בלי כוונה

המאבק בטרור מעורר שאלות קשות - מעשיות, משפטיות ומוסריות. אחת מהן היא הסכנה לפגיעה בחפים מפשע במסגרת פעולות לסיכול טרור.

הדין מתיר פגיעה בטרוריסט עצמו כאשר הוא משתתף פעיל בפעולת טרור. אבל האם מותר לנקוט פעולת סיכול שיוצרת גם סכנה ממשית, ואף בהסתברות גבוהה, לפגיעה בחפים מפשע? מתי הסכנה לפגיעה בחפים מפשע הופכת את פעולת הסיכול לבלתי מידתית ובלתי מוצדקת? האם יש הבדל מוסרי בין פעולת הסיכול, הכרוכה בסכנה חמורה של פגיעה בחפים מפשע, לבין מעשה טרור? השאלות הללו אינן מיוחדות  רק להתמודדות עם הטרור. הן מתעוררת גם בהקשרים אחרים, כגון בהגנה עצמית ובדיני המלחמה, כאשר פגיעה במטרה צבאית לגיטימית כרוכה בפגיעה בחפים מפשע.

הספר דן בשאלות אלו ומתמקד בהקשר של המאבק הישראלי בסכנת הטרור הפלסטיני.
ארבעה הוגים מתמודדים עם הסוגיות הקשות העולות בו: פרופ' דוד אנוך מהחוג לפילוסופיה ומהפקולטה למשפטים באוניברסיטה, ד"ר עידו פורת מהמכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, ד"ר ראם שגב מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים  ופרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בכתיבתם הם מנתחים מושגים מרכזיים, מתכתבים עם הוגים מרחבי העולם ומתפלמסים זה עם זה. הספר אינו מספק פתרון חד-משמעי לדילמות הקשות המובאות בו, אך הוא פותח את הדיון בהן לנקודות מבט חדשות.