מדיניות ממשל פתוח בישראל בעידן הדיגיטלי

מדוע תהליך פתיחת הנתונים השלטוניים לציבור צובר תאוצה? במה מועילה הנגשה מלאה של מידע ציבורי? כיצד אפשר לגרום לרשויות ציבוריות להפנים את הערך האמיתי, המהפכני, של מידע פתוח ושל משוב מצד הציבור? מה ירוויחו מכך אזרחי המדינה והעולם העסקי? כיצד אפשר להיעזר ב"חוכמת ההמונים" בלי להסתכן ברעש מגמתי או סתם ב"טיפשות הטרולים"? כיצד אפשר לשלב בין השתתפות ציבורית מקוונת לבין פרקטיקות מסורתיות של קבלת החלטות? שאלות אלה הן שאלות פתוחות. סיפורי ההצלחה טרם נכתבו.

מדיניות הממשל הפתוח מבקשת לרתום טכנולוגיות תקשורת חדשות ליצירת דרכי תקשורת בין הממשל לאזרחים ולנצל יתרונות חברתיים וכלכליים הגלומים במידע השלטוני. ימיו של הרעיון שלפיו יש לציבור זכות לבקר את השלטון ולהשתתף בקבלת ההחלטות כמעט כימי ההשכלה והוא מוכר בכל משטר דמוקרטי בעולם, אבל "ממשל פתוח" - כעיקרון הקובע שלאזרחים צריכה להיות זכות גישה למסמכים ולהליכים שלטוניים - הוא התפתחות של העידן הדיגיטלי. ואולם גישה למידע איננה מספיקה. יש מקום לתת פשר לנתונים ולהפכם למשאב שימושי.

מטרת מחקר מדיניות זה היא להתוות כיוונים להטמעת מדיניות של ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי במדינת ישראל. עיקרי המדיניות הם שקיפות המידע השלטוני והנגשתו, שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ושיתוף פעולה בין זרועות הממשל באמצעות האחדת ממשקי מידע.