הגנה על הדמוקרטיה

המאמר על ההגנה על הדמוקרטיה פורסם על ידי הנס קלזן באפריל 1932, שעה ששימש פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה של קלן (Köln) בגרמניה וזמן קצר לפני שמונה לדיקן הפקולטה. המאמר התפרסם בכתב העת של המפלגה ששמה היה "מפלגת המדינה הגרמנית".² בעת ההיא מפלגה זו הייתה ההמשך של "המפלגה הדמוקרטית הגרמנית" שנוסדה בשנת 1918, שינתה את שמה בשנת 1930,³ ועם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 התפרקה ונאסרה. בעניין מהות הדמוקרטיה, מאמרו של קלזן אינו מחדש הרבה ביחס לכתביו הקודמים, ובעיקר לנוכח ספרו "על מהותה וערכה של הדמוקרטיה", שמהדורתו השנייה והמורחבת הופיעה בשנת 1929.⁴ עם זאת, המאמר בניסוחו המיוחד והמרגש מרשים ביותר. קלזן צפה, על רקע ההתפתחויות הפוליטיות בגרמניה בעת ההיא, את חורבנה של רפובליקת ויימאר או מצד הקומוניסטים או מצד הנאצים. סמוך לאחר פרסום המאמר התקיימו בחירות לבית הנבחרים בפרוסיה ולפרלמנט הגרמני, ואלו הביאו לניצחונות מהותיים למפלגה הנציונל-סוציאליסטית ולאחר חודשים אחדים למינויו של היטלר לקנצלר.⁵ גישתו של קלזן היא בעיקרה פסימית. הוא מודע לכך שהניסיון שלו להגן על הדמוקרטיה ולהצילה מפני הדיקטטורה לא יצליח. הוא מצביע על כך שרוב העם פנה עורף לדמוקרטיה בהשפעת אידיאולוגיות פוליטיות אנטי-דמוקרטיות, המבוססות על ערכים מוחלטים מעמדיים או לאומניים המסכנים את חירות הפרט, שהיא מיסודה של הדמוקרטיה הליברלית. עם זאת, קלזן שולל במפורש את ההתנגדות בכוח לחורבן הדמוקרטיה המבוסס על החלטת רוב העם. נגד רעיון זה של ההעדפה של החלטת הרוב, המצדיקה כביכול את חורבן הדמוקרטיה על יסוד עקרונותיה העצמיים, קמו עוררין גם בקרב חסידיו של קלזן. אחת המסקנות, לאחר מלחמת העולם השנייה, היא החלת העיקרון של "דמוקרטיה מתגוננת", המאפשר למנוע בכוח את ההשתלטות של גורמים אנטי-דמוקרטיים על המדינה.⁶ יש שהצביעו על הקשר בין הנחתו של קלזן שאין ערכים מוחלטים, אלא יחסיים בלבד, לבין מהותה של הדמוקרטיה, המבוססת על חירות הפרט. קשר זה מונע את חיסולה העצמי של הדמוקרטיה על ידי החלטת הרוב, משום שגם החלטה זו אינה בבחינת ערך מוחלט.⁷

חייו של קלזן הושפעו עמוקות מפגיעות הרסניות ביסודותיהן של דמוקרטיות, בהן תופעות של אנטישמיות וחתירה תחת עצמאותה של מערכת המשפט. במאמר מיוחד עָמדתי על המסקנות שהסיק קלזן מאירועים היסטוריים ומניסיונו האישי בדבר השפעת המציאות הפוליטית על קיומה וגורלה של הדמוקרטיה, אשר לפי השקפתו צריכה להיות בעלת אופי ליברלי.⁸ הערתי בסוף המאמר את מה שניתן ללמוד מתובנותיו של קלזן על המגמות החקיקתיות העכשוויות במדינת ישראל. לדעתי, המגמות הפוליטיות האקטואליות במדינת ישראל מסכנות את קיומה בתור דמוקרטיה ליברלית.