מדינה יהודית ודמוקרטית

סוגיית ההיתכנות של מדינה, שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, היא מן הסוגיות הקיומיות בחייה הפוליטיים והתרבותיים של החברה הישראלית, ואף ביחסיה עם חברות שכנות ואחרות. נודע לה מקום מרכזי בכל דיון יסודי על סדרי ממשל, זכויות אדם ואזרח, ואסטרטגיות ביטחוניות וכלכליות.

הוויכוח הנוקב על ''המדינה היהודית והדמוקרטית'', מכיל הנחות מובלעות ומפורשות בדבר טבעם של מוסד המדינה, היהדות והדמוקרטיה. הנחות אלו מובילות רבים וטובים לפקפק בהיתכנותו של שילוב כלשהו בין יהדות לדמוקרטיה, ולפעול לכינונה של ''מדינה יהודית'' או ''מדינה דמוקרטית'' במקום המדינה היהודית והדמוקרטית. רבים נוטים לפרש את היהדות בהקשר זה על פי המשפט העברי או אוטופיות מתורותיהם של הוגים יהודים מן העבר, תוך התעלמות מן הניסיון ארוך הימים של חיים יהודיים בקהילות בפזורה. מנגד נוטים רבים להגדיר את הדמוקרטיה בהקשר זה על פי תיאוריות ליברליות והתפלמסותן עם תיאוריות רפובליקניות, תוך התעלמות הן מתיאוריות רב-תרבותיות, והן מן היישומים השונים של רעיונות דמוקרטיים הלכה למעשה. זאת ועוד, בשעה שרבים וטובים כתבו זה מכבר על היחסים שבין יהדות לדמוקרטיה, מעטים נתנו דעתם על השפעת מוסד המדינה על אפשריות וטיב השילוב ביניהן.כניסתו המאוחרת, אך לפני כ-55 שנים, של מוסד המדינה לתוך מערכת היחסים המתוחה שבין יהדות למודרניות, וביחוד בין יהדות לדמוקרטיה, חוללה שינויים ניכרים בהוויה היהודית וביחסיה עם הדמוקרטיה.

מטרתו של חיבור זה היא להציע תובנות חדשות, אשר תאפשרנה להחזיק ואף לחזק את הצירוף שבין מדינה, יהדות ודמוקרטיה. שתיים הן ההצעות שבמוקד חיבור זה:ראשית, מתוך בחינה של תיאוריות ופרקטיקות, הרווחות בעולם הדמוקרטי, נבנה דגם מסויים של דמוקרטיה רב-תרבותית כחלופה מתאימה יותר, כדי לבסס הן את היהודיות והן את הדמוקרטיות של המדינה היהודית והדמוקרטית. שנית, באמצעות בחינה של תיאוריות מתחומי המחשבה המדינית ומדעי החברה, ושל קושיות קונקרטיות בחברות דמוקרטיות ובישראל, מוצעת הגדרה מחודשת של תפקידי המדינה ומשמעויותיה של האזרחות המדינית בהקשר של מדינה יהודית ודמוקרטית. הצעות אלו מעוגנות בביקורת תיאורטית, כמו גם בהתמודדות עם אתגרים שעל סדר היום היהודי, הדמוקרטי והישראלי. יתרונן המעשי טמון במידת התאמתן לנהגים ואילוצים מפורשים ומובלעים של ישראל, כמו גם מספר גדל והולך של דמוקרטיות באירופה ובצפון אמריקה; ואילו יתרונן הנורמטיבי נעוץ בתרומתן לערכי החירות, הפלורליזם והשוויון.