המלצות מדיניות לטיפול במשבר הקורונה - אוגוסט 2020

חצי שנה לתוך משבר הקורונה ניהול המדיניות התקציבית מחייבת התייחסות לקביעת המסגרות הפיסקליות בהינתן מרחב התמרון של הממשלה ביחס להיקף הגרעון וליחס חוב-תוצר בכדי להפחית את הסיכוי להאטה מתמשכת לטווח בינוני וארוך, מניעת שפל כלכלי, אבטלה מתמשכת וגידול מהיר ומתמשך בפערים הכלכליים-חברתיים שהמשבר מאיים לייצר

Flash 90

רקע

המשבר הכלכלי הנוכחי שונה מכל משבר קודם שחווה המשק הישראלי בהיותו משבר כלל עולמי, שמקורו במגפה, ושבו נפגעו מדינות שאיתן אנו סוחרים ואיתן יש לנו קשרי השקעות ומימון חזקים. זהו משבר משולב: זעזוע חריף של ההיצע – השבתה ושיבושים בשרשרת האספקה לצד השבתה כפויה של גורמי הייצור וזעזוע חריף של הביקוש – ירידה גדולה ברמת ההכנסה של שכירים ועצמאים ברחבי העולם ובארץ כתוצאה מהעלייה הדרמטית במספר המובטלים, שחיקת חסכונות, עלייה באי הוודאות ופגיעה בייצוא ובהשקעות הפרטיות.

על פי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-4.9% ב-2020 על פי התרחיש המתון, תוך צניחה של הסחר העולמי ב-13%, וב-7.9%, על פי תרחיש של התמשכות המגפה עד סוף השנה.

בדומה למיתון החזוי במרבית מדינות העולם, גם ישראל נכנסה החל מחודש מרץ למיתון, תוך התכווצות של הצריכה הפרטית, ההשקעה והיצוא. על פי תחזיות עדכנית של משרד האוצר ובנק ישראל התוצר צפוי להתכווץ ב-2021 בין 4.5% לכ-8% בטווח שבין תרחיש מתון לבין תרחיש חמור, ולהתחיל להתאושש ב-2021 בשיעור של 2.2%–7%, בהתאם לחומרת התרחישים. על פי תחזיות המקרו היצוא, הצריכה הפרטית וההשקעה צפויים להתכווץ בסדרי גודל של 8%–9%, והצריכה הציבורית לגדול בכ-7%. שיעור האבטלה צפוי להיות בסוף 2020 בין כ-10% בתרחיש המתון ל-15% על פי התרחיש החמור.תודה לירדן קידר ולעדי שביט על הסיוע באיסוף וריכוז החומרים. 

סיכום תחזיות הצמיחה בהתאם לתרחישים, 2023-2019

מקור: אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אוגוסט 2020.

מקור: בנק ישראל, ב-24 אוגוסט, 2020.

שוק העבודה בתקופת הקורונה

שוק העבודה מתמודד מאז מרץ 2020 עם זעזוע עמוק שנגזר מגידול חסר תקדים בשיעור האבטלה, אשר ארע במהלך חד ומהיר. בתוך שבועות בודדים זינק מספר המובטלים (בהגדרתם הרחבה, הכוללת מובטלים, עובדים בחל"ת ועצמאים שאינם עובדים בשל המצב) ליותר ממיליון איש.

גם כיום, לאחר שהוסרו חלק מהמגבלות, וחלק מהעובדים שנשלחו לחל"ת חזרו, נע שיעור המובטלים בין 12.3% לפי נתוני הלמ"ס (שמשמעותם כ-513 אלף מובטלים) ל-21.5% לפי נתוני שירות התעסוקה (שהם כ-879 אלף איש).

מסקר קורונה שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2020, מתברר שהמשבר פגע באופן קשה יותר באוכלוסיות החלשות יחסית:

העצמאים נפגעו יותר מהשכירים: הפגיעה בהכנסות העצמאים בחודש יוני, בהשוואה לתקופה שלפני המשבר (ינואר-פברואר 2020) הייתה עוצמתית יותר בהשוואה לשכירים: כ-65% מהעצמאים 35% מהשכירים רשמו בחודש יוני פגיעה בהכנסתם. ויתרה מכך, שיעור הירידה הממוצע בהכנסה עליו מדווחים העצמאים עומד על 44% לעומת כ-26% בקרב השכירים.

הצעירים (בגילאי 18 עד 24) ספגו פגיעה קשה יותר בשכר ביוני: 53% מהם ספגו ירידה בשכר (לעומת 34% בממוצע המדגם).

החלשים נפגעו יותר – שיעור המדווחים על פגיעה בשכרם ביוני עולה ככל שרמת ההכנסה של משק הבית נמוכה יותר. בדומה, פוחת שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ככל שעולה רמת ההשכלה: מ-45% מהשכירים בעלי השכלה נמוכה, ל-41% מבעלי ההשכלה הטכנולוגית ועד ל-26% בקרב בעלי ההשכלה האקדמית.

המדיניות הנדרשת לטיפול במשבר הקורונה כוללת שלושה נדבכים מרכזיים:

• המשך הריחוק החברתי לצד מיקוד המגבלות באזורים עם שיעורי הדבקה גבוהים וקבוצות סיכון על בסיס מערך בדיקות רחב ומהיר ותחקור אפידמיולוגי משופר שיאפשר קטיעה מהירה של שרשרת ההדבקה;
• הרחבה פיסקלית והרחבה מוניטרית כדי למנוע העצמה של הנזק והשלכות ארוכות טווח של ההשבתה;
• הרחבה של הנגישות לאשראי.

בהמשך הנייר נתמקד במרכיבי המדיניות הכלכלית של הממשלה ובכלל זה המסגרת הפיסקלית הנדרשת וכלי מדיניות ייעודיים, למזעור הפגיעה במשק ובאזרחים בטווח הקצר והארוך: למניעת שפל כלכלי, אבטלה מתמשכת וגידול מהיר ומתמשך בפערים הכלכליים-חברתיים שהמשבר מאיים לייצר.

ניהול המדיניות התקציבית לטיפול במשבר מחייב: התייחסות לקביעת המסגרות הפיסקליות בהינתן מרחב התמרון של הממשלה ביחס להיקף הגרעון וליחס חוב-תוצר, קביעת דגשים במדיניות הפיסקאלית בטווח הזמן המיידי והקצר; וצעדים להתמודדות עם המשבר, בהמשך לחבילת הצעדים שכבר הוכרזה – גם לאורך המשבר, וגם בכדי להפחית את הסיכוי להאטה מתמשכת לטווח בינוני וארוך והתדרדרות לשפל כלכלי.

לנוכח המציאות המתהווה שלפיה המשק הישראלי יצטרך לתפקד בשגרת קורונה לאורך זמן שמשכו אינו ידוע, אך לפי מרבית ההערכות יימשך לפחות עד הקיץ הבא, חשוב ליישם מדיניות שתתמודד עם המצב בהתאם: להפעיל כלי מדיניות שיספקו רשת ביטחון למי שהכנסתו נפגעה בשל הקורונה; לפעול לחזרה לתעסוקה של המובטלים במהירות האפשרית ובהיקפים המקסימליים, לתמוך בהישרדותם של עסקים ברי קיימא, שאינם פעילים זמנית בשל ההגבלות או פעילים באופן חלקי אך נאלצים לשאת בעלויות קבועות, (לרבות החזרי חוב בגין השקעות שנעשו); ולתמוך בפעילות הכלכלית ובהתאוששות המשק. במסמך זה נפרט את המסגרת של המדיניות התקציבית, ואת מרכיבי התוכנית הכלכלית שתסייע למשק לצלוח את המשבר תוך מזעור נזקיו ארוכי הטווח.

המדיניות התקציבית

בתקופות מיתון עמוק המכפיל הפיסקאלי (כלומר מכפיל הפעילות שיוצר כל שקל של צריכה ציבורית) צפוי להיות בעל השפעה גבוהה, של 2 ויותר. ולכן, מצד אחד, נדרשת מדיניות פיסקאלית מרחיבה, ומצד שני, עלייה חדה מדי בגירעון ובחוב, (בפרט אם תתפס ע"י חברות דרוג האשראי והמשקיעים ברחבי העולם כתולדה של צעדים לא רציונליים והתנהלות לא שקולה), עלולה להביא לעלייה חדה בעלויות מימון החוב של מדינת ישראל, שתגביל מאוד את מרחב התמרון של המדיניות בהמשך. מגבלה כזו על מרחב הפעולה של המדיניות היא בעייתית במיוחד כאשר משכו של המשבר אינו ידוע, בשל הקושי שייווצר לממן את המשך הגדלת ההוצאות באמצעות חוב נוסף. לפיכך, נדרשת מדיניות זהירה שתאזן בין שיקולים אלו.

לכן, מרחב הגמישות של המדיניות התקציבית צריך להיות מנוצל בצורה ממוקדת לרשתות ביטחון לנפגעי המשבר, לצד תמיכה בתעסוקה, בצמיחה ובהתאוששות באמצעות השקעות בתשתיות, עידוד עסקים להשקיע (למשל בדיגיטציה), והימנעות ממתן סיוע שאינו ממוקד למטרות אלו – כמו הזרמות כסף רוחביות כגון מענק הילדים והמענק לכל אזרח. באופן זה, ניתן יהיה למקסם את פוטנציאל השפעת המדיניות על עידוד הפעילות הכלכלית במשק.

לצד השימוש בכלים התקציביים, רצוי להגביר את השימוש בכלים אפקטיביים להרחבת ביקושים ולהשקעות, שאינם כרוכים בהוצאה ממשלתית הישירה: ערבויות, הגברת וודאות, ופרויקטים של תשתית לטווח ארוך.

מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל מיעטה להשתמש בכלים אלו עד כה למרות פוטנציאל קיים. שימוש נכון בכלים אלו יחסוך הוצאה תקציבית ועליה ביחס חוב/תוצר הכרוכה בהוצאות על תשלומי ריבית בעתיד (למעט תקצוב הנגזרת התקציבית של כל צעד). עם זאת יש לזכור כי גם לכלים אלה יש ליצור מגבלות, ולתקצב נכון את הנגזרת התקציבית של מתן הערבויות ונטילת הסיכונים.

להעברת תקציב ל-2021-2020 חשיבות רבה לא רק בכך שהיא תאפשר פעילות הממשלה והעברת תקציבים לפעילויות שנעצרו/לא הותנעו בשל מגבלת הפעולה במסגרת התקציב ההמשכי (שאילץ את המערכת לפעול במהלך 2020 על בסיס תקציב 2019 לפי 1/12 מדי חודש ולבצע קיצוצים חדים בחלקים הגמישים של התקציב), אלא גם בכך שהיא תשקף את קביעת מסגרות התקציב וסדרי העדיפויות המתוכננים לשנתיים הקרובות ובכך תעביר מסר לסקטור העסקי, לשוק ההון ולחברות דירוג האשראי שיגביר את הוודאות לגבי תפקוד הממשלה ויקטין את הסיכון לעלייה בעלות החוב.

ההחלטה שהתקבלה ב-24.8.2020 לאפשר דחייה של העברת התקציב ב-120 יום מבלי שהדבר יביא לנפילת הממשלה, לצד העברת תקציב מיוחד של 11 מיליארד ש"ח לטיפול בנושאים שאינם מקבלים מענה במסגרת התקציב של 1/12 של תקציב 2019 מטרידה במיוחד בהיותה מעקף של כל כללי הניהול התקציבי התקין.

בהינתן ששנת 2020 מנוהלת באופן הלקוי הזה, יש חשיבות להעברה מהירה של תקציב 2021, שאמור לשקף גידול של כ-6% לעומת תקציב הבסיס של 2019).כלל ההוצאה מאפשר עלייה של 2.7% בתקציבי ו-2021.

לצד ניהול התקציב הבסיסי, קיימת "קופסה", שאינה בבסיס התקציב לטיפול במשבר הקורונה. היקף ההוצאות שכבר הוכרזו במסגרת "הקופסה" המגדירה הוצאות חד פעמיות לטיפול במשבר הקורונה, מגיע לפי דוח החשכ"ל האחרון לכ-89.7 מיליארד ש"ח,זאת בנוסף לסעיפי אשראי של כ-45.7 מיליארד ש"ח, כלומר סה"כ של כ-135.5 מיליארד ש"ח. אך הביצוע עמד נכון לסוף יולי על 42% בלבד. ניתן להעריך שככל שהמשבר ימשך יידרשו תוכניות ותקציבים נוספים אך בשל אי הוודאות לגבי עוצמת ומשך המשבר לא ניתן בשלב זה להעריך מה יהיה היקפם.

חשוב מאוד שתוגדר מסגרת (תקרה) ל"קופסה" ושיעשה בה בעתיד שימוש אך ורק עבור תוכניות שמטרתן טיפול במשבר הקורונה והיא תופשר בהתאם להתפתחויות בתחלואה ובמשק. שימושים אחרים ב"קופסה" יהוו עקיפה נוספת של מסגרת ההתנהלות התקציבית המקובלת, ועלולות להאיץ עוד יותר את הפגיעה באמון של השווקים ושל חברות הדירוג במדיניות הממשלה.

קביעת מסגרת לטיפול ממוקד ואפקטיבי במשבר, העברת תקציב ל-2020-2021 והצגת תוואי לטיפול בחוב עם היציאה מהמשבר יסייעו למנוע עלייה חדה בעלויות מימון החוב של מדינת ישראל.

המסגרת הפיסקלית

להלן יוצגו המצרפים הפיסקליים – הגירעון והחוב הממשלתי – המתקבלים בהנחה של "טייס אוטומטי" כלומר, שהממשלה לא מקבלת החלטות אקטיביות נוספות של תוספות לקופסה מעבר למה שכבר הוחלט, או צעדי מיסוי או צעדים אחרים, ושההוצאות הן רק בהתאם להחלטות ממשלה שכבר התקבלו.

על פי התרחיש המרכזי כפי שגובש בבנק ישראל ובמשרד האוצר בחודש יולי, הגירעון התקציבי צפוי להיות כ-13.5% ב-2020, ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות בתקופת המשבר (2020–2021) בקרוב לעשרים נקודות אחוז (מ-60% ערב המשבר, לכ-77% עד סוף 2021 על פי התרחיש האופטימי יותר) ולהמשיך לעלות לפחות בשלוש השנים שלאחר כך.

התוכנית הכלכלית

התוכנית הכלכלית של הממשלה צריכה להתייחס לשלושה טווחי זמן: הטווח המיידי – בו יש לתת מענה לאתגרי המשבר (הוצאות בריאות וטיפול לוגיסטי במשבר) ורשת ביטחון לנפגעי המשבר (כולל חבילת הסיוע הממשלתית שנקבעו על ידי הממשלה); בטווח המיידי והקצר – יש לתמוך באוכלוסיות שנפגעו, תוך נקיטת צעדים שיתמכו בהרחבת הפעילות הכלכלית וצמצום האבטלה (בין היתר בכלים לעידוד החזרת עובדים לתעסוקה והכשרה והסבה מקצועית). זאת, תוך התאמת המשק לשינוי המקומי והעולמי כתוצאה מהתובנות הראשוניות שנלמדו בחודשים האחרונים. (הדגש עובר מרשת ביטחון להגדלת ביקושים); בטווח הבינוני הדגש במדיניות יעבור להשקעה בהון פיזי, תוך ביצוע צעדים להגברת הפריון (התמודדות עם חסמי הצמיחה העיקריים של המשק ומניעת "עשור אבוד"). לצורך כך יש להוציא לפועל כבר עכשיו את הרפורמות המתאימות שנדרשות כדי לסייע למשק להתאושש מהר יותר.

התוכנית הפיסקלית, צריכה לתמוך הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, וצריכה לכלול: רשתות בטחון לאוכלוסיות שונות שנפגעו מהמשבר; סיוע לעסקים (בריאים) לעמוד בהתחייבויות קבועות ובשימור עובדים כדי לתמוך בהישרדותם. בנוסף, על רקע האצת קצב השינוי במיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במהלך המשבר, יש לפעול לשדרוג מיומנויות באמצעות הכשרה והסבה מקצועית כדי לסייע למובטלים בהשתלבות מחדש בשוק העבודה. יש להקצות תקציב מיוחד לשירותים הציבוריים הנדרשים כדי לתת מענה בתקופת המשבר ובראשם מערכת הבריאות וכן מערכות הרווחה והסעד. כמו כן יש לפעול להתאמת הפעילות של משרדים לשגרת הקורונה (למשל במשרד החינוך).

לצד פעילויות אלו יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לתמיכה בביקושים ובהתאוששות הצמיחה המקומית, זאת בעיקר באמצעות שילוב של השקעה ממשלתית בתשתיות, השקעה משולבת ציבורית + המגזר העסקי (כגון B.O.T) וכן תמרוץ ועידוד השקעות פרטיות במכונות, בציוד, בהתייעלות אנרגטית, בשדרוג לתהליכים ירוקים ועוד.

מטרת התוכנית

בטווח הקצר – הבטחת רשת ביטחון סוציאלית רחבה לצד עידוד חזרה מהירה ומקסימלית לתעסוקה כדי לשמר את הקשר בין העובדים למעסיקים (ניסיון, ידע, שימור כושר הייצור) ותמיכה בשרידות העסקים אשר תסייע לשמר את כושר הייצור של המשק, וכך תאיץ ותתמוך בהתאוששות המשק ובהחזרה לתעסוקה כשיוסרו המגבלות והביקושים יחלו להתאושש. ובטווח הבינוני והארוך – עידוד הצמיחה ושיפור כושר התחרות המשקי, אשר יתרום לביקוש בר קיימא לעובדים ובשכר גבוה.

רכיבי התוכנית הכלכלית

(חלק מהצעדים המפורטים כבר הוכרזו/ננקטו באופן מלא או חלקי)

ככלל המרכיבים העיקריים של התוכנית הכלכלית צריכים לכלול:

• רשתות ביטחון לנפגעי המשבר (משקי בית ועסקים);
• תמיכה בצמיחה ובהתאוששות באמצעות השקעות בתשתית ובהכשרות מקצועיות;
• עידוד שימור עובדים ועידוד תעסוקה, לרבות באוכלוסיות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים;
• סיוע לשרידות עסקים באמצעות שיפוי בגין הוצאות ואשראי בערבות מדינה;
• עידוד עסקים להשקיע (למשל בדיגיטציה), והסרת חסמים לעבודה מהבית;
• כלים אפקטיביים להרחבת ביקושים ולהשקעות: ערבויות, רשתות ביטחון, הגברת וודאות ופרויקטים של תשתית לטווח ארוך.

זאת לצד הימנעות מהוצאות שאינן ממוקדות כמו המענק לכל אזרח שהוכרז בחודש יולי בעלות של 6.7 מיליארד ש"ח שהיווה צעד בזבזני, שאינו יעיל ואינו צודק.

להלן נפרט על הרכיבים שבתוכנית, וגם על אלו שעדיין חסרים, או שהוכרזו אבל יישומם מתקדם בעצלתיים:

1. הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאים כך שתמשך כל עוד המשק נמצא בשיעור אבטלה של 10% ומעלה.כאשר שעור האבטלה ירד ל10% דמי האבטלה יופחתו ב10%, וכשירד ל-7.5%, הארכת תקופת הזכאות תתבטל. (כפי שהוחלט בחודש יולי 2020).
   בהתייחס לטענה כי הדבר מהווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה, נציין כי העובדה שמספר המשרות הפנויות במשק בחודש יולי עמד על כ-52.5 אלף משרות, זאת לעומת כ-513 עד 879 אלף "מובטלי קורונה" ממחישה עד כמה ההשפעה השלילית של דמי האבטלה עד יוני אינה הבעיה המרכזית, וכי הבעיה היא העדר ביקוש לכל מאות אלפי מובטלי הקורונה.

• שמירת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים;
• שמירת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים מעל גיל פרישה;
• המשך המענקים לעצמאים עד יוני 2021 (שהם מעין המקביל של דמי האבטלה לשכירים) – כפי הוחלט ביולי 2020.בהחלטה על רשת הביטחון מחודש יולי נקבע שמענק סיוע סוציאלי לעצמאים ובעלי עסקים – עצמאים ובעלי עסקים בעלי הכנסה שנתית חייבת של עד 640 אלף שקל בשנה יינתן רק לאלו שחוו ירידה במחזור של לפחות 40%. הם יקבלו אחת לחודשיים עד לחודש יוני 2021 מענק בגובה 70% מההכנסה החייבת ועד ל-15,000 שקל. אולם מענק זה מותנה בירידה של לפחות 40% במחזור; ראוי להעניק מענק מדורג החל מרמת פגיעה נמוכה יותר;
• ביטול הקיזוז של הבטחת הכנסה מדמי האבטלה.

צעדים אלו יסייעו לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות שנכנסו לאבטלה ממושכת בעל כורחן, ויקטין את רמת אי-הוודאות, בתקופה בה לא ברור מתי יסתיים המשבר הכלכלי הגורר אבטלה שאינה בשליטת המעסיק, העובד או העצמאי. בכך, הם ימנעו קריסה כלכלית של משקי בית ועצמאים, וירסנו במקצת את צמצום ההוצאה לצריכה פרטית ויתמכו בפעילות הכלכלית.

לזכאות לדמי אבטלה לתקופה ממושכת עשויה להיות השפעה שלילית על התעסוקה בשל התמריץ השלילי המגולם בה. ואולם, יש לציין שכל עוד שיעור האבטלה גבוה מאוד ומספר המובטלים עולה על חצי מיליון, בעוד מספר המשרות הפנויות עומד על כ-50,000 (הנתונים נכונים לחודש יולי), עיקר הבעיה היא בביקוש הנמוך לעובדים, וחוסר הנכונות של עובדים לקחת משרות בשכר נמוך היא בעייה מסדר שני. בבעיית התמריץ השלילי ניתן לטפל בשתי דרכים: האחת, הפניית מעסיקים המחפשים עובדים לשירות התעסוקה לצורך הפניית מובטלים, אשר אם ימנעו מלקחת עבודה, זכאותם תפגע. והשנייה: הפעלת חל"ת גמיש אשר ייתן השלמה של החלק היחס של דמי האבטלה לעובדים שהשכר המוצע כעת להם נמוך משמעותית מזה שקיבלו ערב המשבר.

2. שיפוי עסקים בגין הוצאות קבועות בהתאם להיקף הפגיעה בפעילות: ביולי 2020 הוחלט על שיפוי לעסקים בגין הוצאות קבועות, אולם השיפוי יינתן רק למי שפדיונו נפגע ביותר מ-25% בחודשים מרץ-יוני 2020. יש מקום להאריך את תוקף הזכאות לקבל השיפוי עד לחודש יוני 2021.

3. תמיכה בשימור עובדים כדי להגביר את היכולת של מעסיקים לשמר עובדים בעת שפעילותם נתונה למגבלות בשל המשבר או חווים ירידה חדה, אך זמנית, בביקוש, יש להציע מסלול נוסף למסלול החל"ת, בדומה למנגנון הגרמני של סבסוד שכר בזמני משבר: מוצע להפעיל מסלול של העסקה גמישה בדומה למודל המופעל בגרמניה מאז משבר 2008, והופעל בשנית בהצלחה גם במשבר הקורונה בגרמניה ובמרבית מדינות אירופה. מנגנון זה מאפשר למעסיקים להמשיך ולשמר את עובדיהם, באמצעות סבסוד שכר למעסיקים שיצמצמו את היקף המשרה של עובדיהם בשל ירידת ביקושים. המודל הגרמני, שהוכיח את עצמו במשבר 2008, והורחב במשבר הנוכחי, מקנה למעסיקים גמישות להקטנת שיעורי המשרה ללא צורך בהוצאה לחל"ת וללא פגיעה בשכר העובדים. בכך המנגנון מסייע לשמירה על הפעילות המשקית, להקטנת שיעור הפיטורין, לצמצום היקפי הפגיעה בתוצר, ולשיפור יכולת ההתאוששות ביום שאחרי המשבר.

4. מימון והנגשת מסלולי הכשרה/הסבה מקצועית למפוטרים לשדרוג המיומנויות ולהגדלת הסיכוי לחזרה למעגל התעסוקה עם פריון גבוה יחסית. על ההכשרות להיות מותאמות לצרכי השוק המשתנים, ולכן: יש לגבש את תחומי ההכשרה ותוכניות הלימוד בשיתוף עם המעסיקים, לצד הכשרות כלליות לשדרוג מיומנויות יסוד, בדגש על אוריינות דיגיטלית וכישורי שפה (אנגלית, ועברית לאוכלוסייה הערבית); ומתן הכשרות לתחומים חדשים, שהממשלה מקדמת במסגרת תוכניות ממשלתיות ומחויבויות בינלאומיות, ואשר צפויים ליהנות מביקושים ערים בארץ ובעולם, כגון אנרגיה סולרית, תעשיית המחזור, industry 4.0, כלכלה מעגלית ועוד.

מערך ההכשרות הקיים בישראל מתמודד עם חסמים וכשלים מהותיים בתפקודו. להלן סט המלצות יישומיות שנועדו לסייע בהסרת חסמים אלו ולהפוך את ההכשרות המקצועיות ליעילות ורלוונטיות יותר:תוכנית ברוח העקרונות המפורטים להלן הוכרזה על ידי השר איציק שמולי ב-5.8.2020. עתה נותר לעקוב אחר מימושה.

• מערך מסודר של מעקב ואיסוף נתונים אמינים בזמן אמת אודות המקצועות הנחוצים, במטרה לצמצם את מידת חוסר הלימה בין צרכי המעסיקים בשוק העבודה לתמהיל ההכשרות ותוכניות הלימוד וסט המיומנויות הנרכשות בהן.
• יצירת מנגנונים מוסדרים להגברת מעורבות המעסיקים – בגיבוש תוכני הלימוד ובעדכון רצוף שלהם וכן בשיקוף הצרכים בענפים השונים, בתהליכי ההכשרה דרך מודלים של חניכות, בדומה לפרקטיקה הרווחת ברבות מהמדינות המפותחות. הדבר יתרום לשיפור ההזדמנויות עבור אוכלוסיות חלשות להשתלב במשרות טובות ובתפקידים שללא ההתמחות לא היו נחשים אליהן.
• סבסוד תשתיות הכשרה רלוונטיות במגזר העסקי – מרכזי הכשרה, ציוד, תקצוב מורים מקצועיים ועוד
• הקמת מערך מקוון להכשרה מקצועית, בשילוב עם מפגשים פרונטאליים בכיתות ייעודיות, ברמה הקהילתית. בשלב ההתנעה (ובתקופת המשבר) מומלץ להפעיל זאת במימון ציבורי, ועם החזרה לשגרה אפשר לממן מערך זה באמצעות קרנות מעסיקים ענפיות וסבסוד חלקי של המדינה.
• תימרוץ כספי לביצוע הכשרות מקצועיות – ביטול הקיזוז של דמי האבטלה (הקנס בשיעור של 30% מדמי האבטלה) בעת השתתפות בהכשרה והפעלת מסלול של הכשרות מקצועיות המעניק דמי קיום, למי שאינו זכאי לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה (ההחלטה התקבלה בחודש יולי 2020)
• שילוב של "המודל הגרמני" להעסקה חלקית עם הכשרה מקצועית אצל המעסיק ביתר הימים, זאת בהתאם לתחומי ההכשרה הנדרשים למעסיקים – הכוונה לאפשר שילוב של העסקה חלקית (למשל למשך 3 ימי עבודה בשבוע), לצד הכשרה מקצועית ביתרת הימים (ביומיים הנותרים), כאשר עבור הימים בהם העובד עובר הכשרה הממשלה תשלם לו בהתאם לזכאותו לדמי אבטלה. הדבר יכול למנוע מצד אחד גל שני של פיטורים וחל"ת, הודות להקטנת עלות העסקת העובדים, ובמקביל יעודד שדרוג של ההון האנושי והתאמתו לצרכי שוק העבודה.

למחקר המלא והמלצות מפורטות נמצאים כאן.

5. קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית:

• יש להמשיך ולעודד חברות באמצעות מענקים או סבסוד ההשקעות הנדרשות להטמיע טכנולוגיות לעבודה מרחוק בענפי השירותים, התעשייה, המסחר והעסקים הקטנים והבינוניים.
• הסדרת רגולציה התומכת בעבודה מהבית בתקופות משבר/מגפה, כחלק מההיערכות לגל שני ושלישי, ועידוד מעבר לעבודה לפחות יום בשבוע מהבית גם בימי שגרה.

מנתוני סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש יולי 2020 עולה שלמרות הזינוק החד בשיעור העובדים מהבית מאז פרץ משבר הקורונה, שיעורים נמוכים יחסית מבין תושבי הפריפריה, הערבים ובעלי ההכשלה הנמוכה נהנים מאופציה לעבוד מהבית. ממצא זה מתיישב עם הקשיים הפיסיים הכרוכים בעבודה מהבית, עליהם מדווחים רוב המשיבים לסקר, בהם העדר ריהוט או ציוד משרדי מתאים, העדר פינת עבודה או חדר שקט, מחסור במחשב אישי, בעיות התחברות ועוד. נתונים אלו מצביעם על הצורך לספק לכל העובדים הזדמנות שווה ליהנות האופציה לעבוד מהבית. האחריות לכך מוטלת בחלקה על המעסיקים שצריכים לדאוג ולסייע לעובדים לקבל את התנאים הנדרשים לעבודה מהבית, אולם בראש ובראשונה מוטלת האחריות על הממשלה, הן כמעסיק הגדול ביותר שצריך להוביל גישה זו מתוך אחריות לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה והן כרגולטור, אשר נדרש להסדיר את כללים ברורים לעבודה מהבית ולהבטיח שהדבר פועל לא רק לטובת העובדים החזקים בשוק העבודה.

המעבר לעבודה מהבית גם בימי שגרה לפחות יום בשבוע, תוך הסדרת הרגולציה התומכת בכך, יתרום להעלאת פריון העבודה, להנגשת מקומות עבודה לאוכלוסיות חלשות (ערבים, הורים לילדים קטנים וכו') וכן יתרום להפחתת העומסים בכבישים ולהקטנת זיהום האוויר.

לסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא עבודה מהבית בתקופת הקורונה, יולי 2020

6. קידום ועידוד השקעות ירוקות (ממשלתיות ופרטיות) להאצת הצמיחה וליצירת מקומות עבודה חדשים תוך שיפור כושר תחרות – מתן מענקים והשתתפות בסיכון לקידום פרויקטים של כלכלה מעגלית, תעשייה ירוקה, בנייה ירוקה, ייצור מתקדם, אנרגיות מתחדשות בדגש על אנרגיה סולרית, עידוד הקטנת הנסיעה ברכב פרטי, קידום ערים ומבני ציבור ירוקים ומאופסי אנרגיה, ותמיכה בכלל היעדים ובחזון שגיבשו משרדי הממשלה להשגת צמיחה תוך הפחתת פליטות. חשוב לזכור שתעשיות שלא יעמדו בסטנדרט הירוק הנדרש כבר היום במדינות המפותחות, לא יוכל להתחרות ולזכות במכרזים ומנגד, מדינות שישכילו להיות בין המובילים את התחומים הירוקים בכלכלה העולמית – תצלחנה לזכות בנתחי שוק בינלאומיים ולהאיץ את הצמיחה.

להלן התוכניות הממשלתיות לקידום צמיחה ירוקה, כפי שפורסמה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, בדצמבר 2019:

מדדים, יעדים וחזון משרדי הממשלה
השפעת כלכלה ירוקה על הצמיחה המקרו כלכלית בישראל

7. עידוד חדשנות כחלק מהמענה למשבר הקורונה וההיערכות לעולם של ריחוק חברתי
   

   בתקופות של האטה/מיתון כלכלי, על המדינה להגדיל את תקציבי התמיכה גם להשקעות מו"פ, זאת כחלק מהמדיניות האנטי-מחזורית, במטרה לשמר את פעילות החברות בתחום למרות הירידה בהיצע מקורות המימון הפרטיים (קרנות הון סיכון ומשקיעים אחרים).
   מחקר שפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר (דצמבר 2019המחקר מצא כי "ירידה של אחוז אחד בהיצע מקורות ההון-סיכון במגזר העסקי, מובילה להגברת ביקושים למענקים ממשלתיים בשיעור של בין 0.14 ל-0.3 אחוזים. עם זאת, רוב הביקוש הנוסף איננו מקבל מענה וישנו גידול בהיקף דחיית הבקשות לתמיכה. זאת מכיוון שתקציב הרשות איננו כולל רכיב אנטי מחזורי". עוד עולה מהמחקר כי "היותו של הביקוש למענקי רשות החדשנות אנטי-מחזורי (עבור החברות הקטנות) מגביר את החשיבות בזמינותו בתקופות המאופיינות בהאטה בפעילות ענפי ההי-טק ובזמינות ההון הפרטי". למחקר לחץ כאן.) מספק חיזוק אמפירי לצורך בעת הזו, בעיצומו של משבר הקורונה, בהגדלת תקציב מענקי המו"פ במסגרת הרשות לחדשנות, שכן דווקא בתקופות של האטה/מיתון כלכלי גוברת חשיבותם כחלופה למקורות המימון הפרטיים. לפיכך, כדי לשמר את מקורות המימון של תעשיית ההיי-טק והסטארט-אפ הישראלית, יש להבטיח שהתקציב המוגדל שהוקצה למענקי המו"פ בשנת 2020 במסגרת הקופסאות המיוחדות (תקציב כולל של 2.25 מיליארד ש"ח), יוקצה ויאושר גם בתקציב 2021, כחלק מחבילות הסיוע.

   בתוך כך, יש לעודד חברות לפתח פתרונות חדשניים ויצירתיים שיסייעו ויתנו מענה להתמודדות עם המשבר הבריאותי (חקירות אפידמיולוגיות באמצעות אפליקציה, הגברת הציות וכו') וכן מתן מענה לאתגרים החדשים בעולם של ריחוק חברתי, עבודה מרחוק, רפואה מרחוק, לימוד מרחוק, ניהול מערך מידע מתוחכם בנוגע לשוק העבודה (מיפוי צרכים/היצע מול ביקוש) ועוד.
   
   בנוסף, יש להמשיך ולהקצות תקציב ייעודי לקרן ההון האנושי למקצועות ההיי-טק, במטרה לעודד חברות לפתח מערכי הכשרה לתחומי ההיי-טק, אשר מאופיינים ברמות שכר ופריון גבוהים.
   מהלכים אלו יוכלו לסייע בזריעת הזרעים לצמיחה העתידית וישפרו את פוטנציאל ההתאוששות של המשק.

למסמך המלא "שילוב חרדים" לאחר הקורונה: תמונת מצב והמלצות מדיניות

8. שילוב חרדים בשוק העבודה
   

   תקופת משבר יכולה להיות הזדמנות לקידום תהליכי שילוב של המגזר החרדי וזאת הודות לשילוב של מספר גורמים בהם החשיפה לאפשרות לעבוד מהבית, תהליכי הדיגיטציה המהירים שחלחלו גם למגזר זה ודגשים חדשים של מערכת החינוך.

   בכדי להעצים את תהליך השינוי יש להתבסס על עקרונות של יצירת מודלים של הצלחה ושל שיתוף פעולה קהילתי.

   להלן עיקרי המלצות המדיניות לעידוד שילוב חרדים בשוק העבודה בתקופת הקורונה:

    

   • על הרשויות השונות להגביר את השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות בפעולתן מול המגזר החרדי, לאור העלייה בשימוש בטכנולוגיה במגזר החרדי. התאמה זו צריכה לקרות הן בתחום החינוך ולימודי היסוד, הן בהכשרות מקצועיות והן בהכוון תעסוקתי וכן בפיתוח האפשרויות של עבודה מרחוק.
     יש לחזק את המענים הניתנים לחרדים במרכזי ההכוון הייעודיים כולל בתחומי ההסברה השונים בעולם התעסוקה.
     יש לשקול מתן הלוואה מותנית כדי לאפשר ליותר גברים חרדים לפנות ללימודים ולהכשרות מקצועיות.

      

למסמך המלא - לחץ כאן

 

9. שילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה

משבר הקורונה חשף את אזלת היד של המדינה בכל הנוגע למערכות הדיגיטציה ואת הצורך הדחוף בשיפור המערכות, ושילוב שיטות מתקדמות וייעול השימוש בכלי של הצהרות. כמו כן הציף המשבר את חשיבות האמון שהאזרחים והעסקים רוכשים לגורמי הממשל ולרגולטורים, ככלי שמסייע להגברת הציות.

הקלת הנטל הבירוקרטי תתרום להגדלת השקיפות וההוגנות בתהליכים ובממשקים של העסקים עם גורמי הממשל; לחיזוק שוויון ההזדמנויות בין עסקים )גדולים מול קטנים ועצמאים(; וכן להקטנת המניעים וההזדמנויות להתנהלות מושחתת.

מצ"ב בלינק פירוט הצעדים הנדרשים לשם ייעול ממשקי הקשר של הממשל עם האזרח ועם ציבור העצמאים והמגזר העסקי ככל. הקטנת הנטל הבירוקרטי תתרום לשיפור בפריון, תקטין את החיכוך המיותר שבין פקידות למקבלי השירות ותשפר את תפקודה של ישראל במשברים הבאים ובשלב ההתאוששות מהמשבר הנוכחי.

למסמך המלא בנושא צעדים מיידיים להפחתת הנטל הבירוקרטי.
לתרשים קצר בנושא כלים והמלצות לשימוש בהצהרות.
וכתבה מפורטת בנושא.

10. הגנה על תיק החיסכון הפנסיוני מפגיעה בזמני משבר

טרם פרוץ המשבר, כ-47% מהמשפחות בחברה הערבית היו מתחת לקו העוני, כאשר במזרח ירושלים ובנגב ממדי העוני גבוהים במיוחד ועמדו על כ-70% בשנים האחרונות. כמו כן, שיעורי התעסוקה והשכר הממוצע בקרב גברים, ובמיוחד נשים, מהחברה הערבית נמוכים באופן משמעותי ממקביליהם בחברה היהודית. כך גם בתחומים נוספים שיידונו בהמלצות שלפניכם – כלכלת היישובים הערביים, מצב החינוך וההשכלה הגבוהה ושירותי הרווחה – בכולם קיימים פערים משמעותיים בין החברה הערבית והיהודית. פערים אלו הם במידה רבה תולדה של אפליה ארוכת שנים כלפי האוכלוסייה הערבית ומוסדותיה.
בשנים האחרונות הצטמצמו הפערים בחלק מהתחומים בעקבות תוכניות ממשלתיות חסרות תקדים בהיקפן לקידום מצבה החברתי-כלכלי של החברה הערבית בישראל.
על תוכניות אלו והשפעותיהן אין צורך להרבות במילים, אך נכון יהיה לומר שכדי שההישגים וצמצום הפערים לא ירדו לטמיון נמליץ על אימוץ ההמלצות להלן:

• שקיפות ומיצוי זכויות – בכל תחומי התעסוקה;
• מסלול חדש במשרד הכלכלה – מסלול הגדלת שיעור המשרות המאוישות בישראל:
  
  • לתמרץ הגדלת אחוז מועסקים ישראלים בחברה על ידי סבסוד שכר
  • לצמצם כמה שניתן את מורכבות תהליך קבלת הסיוע עבור החברות;
• תוכניות הכשרה, העצמה והתמחות;
• תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים;
• צעדים לשיפור מצב הרשויות המקומיות בשגרה ולהעלאת המוכנות לשעת חירום;
• צמצום הפער דיגיטלי;
• השכלה גבוהה ולימודי הנדסאות – מחשב לכל סטודנט, הגדלת מלגות;
• להנגיש מידע אודות היצע העובדים הערבים; ייצוג הולם של האזרחים הערבים בכל מוקדי קבלת ההחלטות.

דגש מיוחד ופרטני לאוכלוסייה הבדואית בנגב.
את ההמלצות המלאות ראו כאן.

פרויקטים שמוצע לקדם

• קידום פרויקטים ברשויות המקומיות – פרויקטים זמינים עם מרכיבי רכש מקומי ותעסוקה גבוהים. כמו הצללה, הקמת פארקים, יצירת שבילי אופניים, שיפוץ כבישים, בניין כיתות, מעונות יום, מעונות סטודנטים, שיפוץ מבנים, הפיכת מבנים למאופסי אנרגיה, התקנת פאנלים סולאריים על מבני ציבור ועוד (יש לרכז ולמפות את כל הפרויקטים שיש תב"ע מאושרות וזמינות לביצוע ולהוציא קול קורא לפרויקטים זמינים לשנים 2020–2021).
• האצת פרויקטים של תשתיות לאומיות – למשל נמלי ים, שדות תעופה, רכבות, כבישים, גשרים, פאנלים סולריים, מתקני תקשורת, מתקני התפלת מים וביוב, תחנות כוח, בתי חולים, תשתיות של אנרגיה מתחדשת בערים, במחלפים ובמבני ציבור .
• תשתיות תרבות פנאי – פרויקטים עם מרכיב תעסוקה גבוה מהסוג של פארקים, שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים, מתקני משחקים, בריכות, תנועות נוער.
• תיירות – שיפוץ בתי מלון, הפיכתם למאופסי אנרגיה, התקנת פאנלים סולאריים או אנרגיה מתחדשת מסוג אחר.
• היערכות למשבר הבא – (רעידת אדמה/משבר האקלים) – תמיכה תקציבית בתמ"א בפריפריה לחיזוק מבנים ושדרוגם. תקצוב התוכנית הממשלתית "ישראל 2050" לעמידה במחוייבויות בינלאומיות להפחתת פליטות, חיזוק הביטחון התזונתי, תמיכה בחקלאות מקומית , חיזוק וייעול מערכת הבריאות ועוד.
• חיזוק תשתית האינטרנט – פס רחב, דור 5, סיבים אופטיים וכן אסדרה מתאימה
• עידוד תעשיות לציוד רפואי ולביו טק – ניצול הפוטנציאל הקיים בתחום בישראל, לפיתוח מוקד ידע לצמיחה, בדומה להתפתחות תעשיית ההייטק שהייתה מבוססת על מוקדי ידע ויזמות בתחומי ICT .
• פיתוח תעשיות חדשות כמו ענף המיחזור ותחומים חדשים של אנרגיות מתחדשות, שיתמכו גם בהפחתת פליטות – יש להקדים יישום של תוכניות אסטרטגיות שגובשו במשרדי התחבורה, אנרגיה, כלכלה ומנהל תכנון במשרד האוצר, בשת"פ עם המשרד להגנת הסביבה, להפחתת פליטות ועמידה ביעדים הלאומיים שקבעו המשרדים. זאת, בדגש על יישום של התוכנית בתחום התחבורה להפחתת העומסים בכבישים ולהקטנת הנסועה ברכב פרטי, אנרגיות מתחדשות )סולאריות בעיקר( ותכנון המרחב העירוני והמבנים בסטנדרט ירוק.
• חינוך – פרויקטים שנוגעים להקטנת צפיפות הכיתות, לימוד מרחוק.
• בריאות – יש צורך בבניית מרלו"ג לאחסון מלאי חירום גדולים (כיום כל המכולות שיובאו לצורך הקורונה נמצאים במחסני צה"ל).