ייצוגיות ויעילות ברשויות המקומיות

בעשור האחרון חוו רשויות מקומיות רבות בישראל משבר כלכלי עמוק שבעקבותיו התערב השלטון המרכזי בניהול של שני שלישים מהן — התערבות חסרת תקדים מאז קום המדינה — החל בפיקוח הדוק על תקציבן וכלה בהחלפת ראש הרשות המקומית וחברי המועצה בסגל שמינה משרד הפנים. המשבר העמוק ודרך הטיפול בו מעוררים שאלת יסוד שמתחבטים בה בכל העולם: מהו האיזון הראוי בין ניהול יעיל של השלטון המקומי לבין ייצוג הולם של העדפות התושבים?

הספר מתמודד עם הדילמה של יעילות בשלטון המקומי מול הייצוגיותבו בשלושה מישורים מרכזיים: הראשון, המידתיות שבמעורבות הממשל המרכזי בניהול השלטון המקומי; השני, האם האמצעים שהממשלה נקטה היו אפקטיביים? והשלישי, האם הפגיעה בנבחרי הציבור לא עלתה על הנדרש?

המתח בין יעילות לייצוגיות עולה גם בשיטת הבחירות לרשויות המקומיות. השיטה שלפיה בוחרים ראש רשות מקומית בפתק אחד וחברי מועצה בפתק אחר היא לכאורה גולת הכותרת של הדמוקרטיה המקומית. אך האם היא תורמת ליציבות כלכלית ולניהול יעיל? מה מניע את התושבים — יהודים וערבים — להשתתף בבחירות המקומיות אף שהשפעתו של כל בוחר על תוצאותיהן היא השפעה זניחה? האם המימון של מסעות הבחירות לראשות הרשות המקומית גורם למצביעים לעשות בחירה מושכלת יותר או שמא הוא מביא לידי בזבוז משאבים?

על בסיס תוצאות מחקרם מסרטטים המחברים הצעה לשיטת בחירות חדשה לרשויות המקומיות בישראל ומנסחים תפריט מדיניות שייצור איזון הולם בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.