דמוקרטיה, דיני מלחמה וזכויות מיעוט

האם תפיסות לאומיות יכולות לדור בכפיפה אחת עם ערכי הדמוקרטיה? רבים יטענו שלא. למשל: מה קורה שהצורך להגן על ביטחון המדינה ותדמיתה מחייבים להסתיר עברות שביצעו חיילים – האם ראוי או לא ראוי לספר על כך? מי שייספר או ידווח ודאי ייחשב בוגד (במקרה הרע) או שמאלני יפה נפש (במקרה הטוב).

נתן אלתרמן לא "נחשד" מעולם בשמאלניות. הוא החזיק בתפיסת עולם לאומית מובהקת והיה מאוהבי צה"ל ומחויב לביטחון ישראל בכל נימי נפשו. לאחר מלחמת ששת הימים היה אפילו מראשי "ארץ ישראל השלמה". בה בעת הוא היה נאמן לערכי הדמוקרטיה וקרא להגן עליהם בכל דרך.

החוברת מביאה קטעים מהגותו של אלתרמן – המשורר והפובליציסט – ובוחנת באמצעותם את גישתו לערכי הדמוקרטיה: חשיבות המשפט - אבן יסוד של כל משטר דמוקרטי; דיני מלחמה - כן לצבא חזק אבל רק כזה שכפוף לדיני המלחמה; חופש הביטוי - מה בין שמירת סוד לבין טיוח?; ביקורת על השלטון; היחס למיעוט החי בקרבנו; ועוד.

הורידו את החוברת המלאה
קראו את החוברת המאחדת את שלושת ההוגים: בגין, ז'בוטינסקי ואלתרמן, עם הקדמתו של חיים גורי

על הסדרה:

חוברת זו היא השלישית בסדרת חוברות להורדה חינם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. קודמותיה בדקו את משנותיהם של זאב ז'בוטינסקי ושל מנחם בגין, שני אישים בעלי השקפות לאומיות מובהקות אשר היו מחויבים לחלוטין לביטחון המדינה, אבל לא פחות – לערכיה הדמוקרטיים.

קראו את החוברת המאחדת את שלושת ההוגים: בגין, ז'בוטינסקי ואלתרמן, עם הקדמתו של חיים גורי