מבנה חדש לממשלה: הצעה לעדכון הרכב המשרדים ותפקידי השרים
מחקר מדיניות 204
חומר רקע למושב אתגרי השירות הציבורי בישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2024
- מאת: תומר לוטן, ורד קונסטנטיני, יוחנן פלסנר
- שנה:
- כריכה: רכה | מקוון
- מספר עמודים: 166 עמ’
- מרכז: המרכז לממשל וכלכלה
- מחיר: 45 ₪
מחקר זה מציע מבנה ארגוני מעודכן, מפורט ומלא למערך המקצועי של הממשלה, לרבות עדכון מספרם והרכבם של משרדי הממשלה.
נקודת המוצא של המחקר היא המבנה הארגוני הלקוי והמעוות של משרדי הממשלה, שהתעצב לאורך השנים בעקבות אילוצים פוליטיים ושינויים תכופים, שהתבטאו בהמצאת משרדים מיותרים, בפיצול ובחיבור יחידות מקצועיות — כל זאת במנותק מהצרכים ומהאתגרים העומדים בפני המערכת הציבורית. העיוות המתמשך במבנה הארגוני של הממשלה יצר, הלכה למעשה, מבנה ארגוני שהחוקרים מכנים "גאולוגיה של ממשלות". מבנה זה פוגע פגיעה מהותית ביכולות הביצוע של הממשלה ובתפקוד השוטף והיציב של היחידות המקצועיות במערך השירות הציבורי.
הביטוי הבולט ביותר לעיוות המבנה הארגוני של הממשלה הוא מספר משרדי הממשלה, למעלה מ-30. מספר זה יוצא דופן וחריג, במיוחד ביחס לכלל מדינות ההשוואה, שמספר המשרדים בהן עומד לרוב על כמחצית ממספר זה ואף פחות. לריבוי משרדי הממשלה השפעה שלילית על תפקוד המערכת הציבורית ועל יכולתה ליישם ביעילות את מדיניותה. השפעה שלילית זו אינה נובעת רק מהעלויות התקציביות העודפות שבריבוי משרדים, אלא גם משורה ארוכה של השלכות תפקודיות הפוגעות בתהליכי העבודה המקצועיים עצמם — במנגנוני עיצוב המדיניות ויישומה, באיכות הספקת השירותים לאזרחים, בניהול ובתיווך מידע, בפגיעה בעבודת הכנסת וביחסים בין 12 מחקר מדיניות 204 | מבנה חדש לממשלה הרשויות, ובפגיעה באמון הציבור בעקבות חוסר יציבות ממשלתית ובהיעדר נראות ציבורית ואחריותיות פוחתת.
המחקר סוקר את הכישלונות להפחית את מספר השרים והמשרדים לאורך השנים, ובעיקר בשלושת העשורים האחרונים, ועומד מקרוב על התכתיבים והאילוצים הנגזרים מהממד הפוליטי והקואליציוני בכל הקשור ליכולת להרכיב ממשלות ולספק תפקידים מיניסטריאליים לחברי הממשלה. על בסיס התובנות האלה, המחקר מעמיד דגם עדכני המבוסס על זיהוי נקודת האיזון שבין קשיחות ויציבות מבנית לבין גמישות פוליטית. המודל המוצע משלב בין הצורך לחזק את יכולות התפקוד ואת המקצועיות של השירות הציבורי, לבין ההכרח לשמור על מרחב תמרון אפקטיבי עבור המערכת הפוליטית להרכיב ולשמר את המבנה הקואליציוני.
לשם כך כולל המחקר שני מהלכים מרכזיים: הראשון, גיבוש המלצה מעודכנת למבנה הממשלה בישראל, ובו פירוט מלא של מספר משרדי הממשלה והרכבם. והשני, המלצה על דגם פוליטי של תפקידי שרים שבמסגרתו נשמרת היכולת לממש את ההיבטים הנדרשים בהקמת הקואליציה. שני המהלכים האלה מהודקים יחד להצעה שלמה ומלאה למבנה הממשלה בישראל.
מחקר זה הוא המחקר המתקדם, המנומק והמפורט ביותר שנערך עד כה בנושא מבנה הממשלה, והוא כולל חידושים ועדכונים רבים באופן שבו טופל נושא מבנה והרכב המשרדים ומודל השרים.