תוכנית אב לקידום תעסוקה בחברה הערבית: מצב הרווחה בחברה הערבית - עוני, מדיניות ממשלתית וחולשת הרשויות המקומיות
מחקר מדיניות 160
- מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, איימן סייף, ניצה (קלינר) קסיר, בן פרג'ון
- שנה:
- בשיתוף עם: קרן פורטלנד
- כריכה: רכה | מקוון
- מספר עמודים: 75 עמ’
- מרכז: המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים
- מחיר: 45 ₪
מצב הרווחה בחברה הערבית ירוד מכמה בחינות והוא משתקף בעיקר בשיעורי העוני הגבוהים ובמספרם הגבוה של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של היישובים הערביים. השוואה בין שיעור העוני באוכלוסייה הערבית לשיעורו באוכלוסייה היהודית בשני העשורים האחרונים מראה שהשינויים שחלו במדיניות הרווחה בתחילת שנות ה־ 2000 , שכללו קיצוצים נרחבים בקצבאות הביטוח הלאומי והקטנת ההוצאה הממשלתית החברתית, פגעו בעיקר בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות ובכלל זה באוכלוסייה הערבית. בין 1998 ל־ 2009 עלתה תחולת העוני בקרב משפחות ערביות ב־ 42% (מ־38% ל־54%), ובקרב ילדים ערבים ב־56% (מ־43% ל־67%). בשנים האחרונות מסתמנת ירידה מסוימת בשיעורי העוני בחברה ערבית, שבאה בעקבות העלייה בשיעורי התעסוקה, גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים, והגדלת ההכנסות מעבודה. עם זאת, תחולת העוני באוכלוסייה הערבית עדיין גבוהה מאוד, בייחוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. בשנת 2018 , 45% מהמשפחות הערביות ו־ 58% מהילדים הערבים חיו מתחת לקו העוני, לעומת 13% מהמשפחות היהודיות ו־ 21% מהילדים היהודים.