אי-שוויון – זה עולה לנו בבריאות

הפערים בבריאות

• אי-שוויון בבריאות מתייחס לפערים במצב הבריאות בין קבוצות באוכלוסייה הקשורים בגורמים חברתיים. הפערים הללו הם בלתי הוגנים והם ניתנים למניעה. בישראל יש פערים ניכרים בתוחלת חיים ובתמותת תינוקות ופערים בתחלואה פיזית ונפשית בין קבוצות באוכלוסייה על פי מצב חברתי-כלכלי, מגזר ועוד. הקשר הוא מונוטוני כאשר כל ירידה במצב החברתי-כלכלי כרוכה בעלייה בסיכון לבריאות לקויה. בעשורים האחרונים יש עדות להתרחבות הפערים. הפערים במצב החברתי-כלכלי, כגון בהשכלה ובהכנסה של הפרט, הם הגורמים העיקריים המסבירים פערים בבריאות בקרב יהודים לפי מוצא ופערים בבריאות בין יהודים לערבים.
• שילוב של גורמים ברמת הפרט, הקהילה והחברה ובכל שלבי מהלך החיים תורם לפערים החברתיים. כלכליים בבריאות. להיעדר משאבים כספיים ולבעיות נגישות או תשתיות של שירותי בריאות יש תרומה חלקית בלבד להיווצרותם, שכן פונקציית הייצור של הבריאות איננה נשענת על תשומות של מערכת הבריאות בלבד אלא גם על גורמים חיצוניים רבים.

המחיר הכלכלי

לבריאות לקויה יש מחיר כלכלי: פגיעה בתעסוקה, בצמיחה ובפריון, עלות ישירה למערכת הרווחה ופגיעה ברווחת האוכלוסייה. חישוב ראשוני של הנטל הכלכלי של פערי הבריאות בישראל מבוסס על העלויות הכרוכות בתמותה מוקדמת (ערך חברתי), על אובדן ימי עבודה ועל עלויות הטיפול הרפואי. החישוב מצביע על מחיר כלכלי משמעותי ביותר – בהיקף של כ 7%- מהתמ"ג, סכום הנמוך אך מעט מההוצאה הלאומית לבריאות. חישוב דומה שנערך באיחוד האירופי הראה שיעור דומה.

החסמים בדרך לצמצום הפערים

על אף התועלת הכלכלית הצפויה מצמצום הפערים בבריאות ישנם חסמים מעכבים: היעדר מודעות להיקף ולהשלכות של הפערים בבריאות על החברה והכלכלה, חוסר ראייה אינטגרטיבית בין הגוף המשקיע (למשל קופת החולים) ובין הגוף הקוצר את התשואה (למשל מערכת הרווחה), פער זמנים ניכר בין מועדי ההשקעה והתשואה, חוסר מודעות למחירים וצורך בהשקעה ראשונית גדולה.

הדרכים לצמצום פערים מתמשך

• לא ניתן לבטל לחלוטין את הפערים בבריאות אך ניתן לצמצמם. המודעות לפערים החברתיים-כלכליים בבריאות עלתה בישראל בעשור האחרון, ובעקבותיה הוחל גם בפעולות ייעודיות לצמצומם, אך פעולות אלו עדיין מוגבלות. הן צריכות להתבסס על שינוי בגורמים לפערים, ולכן נדרשת פעולה מקיפה המבוססת על שילוב כוחות של מערכת הבריאות עם מערכות תומכות אחרות (רווחה, חינוך ועוד), וכן שיתוף פעולה עם המגזר העסקי והמגזר השלישי כדי להביא לצמצום פערים מתמשך.
• יש לפתח כלים, המלווים במדידה והערכה, שבעזרתם יתורגם הרווח הכולל למשק מצמצום הפערים להשקעה בהתערבויות מתאימות. כיווני הפעולה האפשריים כוללים:
  
  •  יצירת מנגנון למימון יוזמות לצמצום פערים כנגד התועלת הנובעת מהם, למשל על ידי שימוש באג"ח חברתי.
  • יצירת חממות למימון בדיקת ההיתכנות של יוזמות בתחום צמצום הפערים.
  • קביעת סטנדרט מחייב לבחינת ההשלכות של החלטות מרכזיות בעבודת כלל משרדי הממשלה על הבריאות ועל הרחבת הפערים בבריאות.
  • פעילות מכוונת לצמצום פערים ברמת היישוב.
  • הרחבת מגוון הגופים והמסגרות העוסקים בקידום בריאות ומניעה, בכלל זה מעסיקים, מנהיגים קהילתיים ומנהיגים דתיים.
  • יצירת תכניות ייעודיות במסגרת השירות הלאומי.
  • הסרת חסמים רגולטוריים על שירותי רפואה וירטואליים לצורך צמצום פערים גאוגרפיים בנגישות.

מסקנות

• ההוצאה על בריאות היא השקעה שנושאת תשואות חיוביות למשק. לאי-שוויון בבריאות יש מחיר כשם שיש מחיר לאי-שוויון בהכנסה. שיפור מצב הבריאות של קבוצות חלשות יביא להעלאת רמת הבריאות הממוצעת באוכלוסייה, לשילוב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה ולהגדלת הצמיחה.
• השקעה בצמצום פערים שתביא לתוצאות מיטביות היא זו המתמקדת ברפואה מונעת. ראוי להתערב בנקודות מסוימות במהלך החיים שיביאו לתשואה גבוהה על ההשקעה.
• לנוכח העלות הגבוהה של הפערים לפרט ולחברה והחסמים שאותרו לצמצומם, יש לנקוט מדיניות ממשלתית ברורה הכוללת פעילות בין-משרדית ובין-מגזרית לצמצום הפערים. צמצומם של הפערים בבריאות יסייע לפרטים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם ולקיים חיים מלאים ויצרניים, יגביר את תחושת ההוגנות, יעלה את רמת הלכידות החברתית, יביא לחיסכון כספי, יגדיל את הצמיחה הכלכלית ויחזק את איתנותה של החברה.

הורידו את החוברת המלאה

ראש הצוות: פרופ' אורלי מנור, פרופסור מן המניין לביוסטטיסטיקה בביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה

פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

ד''ר אמה אברבוך, מרכזת נושא צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות; מרצה בתחום סוציולוגיה של בריאות ורפואה, ביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה

פרופ' אשר אלחיאני, עמית, מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל; חבר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה; פרופסור במחלקה למינהל הבריאות, אוניברסיטת אריאל

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון שירותי בריאות כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, שירותי בריאות כללית; פרופסור חבר במחלקה לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרופ' גבי בן נון, פרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב

ד"ר ניהאיה דאוד, מרצה במחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; יו"ר המועצה הלאומית לקידום הבריאות, משרד הבריאות

ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות

זיוה ליטבק, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

פרופ' ורדה סוסקולני, פרופסור חבר וסגנית ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' גור עופר, פרופסור אמריטוס, המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים

ערן פוליצר, כלכלן בתחום המגזר הציבורי, חטיבת המחקר, בנק ישראל

ניר קידר, סגן ראש המינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי ומנהל תחום כלכלת בריאות, משרד הבריאות

ד"ר יוסי רוזנבלום, מנהל המערך לאינפורמטיקה רפואית, חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות

פרופ' עמיר שמואלי, פרופסור לכלכלת בריאות בביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה