החברה הערבית ומשבר הקורונה: נתוני כניסה, השפעות והמלצות ליציאה מחוזקת

מסמך זה נכתב בחודשים אפריל-מאי 2020 , בעת ההתמודדות עם גל התחלואה הראשון של נגיף הקורונה. עקב אופיו הדינמי והבלתי צפוי של המשבר הכלכלי־חברתי־פוליטי בעולם בכלל ובישראל בפרט, הנתונים של השפעותיו על החברה הערבית בישראל אינם מעודכנים למועד פרסום המסמך.
אין ודאות באשר לצעדים שהממשלה תנקוט לנוכח גלי תחלואה נוספים (אם יהיו), באשר למספר הגלים שיבואו ובאשר למידת השפעתם על הפעילות המשקית. ובכל זאת, בעת כתיבת שורות אלו (ספטמבר 2020), מתחוור שלמרות שעברו חודשים אחדים מאז נכתב המסמך, מסקנותיו והמלצותיו לא איבדו מן הרלוונטיות שלהן. לדאבוננו, אינדיקציות ראשוניות להשפעת המשבר בחודשים יוני-יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. כמו כן נראה שהלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־כלכלי חלש, שעימם נמנים תלמידים ותלמידות ערבים רבים. יתר על כן, הגל השני של נגיף הקורונה הכה קשה יותר ביישובים הערביים, עד כדי כך ששגרת היום־יום של התושבים מופרת לגמרי והרשויות המקומיות מתמודדות בקושי רב עם ההשלכות הבריאותיות והכלכליות. לפיכך, כאמור, הניתוח וההמלצות במסמך עומדים בעיניהם, והחשיבות העצומה שביישומן הדחוף רק גוברת.