כושר הביצוע של הממשלה בתחום קידום חדשנות

אסטרטגיות הצמיחה והפיתוח החברתי של מרבית מדינות העולם מדגישות יותר ויותר את החדשנות כגורם מרכזי בהבטחת צמיחה מכלילה ובת קיימא. במציאות שבה חלק ניכר מן האתגרים הכלכליים והחברתיים – כגון הבטחת מקורות האנרגיה והמזון, הזדקנות האוכלוסייה והפערים החברתיים -כלכליים – מתאפיינים במורכבות, בתלות בין-מערכתית ובאי-ודאות, היכולת לחשוב ולפעול מתוך שבירת פרדיגמות קיימות ותרגומם של רעיונות אפשריים לתוצרים בעלי ערך היא רכיב מרכזי בפיתוח של מדינות, ארגונים ופרטים.

יכולתה של ישראל למנף את יתרונותיה הרבים בתחום החדשנות (כגון תרבות חדשנית, תעשייה עתירת ידע, חברה משכילה ומיתוג גלובלי חזק) לכדי מערכת חברתית-כלכלית צומחת ומתחדשת, המשרתת את כלל אזרחיה, מחייבת פעילות בזירה הגלובלית והמקומית כאחת. התפיסה המוצגת במסמך זה מזהה את החדשנות כתחום רחב ורב-ממדי שאינו מוגבל לפעילות טכנולוגית בלבד. לאור זאת התכנית המוצעת בונה על מנגנוני התמיכה הקיימים ומתמקדת בהוספת שני רובדי פעילות החורגים מעבר לגבולות התמיכה במו"פ.

• בזירה הגלובלית עלינו להמשיך ולפעול למיצובה של ישראל כמרכז חדשנות לאתגרים גלובליים. משמעותו של חזון זה היא שכאשר שחקני החדשנות הגלובליים (מדינות, חברות, חוקרים ומשקיעים) יחפשו מקום לפתח פתרונות חדשניים ולבחון אותם, ישראל תהיה אפשרות תחרותית. הגשמת החזון צפויה לגרום לכך שישראל תוכל להוביל בשלבים הבאים של מהפכת הידע ולתרום בתוך כך תרומה ניכרת לרווחת העולם ולרווחתה שלה.
• בזירה המקומית תלויה הגשמת החזון ביכולתנו לשדרג את כושר הביצוע הממשלתי בקידום סביבות חדשנות ובהרחבת תהליך זה למאמץ לאומי רוחבי. ברוח המהפכה הדיגיטלית אנו טוענים כי יכולתה של ישראל למנף את תכונותיה הייחודיות ולתרגמן למעמד תחרותי בר קיימא דורשת את התאמתה של "מערכת ההפעלה" של מוסדות השלטון ומערכי שיתוף הפעולה הבין-מגזריים. המונח "מערכת הפעלה" בא לבטא את העומק ואת הרב-ממדיות של השינוי הנדרש. על הממשלה להפוך לגורם מאפשר הפועל באופן אקטיבי לפיתוח תשתיות חדשנות, לרגולציה צופה פני עתיד ולאינטגרציה בין-מגזרית המאיצות את הפעילות בשוק החופשי ואף מחזקות פעילות זו בתחומים בעלי עניין לאומי.

כדי להגשים אתגרים אלו יש לפעול להפצה של פרקטיקת קידום החדשנות ובד בבד לפתח רשת פלורליסטית ומבוזרת של גורמי ידע וביצוע, שכל אחד מהם, בדרכו ובהקשרו, יתרום לפיתוחה של ישראל כמרכז חדשנות. מסמך זה קורא להטמעת הפרקטיקה של קידום החדשנות בקרב כלל גופי הממשלה והשירות הציבורי ולניצול פרקטיקה זו ככלי להגשמת יעדים ארגוניים ולאומיים מוגדרים.

כבסיס לעמידה באתגר זה ממליצים כותבי המסמך לפעול בארבעה מישורים משלימים:

1. קהילה של מקדמי חדשנות – אשר ינווטו את מדינת ישראל לכיוונים פורצי דרך על ידי הכנת תשתית מערכתית, ארגונית וחשיבתית. על מהלך זה לכלול את הטמעת נושא החדשנות בכל תכניות הפיתוח וההכשרה של בכירי השירות הציבורי במסגרת הקמת "המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול" המוקמת בהתאם ליישום הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
2. ארגונים כמקדמי חדשנות – כבסיס להפיכת המגזר הציבורי לגורם מאפשר ומאיץ של פעילות החדשנות.
3. זירות חדשנות – הקמת קונסורציומים של כמה שותפים המייצגים עולמות תוכן משלימים – לדוגמה, נותן השירות, גוף עסקי מוביל (אחד או יותר), מוסדות אקדמיה וממשלה. הללו יפעלו יחדיו לפיתוח תשתית המאפשרת ממשק יעיל בין גורמי החדשנות השונים במטרה לייעל את פעילותם של יזמים, חברות, חוקרים וקובעי מדיניות בתחום הפעילות.
4. תחומים בעלי חשיבות לאומית כמקדמי חדשנות – פיתוח סביבות חדשנות לאומיות בתחומים המתאפיינים בצורך מקומי מוגדר, במגמה גלובלית של שינוי פרדיגמטי ובהיתכנות של פיתוח קואליציה רחבה לביסוס הפעילות המקומית.

אתגר שדרוג "מערכת ההפעלה" של מערכות הממשל הוא משימה קשה ומורכבת. הוספת ממד פרואקטיבי לתפיסת המדיניות, פיתוח יכולות להובלת שת"פים בין-משרדיים ובין-מגזריים ומתן לגיטימציה לתהליכי ניסוי וטעייה של כלי מדיניות הם כולם כאחד נדבכים מהותיים שחשוב שהממשלה תוסיף למאגר יכולותיה.

כותבי מסמך זה משוכנעים שלישראל יש התשתית התרבותית והתודעתית לביצוע שינוי זה. השינוי יהיה נקודת ההתחלה של המהלך על ידי השקתם המהירה של מקרי מבחן אחדים והרחבתם בהמשך לתהליכי עבודה חוצי ארגונים ומשרדים ממשלתיים. הצלחת המהלך תשמר, לדעתנו, את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות ותיצוק תשתית איתנה לפיתוחה החברתי-כלכלי בשנים הבאות. תשתית המאפשרת ממשק יעיל בין גורמי החדשנות השונים במטרה לייעל את פעילותם של יזמים, חברות, חוקרים וקובעי מדיניות בתחום הפעילות.

הורידו את החוברת המלאה

ראש הצוות
ד"ר לאוניד בקמן, מייסד ומנהל בפועל, המכון הישראלי לחדשנות

צוות הכתיבה
ד"ר לאוניד בקמן, יבגניה מוגילבסקיה, המכון הישראלי לחדשנות רינת משה, המכון הישראלי לחדשנות

חברי הצוות
ינון אלרועי, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה

פרופ' מרים ארז, סגנית דיקן לתכניות MBA ומייסדת וראש מרכז החדשנות, הטכניון

דן וילנסקי, יזם, וילנסקי יזמות

רו"ח איתי ז'יטלני, שותף, מנהל מחלקת תמריצים גלובליים ומוביל תחום קלינטק, ארנסט אנד יאנג

ד"ר גייל טלשיר, ראש תכנית בכירים בשירות המדינה ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים

אמנון לבב, מנכ"ל ומייסד, אס.איי.טי חשיבה המצאתית שיטתית בע"מ

רפי מרגליות, מנכ"ל HP ישראל

מאי עמיאל, מנהלת היחידה העסקית-חברתית, אס.איי.טי חשיבה המצאתית שיטתית בע"מ

מיכל פינק, סמנכ"לית לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

סמי פרידריך, מנכ"ל שלדור

דוד פרלמוטר, יו"ר המכון הישראלי לחדשנות

רון צור, ראש המטה ליישום הרפורמה, נציבות שירות המדינה

קלמן קאופמן, יזם, המכון הישראלי לחדשנות

אלכס קורנהאוזר, המכון הישראלי לחדשנות

עו"ד ריצ'רד רוברטס, שיבולת ושו"ת