. שנית, החוקה עברה "בקרת איכות" קפדנית – אין כמעט סעיף שלא נבדק ונבחן מול המצוי ב30 עד 60 חוקות נוספות. עשינו מאמץ אדיר לשמור על הפן המקצועי ולתת נופך מודרני לכל נושאי החוקה. שלישית, הפשרות שהגענו אליהן הן הישג אדיר. המסמך, כמו כל חוקה, משקף הישגים לכל אחד מהסקטורים בחברה הישראלית, הישגים שהם תוצרים של פשרה מצד כלל המגזרים האחרים.
האם אתה צופה כי הכנסת תצליח עוד בקדנציה הנוכחית לחוקק חוקה לישראל?
אין סיכוי. כולנו מקווים שהכנסת תצליח – וכאן אני חבר בקבוצת האופטימיים – להעביר את החוקה השלמה בקריאה ראשונה, על מנת ליצור רציפות לכנסת הבאה.
לאור הזעזועים הפוקדים והצפויים לפקוד את הדמוקרטיה הישראלית, בראשם ההתנתקות, כיצד יכולה חוקה בהסכמה – אם בכלל – לסייע ליציבות הדמוקרטיה הישראלית?
אין לי תשובה קלה לשאלה כל כך קשה. קיימות שתי גישות: אחת שטוענת כי הטראומה שמתהווה, בייחוד לציבור הדתי, תהיה כל כך קשה ולכן אין זה הזמן לפשרות ולהדברות. גישה שנייה גורסת כי דווקא בגלל המשבר יש צורך חיוני להידבר. המשבר יוצר הזדמנות להשגת הסכמות ולשכנע את הניצים משני הצדדים. אני עצמי שייך לקטגוריה השנייה.
אם הייתה חוקה כל נושא משאל העם, שהוא בעייתי ונגטיבי בעיני, בכלל לא היה עולה. בסוגית ההתנתקות עיקר הזעם מופנה כלפי ראש הממשלה ותהליך קבלת ההחלטות שהוביל לכך, יתכן ויש מידה של צדק בדברי המתלוננים אבל המתנגדים חוצים את הגבול, כופרים בכללי המשחק ובלגיטימיות של ההחלטות המתקבלות בידי ראש הממשלה. במצב בו כללי המשחק יהיו מוגדרים, מוסכמים וקשיחים – כאשר תהיה חוקה – אני מאמין שמצבנו יהיה יציב וטוב יותר.
UpdateCancel
- תגיות:
- חוקה בהסכמה